${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיבוב ניגוב: סיור חומוסיות ברובע הנוצרי בירושלים

אפשר להתפלסף עד מחר מהו החומוס הטוב בירושלים או שאפשר פשוט לצאת לסיור חומוס ברחבי הרובע הנוצרי. יובל הולנדר, חומוסולוג מוביל, מדלג בין ארבעה מקומות שאתם חייבים להכיר

תגובות

פרופסור ג'רום הול מקליפורניה לא רגיל להיות רחוק מהים, אבל בירושלים הוא מרגיש כמו בבית. בשעה שמונה וחצי בבוקר הוא כבר ממתין לי בשער יפו לקראת סיור החומוס שהבטחתי לו כמה חודשים קודם לכן, כשנפגשנו בכנס על מחקר ארץ הקודש באומהה, נברסקה.» החומוס הטוב בתל אביב» החומוס הטוב בחיפה: אום שאקר“אתה יודע מה זה?”, שאל אותי בארוחת ערב עתירת פרופסורים, בעודי מעמיס לצלחת כף גרגירי חומוס קרים. צחקתי - “כמו שארכיאולוגיה ימית היא המומחיות שלך, ככה אני עם חומוס". באותו הרגע היה ברור שניגוב משותף הוא רק עניין של זמן. בביקור הבא של פרופסור הול בארץ, בו חפר בתל בית צידא וגם הציג בפני ראש הממשלה את הגילויים האחרונים במחקר סירת העץ מהמאה הראשונה המכונה "הסירה של ישו" בגנוסר, קבענו לנו בוקר של חומוס בעיר העתיקה בירושלים.

בוקר של חומוס קשה להרגיש אווירה של קודש בירושלים של שמונה וחצי בבוקר. הפקקים מתקדמים לכל הכיוונים וה-waze לא מראה סימנים של מוצא פרט להמלצתו לעקוף את הפקק במוצא. אבל כשנכנסתי עם ג'רום דרך שער יפו הכל השתנה. הרעב אחרי הלילה והפקקים נתן אותותיו. התחנה הראשונה שלנו היתה חומוס אבו שוקרי, שממוקם ממש בתוך השוק, בדרך לוויה דולורוזה. את אבו שוקרי אין צורך להציג, כבר שנים שהוא אחד מהמותגים החזקים בירושלים. התיישבנו, ולמרות שידענו שעומדות לפנינו עוד מספר חומוסיות עשינו את הטעות הראשונה (ואולי היחידה) באותו בוקר: הזמנו צלחת חומוס לכל אחד. במקום לחלוק מנה ולהשאיר מספיק מקום לניגובים הבאים בתור. הרעב והגרגרנות למראה הגרגרים החמים, גברו על הסבלנות המתבקשת.

אבו שוקרי הגיש לנו שתי צלחות חרס יפות (כפי שמקובל בירושלים, אבו גוש ובחלק מיהודה ושומרון) ובתוכן ערימת חומוס יפה, גרגירים, מזיגה של טחינה, שמן זית, פטרוזיליה ופפריקה, ולידם צלחת ירקות ופלאפל. החומוס טעים, מהז'אנר הסמיך, עם טעמים חמצמצים שמצביעים על שימוש בהרבה לימון וריכוז טחינה גבוה יותר. הפלאפלים חמים ובהירים והפיתות (שמהן אני נמנע) - טריות ומגיעות מהמאפיה לא רחוק מפה. אכלנו וכמעט התמלאנו, עד שנזכרנו שדרך רבה עוד לפנינו. קינחנו בקפה, לא לפני שביררנו את מקור השם "שוקרי" עם אבו שוקרי האמיתי. הוא סיפר לנו ששורש המילה בא מהמילה שוקראן - תודה. אמרנו תודה ויצאנו אל השוק המתעורר. אבו שוקרי - הגיא 63, העיר העתיקה, ירושליםאוהבים לימון וטחינה . מנה של חומוס אבו שוקרי (צילום: יובל הולנדר)השוק של ויה דולורוזה הוא ברובו תיירותי, ומציע צלחות חרס ונחושת, כאפיות, גלאביות ושבאריות. אנחנו פוסעים לנו אל הוויה דולורוזה עצמה, פונים שמאלה לכיוון כנסיית הקבר, וממש לפני פתח הכנסיה (ביקור חובה למי שיש זמן) פונים שמאלה לעבר שוק אבטימוס, שמשני צדדיו תוכלו למצוא את החומוסיות הבאות בסיור. הראשונה היא חומוסיית אבו כמאל (רמזי). זהו מקום קטן וכמעט לא ברור איפה מתחילה ואיפה מסתיימת המסעדה. השולחנות ממוקמים בסמטה בחוץ, בין חנויות נרגילות עם ריחות משגעים, לחנויות מזכרות, מיצי פרי וחנויות מזון וירקות.למרות שעדיין מוקדם בבוקר, מיד מביאים המלצרים אל השולחן חמוצים, פיתות, חריף וכמובן את צלחת החומוס של אבו רמזי. מיד מרגישים בהבדל. החומוס טחון גס יותר מזה של אבו שוקרי, אבל הוא אוורירי, נעים ולא חמוץ, מתנגב על הלשון, ונותן תחושה מתקתקה שבאה מהגרגירים שבושלו שעות רבות על הסיר במטבח הקטן. הפעם חלקנו צלחת. הפרופסור ניגב עם פיתה ואני עם בצל. ככה אפשר להרגיש טוב את הטעמים של החומוס.» אבו כמאל (רמזי) - שוק אבטימוסממלכת החומוס. ירושלים העתיקה (אילוסטרציה: draemstime)לאחר שסיימנו המשכנו למטה בסמטה עד לחומוסיה הבאה - חומוס מוראד. שני השותפים בחומוס מוראד נחמדים בצורה בלתי רגילה. זה מקום קטן מאוד, כשחלק משולחנות הישיבה ממוקמים בסמטה בחוץ. מוראד מסביר לנו שאנחנו הולכים לחוויה שונה ממה שהורגלנו אליה בחומוסיות בארץ, ומציג לפנינו קערת נחושת עבה בה הוא יטחן לנו ידנית את החומוס ויכין אותו במיוחד בשבילנו.

הוא מכניס עלי פטרוזיליה טריים אל הקערה וכותש את העלים בעזרת עלי מעץ. לאחר מכן הוא מוסיף גרגירי חומוס מהסיר, טחינה, מלח ולימון ומתחיל במלאכת הכנת החומוס. בכל כמה דקות הוא מוסיף מעט מים, טחינה או גרגירים, בכל פעם הוא עוצר לשניה ומיד ממשיך את הסיבוב המהיר, הבלתי נפסק של היד בתוך מכתש הנחושת. המחזה מזכיר קצת מכונת כביסה, בה נעים הכבסים במהירות כזו שכבר אי אפשר להבחין בפרטים, ופתאום נעצרים, ושוב. הריח שעולה מן הקערה מעורר תיאבון. מוראד מעביר את החומוס לצלחת המשותפת שלנו, מוסיף גרגירים, שמן זית, ופטרוזיליה, אותה הוא מסדר בצורת צלב, שלא נשכח שאנחנו ברובע הנוצרי. החומוס טעים מאוד, סמיך מאוד ועשיר בטחינה, אבל לא חמצמץ, והנוכחות של שברי הפטרוזיליה הכתושים בתוכו נותנת הרבה טעם לכל ניגוב. בהחלט חומוס מסוג אחר, עם צורת הגשה מיוחדת מאוד.» חומוס מוראד - אל אח'טל 11, ירושלים

לאחר בקבוק ומים ושני קפה קטן, אנחנו פונים אל אחד הרחובות הראשיים שמצפון לכנסיית הקבר, שם נמצאת אחת החומוסיות המוכרות בירושלים - חומוס לינא. ההליכה כבר לא פשוטה, הרגליים כבדות והבטן מלאה. איך נבחן עוד חומוס? איך נתרשם כשאנחנו כל כך מלאים משלוש המנות הקודמות? לי יש פגישה בתל אביב בצהריים, פרופסור הול צריך לתפוס אוטובוס לטבריה כדי להתכונן לפגישה עם ראש הממשלה, ולשנינו ברור שלא נוותר על הניגוב בלינא. ברגע שהתיישבנו בלינא הבנו שאין לנו ברירה והזמנו מנת חומוס עם גרגירים. חומוס לינא הוא כנראה החומוס הטעים ביותר שאכלנו בסיור הזה בירושלים: המרקם רך וחלק, החומוס אוורירי, מאוזן ומתקתק, עם מידה מסוימת ונכונה של חמצמצות ירושלמית. הבטן אומרת די, אבל המנה לא נגמרה. עוד ניגוב, עוד בצל, עוד פלפלון חריף קטן.

התחנה הבאה. חומוס לינא (צילום: פול סגל)

» חומוס לינא - עקבת אל חנאכה 42, ליד ויה דלורוזה, הרובע הנוצרי, ירושלים

הדרך חזרה לשער יפו לא היתה קלה, אבל היא היתה מלאה בסיפוק אדיר. בוקר חומוס ברובע הנוצרי הוא בהחלט חוויה שאני ממליץ לכל אחד. הוא חוסך גם את הארוחות הבאות באותו היום, ואם יש לכם גם חדר במלון, צימר ירושלמי או כל פתרון אחר - יש סיכוי שיהיה זה אחד הימים המאושרים שחובב חומוס יכול לאחל לעצמו.

*#