כוכב שבתאי

שחף שבתאי מקים מסעדות אסייתיות ברחבי העולם. עכשיו הוא מסייע לבעלים של אודאון בהקמת מסעדת Minna Tomei בלונדון מיניסטור

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שירי כץ, עכבר העיר תל-אביב

שחף שבתאי שייך לחוג הסילון של השפים הבינלאומיים. בניגוד לשפים של אירופה המסורתית, שחלקם המשיכו לתפעל מסעדה שהיתה שייכת להוריהם, הוא מתנייד בין יבשות ומקים מסעדות.

ההיסטוריה האישית של שבתאי לא מזכירה את המסלול המסורתי של שף קלאסי. הוא לא היה מהילדים שגדלו במטבח של סבתא בין הסירים. להפך: עד גיל 18 גדל בקיבוץ עמיעד, "ילד שמן שעבד במטעי הבננות במקום ללמוד בבית ספר", כפי שהוא מגדיר את עצמו, ובימי שישי היה הולך לאקנומיה של הקיבוץ לפלח מצרכים ולפעמים גם שיכר, שהכינו בקיבוץ משאריות פרי שתססו. חשיפה לקולינריה מורכבת או אנינה לא היתה שם.

אפילו במסלול הצבאי הלך שבתאי על ארבע וחצי שנים קרביות, בלי קשר לבישול או לגורמה. אחרי הצבא המליצה לו אמו ללמוד בישול בגלל החיבה שלו לעבודת כפיים. הוא שלח מכתב לבית הספר לבישול פרנדי שבפריז, אבל קיבל תשובה שלא יוכל להתקבל בגלל היעדר ניסיון מקצועי. מכתב המלצה ממזכיר הקיבוץ, הטוען ששבתאי עבד כשף בקיבוץ ובישל שלוש ארוחות ביום ל-500 חברים, גרם למנהלי פרנדי לחזור בהם ולקבל אותו. למזלו של שבתאי, הם לא טרחו לברר את אמיתות המכתב או מה זה בכלל קיבוץ.

את השנה הזאת, שמחציתה באנגלית והמשכה בצרפתית, שתי שפות ששבתאי לא הבין כלל עד אז, הוא מכנה בדיעבד "שנת האוללה קטסטרופיק", כפי שתוארו אז פעם אחר פעם האסונות שגרם במטבח. אבל בתום אותה שנה הוא נדבק בחיידק הבישול והחליט לעשות סטאז' בניו יורק. אחרי חשיפה לסיר הלחץ של מטבחים אמיתיים במסעדות אופנתיות החלו לצוץ אצלו מחשבות שניות בעניין הבישול, והוא החל לעבוד כמאבטח אצל משפחת ספרא בניס שבריביירה הצרפתית, אבל אחרי פרק זמן קצר הגיע למסקנה שהוא חייב לחזור למטבח.

כשלמד בפריז הוא התיידד עם כתבת של העיתון "בנגקוק טיימס", ולכן החליט לנוסע להמשיך ללמוד בישול בבירת תאילנד. שם הוא גם התוודע לאוכל האינדונזי והחליט שזה המטבח שהכי מעניין אותו. אלא שהאזרחות הישראלית חסמה בפניו את האפשרות להגיע לאינדונזיה, ולכן נחת באמסטרדם, עיר שבה המטבח האינדונזי מפותח מאוד. באמסטרדם הוא כבר עבד שלוש שנים באותה מסעדה והתקדם לדרגת שף, עד שבעלי המסעדה הציעו לו להקים עבורם מסעדה בבומביי. כך הקים את Zenzi, שבה עבד שנה וחצי וגם פגש את בת זוגו הבריטית, שעבדה במסעדה. כשהחליט לשוב לארץ, הוא עבד לפרק זמן קצר באיסט ונכווה.

עכשיו עובד שבתאי על שני פרויקטים במקביל: בסוף החודש יפתחו הבעלים של אודאון, זוהר אריאלי ושוקי לרר, את מסעדת Minna Tomei. שבתאי אחראי על הקמת המטבח, ובמקביל מקים פרויקט בפראג. הרעיון הבסיסי של המסעדה (התל אביבית) הוא מגוון של אוכל אסייתי המחולק לפי שיטות עבודה: סלטים אסייתיים, דים סאם, טמפורה, ווק וצלייה. בתוך כל קטגוריה ניתן יהיה להזמין מנות בגדלים ומחירים שונים (14-39 שקל, ועוד שלוש מנות יוקרתיות שיעלו יותר מ-50 שקל). כך ניתן יהיה להרכיב ארוחה ממנות קטנות ולחלוק או לקחת מנה אישית גדולה אחת. המסעדה תיתן אפשרות להיחשף למנות רחוב אסייתיות שאינן מוכרות מאוד בארץ, כמו מנת דגים ואגוזי קמרי מבאלי, סטייק טופו אינדונזי על הגריל, פקין דאק ועוד. עם זאת, לא מדובר בפיוז'ן: המנות ישמרו על הסגנון המקורי שלהן, עם התאמה קלה לחיך הישראלי.

המשקאות יכללו קוקטיילים ומיצים מירקות ופירות, כמו מנדרינה וצ'ילי או גזר, ג'ינג'ר וסלרי. המטבח השקוף יאפשר לראות את הכנת המנות. המסעדה עצמה לא גדולה מאוד ביחס לז'אנר ומתפרשת על שני מפלסים ומרפסת עץ לישיבה בחוץ. צפויה גם מכירה של מנות ארוזות לטייק אוויי. מבחינת השותפים לרר ואריאלי, המקום החדש מספק מטרה כפולה: להפוך את לונדון מיניסטור לסוג של צ'יינה טאון עם חנויות מזון אסייתיות, ולהפוך את המסעדה החדשה לרשת. 

Minna Tomei. אבן גבירול 30. טלפון עדיין אין. פתוח כל השבוע 12:00 עד הלקוח האחרון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ