טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טייק אווי: המיטב של שני העולמות נפגשים אצל פרנק

מוסד הנקניקיות הוותיק מציע משלוח כמעט מושלם, עד שזה מגיע ליחס הנקניקיות - לחמניות

תגובות

הבטחתי לאפי שאם היא תאכל את האוכל שאמא שלי בישלה במשך כל השבוע, היא תקבל ג'אנק פוד ביום חמישי. לא שהאוכל הביתי של אמא שלי חס וחלילה לא טעים, להפך, אבל לאפי יש פטיש מיוחד לבורקסים, להמבורגרים ולשאר מזונות שהכולסטרול יפה להם. כשהיא אוכלת שווארמה, למשל, היא מבקשת שיוסיפו לה עוד שומן. מכיוון שאפי הצליחה לעמוד במשימה בהצלחה, בצהרי חמישי הנחתי שקית נייר על שולחנה, ומתוכה פרקתי קופסאות פלסטיק מהבילות. "נעה, אני אוהבת אותך", קראה אפי, ואני נשבעת שהעיניים שלה נצצו. » פרנק - לכל הסניפים» עכבר משלוחים - השמינו משלוח לבית, לעבודה ולכל מקום

החלטתי לבדוק אם פרנק היא באמת נקניקייה עם כבוד והזמנתי לנו את הדיל הזוגי שלהם (פרנק couple) ב־60 שקל, שכלל עשר נקניקיות מיני לבחירה (בחרתי חמש נקניקיות מסוג בראט־וורשט וחמש נקניקיות עגל), בתוספת תפוחי אדמה אפויים וכרוב כבוש, ולצדן שתי לחמניות. להשלמת החוויה הוספתי גם בירה צ'כית ששמה קוזל (18 שקל), ומיד השקנו כוסות לחיים. הבירה היתה כהה אך מתקתקה וקלילה, והיא מצאה חן מאוד בעיני שתינו. אני לגמתי ארוכות, אבל אפי לקחה שלוק קטן והתפנתה לעבודה האמיתית - הרכבת הלחמנייה.

ראשית, היא הוציאה משקית הנייר את הלחמניות ופרסה אותן לאורך. "לחמניות שוות", עידכנה. הן היו סוג של ג'בטה טריה עם קרום פריך ותוכן נימוח, ממש לא הלחמניות שתקבלו בדוכני נקניקיות פשוטים. במקצועיות רבה היא מרחה חרדל וקטשופ, פרסה את נקניקיית הבראט־וורשט החומה באמצע והניחה אותה בלחמנייה עם ערימה נאה של כרוב כבוש. "מעולה", התמוגגה, "אני אוהבת יותר את הבראט־וורשט כי הן שמנות יותר". מהסיבה הזאת אני דווקא העדפתי את נקניקיות העגל הוורדרדות, שהזכירו לי את הסצנה מהסרט המצויר "רטטוי": מבקר המסעדות טועם מהרטטוי, והעונג מעיף אותו באותה שנייה למקומות אחרים. אני עפתי לבית ההונגרי של סבתא שלי, שבו היו נקניקים שמנים הנקראים צ'ובוי. אהבתי את התיבול העז של הנקניקייה של פרנק, והכרוב המבושל בבירה ("הורס", ציינה אפי) היה משהו מיוחד. רק מהרטבים התאכזבתי - בתפריט כתוב שיש להם כל מיני חרדלים וקטשופים מיוחדים, ואנחנו קיבלנו רק את אלה המוכרים. דיל או לא דיל? פרנק (צילום: אביעד הרמן)

תפוחי האדמה שהגיעו במשלוח נראו טוב יותר בתמונה, עם עיטור פטרוזיליה מלמעלה, ובפועל, הם היו "חמודים מינוס". אחרי שסיימנו כל אחת את הלחמנייה שלה, עדיין נותרו לנו נקניקיות בחמגשית. "עכשיו אני צריכה לאכול את זה במזלג? מה הקטע? הלחמנייה ממש חסרה עכשיו", התלוננה אפי, "שתי לחמניות זה ממש מעט".

"פעם הייתי מסוגלת ליותר, אבל היום הגוף שלי לוקח את זה קשה", המשיכה אפי, "אני לא מונעת מעצמי ג'אנק, אבל הורדתי את המינונים בקיצוניות". אפי ואני באמת משתדלות לאכול בריא, אבל גם לי יש את הקרייבים שלי, וגם אני לא מסוגלת להתחייב לא לחטוא פה ושם בג'אנק פוד. אחרי הכל, שתינו נקניקיות.

בקטנה זמנים: הבטיחו עד שעה, הגיעו במחציתה שירות: מקסים אריזות: פלסטיק. גדולות ונוחות דמי משלוח: 15 שקל בעד: הנקניקיות נגד: תפוחי האדמה תמורה לכסף: בטח השורה התחתונה: ג'אנק פוד משובח, עם הרגשה של הום מיידפרנק - בן יהודה 69, תל אביב

*#