${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוגרי אוכל מחליפים את מבקרי המסעדות

הבלוגרים הקולינריים ממלאים את הרשת, צוברים פופולריות, זוכים לכבוד מהמסעדות וחולמים לעשות מזה עסק. תכירו את כוהני האוכל, גרסת הווב

תגובות

קהילת האוכל הווירטואלית מורכבת מכל מיני סוגים של בלוגרים. יש המתמקדים בביקורת מסעדות, יין ואלכוהול; אחרים מתעדים את הבישולים שלהם שלב אחר שלב; חלקם משלבים בהם גם סיפורים אישיים ואינטימיים; יש גם כאלה הפונים לנישה ספציפית, כמו בישול ללא גלוטן או אוכל נא; ויש את אלה שחוברים יחדיו ומרחיבים את פעילות הבלוג. עמית אהרנסון מהבלוג מדבר מהבטן נחשב בקהילת הפוּדי'ס לאחד שאפשר לסמוך עליו, הן בזכות הבנתו הקולינרית והן בזכות דעותיו הבלתי משוחדות. אהרנסון פתח את הבלוג לפני כחמישה חודשים, לאחר שעזב את מקום עבודתו ככתב ומגיש אצל גיא פינס. "שנים רבות רציתי לכתוב בלוג עם ביקורות, תמיד אהבתי קולינריה. נמאס לי מעולם התקשורת הממוסדת ורציתי למתג את עצמי כאיש תוכן בתחום הקולינרי.

צילום מסך - "מדבר מהבטן" של עמית אהרנסון"זה התחיל כבלוג של ביקורות, אבל כשראיתי שאנשים אוהבים מתכונים, התחלתי גם לתעד את בישולי המשפחה", מספר אהרנסון, שמעלה לבלוג שלו שלושה פוסטים בשבוע. בתוך זמן קצר מיצב את "מדבר מהבטן" כבלוג פופולרי בתחום הקולינריה. אהרנסון לא פוסל התמסחרות, אבל מתנגד לתופעה שהבלוגרים הופכים למכשיר בידי יחצנים כדי לקבל פרסום וחשיפה תמורת ארוחות חינם.

אוטוריטה קולינרית שהסתתרה בתכנית של גיא פינס. עמית אהרנסון (צילום: עצמי)ההתמסחרות והדינמיקה בין מבקרי אוכל למסעדות מעסיקות לא מעט בלוגרים. מי שידוע לקהל חובבי האוכל כבלוגר אמין הוא bob68 מהבלוג בוב ממשיך במסע שמתעד חוויות בנושאי אוכל, יין וטיולים. באחד מהפוסטים שלו הוא כתב "אני משלם על כל הארוחות והיינות ואינני שופר של גוף עסקי זה או אחר, אלא עושה מה שאני עושה להנאתי בלבד. היעדר מערכת תומכת כמו עורך/מגיה/צלם מקצועי יכול להקשות על מלאכתי, אולם מצד שני יש לי חירות בבחירת החומרים ובמועד הדיווחים". הבלוגרית מור פלג (הידועה כ־PORMELEG) מספרת כי "לא פעם קיבלתי הצעות להגיע לארוחות ולהמליץ על מוצרים שאין לי עמם ולו חצי דבר, וסירבתי נחרצות. אני מוצאת טעם לפגם בניסיון הנואש של בעלי המסעדות להשתמש בבלוגרים כמקור לפרסום".משיחות עם שפים ובעלי מסעדות עולה כי הם עצמם אינם מתרגשים ממבול הביקורות הווירטואליות, אלא להפך. מבחינתם, גם פרסום רע הוא פרסום, ובעיקר מוביל לרצון לבדוק האם יש דברים בגו. עם זאת, גורמי יח"צ שעוסקים בענף המסעדות והאוכל מודים כי "לבלוגרים היום יש מקום נכבד באירועי עיתונאים והמון השפעה. יש לא מעט אירועים במסעדות שמיועדים רק לבלוגרים, וניתן גם לראות שעיתונאים רבים פותחים בלוגים. ביקורת גרועה בבלוג בהחלט נלקחת בחשבון אצל לקוחות היח"צ שלנו, ויש לה השפעה. האינטרנט תופס מקום נרחב בעולם התקשורת ודוחק מעט את התקשורת הכתובה".

ישנם גם בלוגרים שחצו את הקווים ויצאו ממסך המחשב לקדמת הבמה. דוגמה לכך הוא בייגלה – אתר האוכל הקהילתי שהקימו הזוג נעמה פלד ודודי כליפא. מה שהתחיל לפני כשנה כבלוג, חובר לדף פייסבוק שכיום יש בו 17 אלף חברים והפך לאתר ראשון מסוגו בארץ. ייחודו הוא בכך שאינו עוסק רק בפוסטים פסיביים בנושא קולינריה, אלא גם נמצא כל הזמן באינטראקציה עם החברים, יוזם פרויקטים קולינריים שבצדם תרומה לעמותת לשובע, ובאחרונה גם נוסדה קבוצת הסבב של בייגלה, שחבריה  נפגשים מדי שבוע במסעדות שמפעילי האתר בוחרים לארוחות שמתוכננות במיוחד בשבילם. מדי פעם עורכים בני הזוג ארוחות ענק בביתם הפרטי. תופעת הסבב החלה במקרה, כשבני הזוג הזמינו את החבר'ה מהפייסבוק לאחת המסעדות וכ־80 איש נרשמו לארוחה. 17,000 חברים. נעמה פלד ודודי כליפא מהאתר בייגלה (צילום: אורן זיו)"נוצרה כימיה טובה וקשרים בין האנשים, והרגשנו שעלינו על משהו. באותו ערב פתחנו את קבוצת הסבב, ובבוקר היו שם כבר 200 חברים. היום יש שם 2,000. בכל העשייה שלנו, כל מי שמעורב בשרשרת, יוצא נשכר", מספרת נעמה. מה מייחד אתכם משאר אתרי  האוכל?"הכתיבה שלנו נוגעת באנשים כי היא מאד חשופה, וזה מה שמקרב אנשים. אחרי כל סבב נוצרים המון חיבורים וקשרים, וכל רעיון מוליד רעיון נוסף".נשמע שאתם חיים בצורה נהנתנית. "אנחנו עובדים קשה. קמים מוקדם בבוקר, אבל נהנים מבלי להתנצל".אם האתר כל כך מצליח, למה לא להפוך את זה לביזנס?"בייגלה זה סוג של סטארט־אפ. לא מיהרנו למסחר אותו, ואין אצלנו עדיין פרסומות, אך בעתיד אנו בהחלט מתכוונים לבחור בחסויות ולעשות שיתופי פעולה מסחריים, מהסוג שיכול לתת משהו לקורא".מפגשים נוספים מתקיימים הודות לפעילותו של הבלוג ביסטייל של השותפים איה ומאיר. מדי שבוע מתקיימת סדנה של שני מפגשים, העוסקת בתחומים של צילום אוכל וטעמים בשווקים. איה היא צלמת אוכל מקצועית ומאיר, מטמיע יישומים באינטרנט במקצועו, אמון על הפקת המתכונים.

מקיימים סדנאות בנושאי צילום אוכל ושווקים. מתוך הבלוג ביסטייל (צילום: איה וינד)הקהל שלהם מבוסס על חובבי אוכל המעוניינים להרחיב את יכולות הצילום שלהם בתחומי אוכל ורחוב, ובו זמנית ללמוד ולטעום מסודות השווקים. בעזרת הבלוג והסדנה הם מכוננים ז'אנר חדש של חובבי אוכל שאוהבים להנציח רגעים של טעמים, ועל הדרך הם מלמדים כיצד לתעד את הרגעים הללו. "לא מעט בלוגרים מקבלים אצלנו 'ליווי' כשהם עולים לאוויר. אין פה פרנסה גדולה, אבל אנחנו נהנים לחלוק את הידע שלנו ואת  הניסיון שלנו, הן בבלוג והן במסגרת העבודה המשותפת", הם אומרים.גם הבלוג כמו גלויה – המיועד לחובבי אוכל ולייף סטייל - לא עוסק בביקורת אלא מאפשר טעימה קטנה למיטיבי הלסת, לפודי'ס ולאנשים שמתרגשים מדברים יפים. את הבלוג הקימו יוסי סליס, צלם מתמחה בצילום מזון ולייף סטייל, ונטשה חיימוביץ', סטייליסטית, כתבת לייף סטייל ושף. הבלוג מתעדכן פעם בחודשיים ומתעד בכל פעם סוג של מסע קולינרי. זו יכולה להיות טעימה משוק מחנה יהודה, עמק האלה, פרובנס או אמסטרדם.נטשה חיימוביץ, סטייליסטית אוכל. הבלוג "כמו גלויה" (צילום: יוסי סליס)

מי שקצת מצנן את החלומות הגדולים הוא הבלוגר הוותיק צחי אביב, הידוע בכינוי Bigjack, שהתחיל לכתוב לפני כמעט עשור בפורומי האוכל בתפוז ובהמשך הקים את הבלוג אוכל וחיות מבית טוב.  "החלום שלי הוא יום אחד לפתוח מקום קטן וייחודי משלי, ושהבלוג כמובן ישולב בו, אבל בסופו של דבר, די קשה בארץ הקטנה שלנו לעשות מזה עסק".

*#