${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרסי עכבר העיר: אוכל הרחוב הטוב ביותר

הפואטיקה של אייל שני, המינימליזם של דוכן הדייגים, האווריריות של הבאו הסיני, היציבות של הבאן והיצירתיות של חאן מנולי. מה תהיה מנת הרחוב של השנה?

תגובות

אחרי תקופה ארוכה שבה מסעדות יקרות מדי ומעוצבות מדי, שהגישו אוכל קטן בצלחות ענקיות, סוקרו ללא הרף, השנה האחרונה הייתה תור הזהב של מסעדות הרחוב. במדינה בה השמש הקופחת מחממת לכולם את הראש והעצבים, מה מושלם יותר מאוכל מהיר, פשוט ומנחם? עם זאת אל תטעו, לא מדובר בחתוליות מפוקפקות, אלא במנות משובחות, מקוריות וטעימות אש, שנוצרו בחלקן בהשראת מנות וסגנונות בישול שעשו את דרכם מכל פינה בעולם לרחובות ישראל. בחרנו את המקומות שהעשירו ואתגרו את בלוטות הטעם שלנו עם טעמים אסיאתיים, שימוש נכון בירקות ותוצרת מקומית, ועל הדרך נתנו תמורה טובה למחיר.   

» ארוחת הבוקר הטובה של השנה» המסעדה הטובה של השנה

המזללה האסיאתית, שכבר הפכה לנוף מוכר לכל באי שוק הכרמל בואכה נחלת בנימין, מצליחה כבר שנים לשמור על יציבות ולשמש מגנט אפקטיבי לכל חובבי המטבח האסיאתי האותנטי, החורג מגבולות המוכר. התפריט צנוע, לא מתחכם, ונשאר נאמן למקורו, אך מנות הדגל הן ללא ספק לחמניות הבאן המאודות, המשמשות אכסנייה למספר מצומצם של מילויים בשריים וצמחוניים, שכל אחד מהם מדוייק ומהודק, ועושה לו חופן נאה של מעריצים נאמנים.

מנימוקי השופטים: באוכל רחוב כמו שאוכל רחוב צריך להיות, מדובר ב"ווליו פור מאני" מצוין. מי שבא בשביל הלחמניות המאודות, ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר מפנטז בלילות של ירח מלא על לחמניית "מפורק" במילוי צלעות בבישול ארוך רוטב מיסו ברביקיו ומלפפון חמוץ, או על זאת במילוי טופו טנדורי ארומטי עם יוגורט ועשבי תיבול וירקות פרכים. יש גם את המכורים למרקים המשביעים או הקריספי צ'יקן שמביא את הפריכות לרמה חדשה. מי שבכל זאת חש עצמו הרפתקן, מוזמן לבקש מהמלצר בשושו את אחת ממנות החזיר שאינן מופיעות בתפריט, דוגמת לחמניית באן עם בטן חזיר בבישול ארוך.

» דה באן - הלל הזקן 18, תל אביב

חולמים עליו בלילות. לחמניות מאודות בבאן (צילום: רותם מימון)

פליקס רוזנטל למד דבר או שניים מאייל שני, שאיתו עבד שנים,  ולא רק את הלשון הציורית בה מתוארות המנות בתפריט. בחאן מנולי, המזנון - מסבחה  - מזללה היפואית החדשה שלו, הוא מגיש מנות ירקות שמוציאות מחומרי הגלם את המיטב שבהם, דגים כבושים ועדינים, סלטים עם השפעות מהמטבח הערבי, פירות ים שפגשו פלאנצ'ה וומנת מסבחה מצוינת, שמוגשת במגוון גרסאות ושכלולים - צמחוניים או בשריים. אפשר לשבת לצ'ייסר ערק וצלחת קטנה או שתיים של ירקות או דג, ואפשר לפתוח שולחן עשיר שיכלול דגים, פירות ים ובשר, והכל באווירת חאפלה שמחה וטבעית.

מנימוקי השופטים: רק הצצה בתפריט של החאן עלולה לגרום לסחרחורת, אבל בקטע טוב, כן? על נייר מודפס שוכנים יחדיו סרדינים כבושים, מליטות שלמות מטוגנות, סרטנים, נתח קצבים חריף ומדמם, פריקי, לוביה, וגולת הכותרת, קולקציית המסבחה המפוארת של רוזנטל, שכוללת לא פחות משבע מנות חומוסיות. אם בא לכם להוציא את החומוס מהקשרו המוכר, נסו את ה"מסביח", מסבחה מסורתית שמגיעה עם חציל קלוי וביצה קשה ועלול להכניע אתכם אי שם בביס השלישי, או את המנה המפוארת "מסבחת טלה" עם טלה קצוץ, שומשום, בצלים (ללא ספק האוממי של המקום), סומק וחומץ קברנה. כדי להוריד את כל אלה ולהישאר במצב מאוזן גם גם צ'ייסר ראוי של ערק, אל תוותרו על התה הקר הצלול המופלא, שמכינים במקום מעשבים, תבלינים ותמציות צמחים.

» חאן מנולי - בית אשל 7, יפו

מוציא את המיטב שבחומרי הגלם. חומוס בחאן מנולי (צילום: מתוך האינסטגרם)

הקוסם

יש שישבעו שמדובר באוכל רחוב הכי טעים בעיר, נקודה. שבועה זאת היא כנראה תוצאה וותק, שירות מפנק, ומשהו טוב שאנשי הקוסם יודעים לעשות לאוכל שלהם, ושמפלג את הקבועים לשני מחנות: אנשי הפלאפל ואנשי השווארמה. קחו למשל את פרוסות החציל שנפרסות לעובי אצבע ועוברות קימוח לפני הטיגון, מה שהופך את החציל לפריך מבחוץ ונמס מבפנים. הוסיפו לזה את החומוס הטרי שמוכן כמעט אחת לשעה, הביצים החומות והפיתות שנשמרות מעל אדים ששומרים על טריותן, וקיבלתם את אחת ממנות הסביח הטובות טוב בעיר. ברגע זה ממש מסתובבים בעיר כמה דיאטנים שמוכנים להשבע בכל ליבם שהחציל המטוגן של הקוסם, שווה כל קלוריה. זה קסם.

מנימוקי השופטים: בין אם באים לאכול בפיתה, או להתפנק על שולחן מלא בצלחות טעימות, קשה להסביר את הקסם, אבל קל מאוד לזהות אותו אחרי טעימה אחת. ככה צריך להכין אוכל ישראלי, שאולי נראה פשוט, אבל בכל מנה מושקעים בו המון אהבה ודיוק, וכל תבשיל, כדור פלאפל או נתח חזה עוף, מגיעים אל הפה הכי נכונים שהם יכולים להיות.

» הקוסם - שלמה המלך 1, תל אביב

שווה כל קלוריה. פלאפל בקוסם (צילום: רותם מימון)

קונגרס בזל

בקונגרס בזל הלקוח תמיד אשם, לפחות לפי מה שמצויין על כל חלקת קיר רעננה. בין לבין, על השטח שנותר נטול סיסמאות, משורבטים אין ספור חוקים וכללי התנהגות דוגמת "בבקשה להשאיר אגו וסלולרי בחוץ", "מי שמבקש צ'יפס בצד, יהיה חבר של אף אחד" ו"אנחנו לא מוכרים חצאי מנות". לצד אותה אמרה מדאיגה, מופיעה בתפריט אופציה ל"פיתה נשית". על אף האג'נדות המחמירות, החבר'ה בקונגרס רוב הזמן נחמדים, ואדיבים, וכשהם מאתרים לקוח קבוע, באופן אוטמטי כמעט מתחיל סשן דחקות-הרמות-ירידות לא רע בכלל. וזה עוד לפני שמגיעים לשווארמה, שאנחנו נשבעים עם יד על הלב, שהיא הכי טובה בעיר.

מנימוקי השופטים: תשכחו כל מה שידעתם על שווארמה מפרגית, הודו או כבש. תשכחו גם כל מה שהרתיע אתכם בתיבול האגרסיבי ובשומן החרוך שלפעמים משתלט על המרקם ומשאיר טעם חזק בפה. שווארמת הפרגית של הקונגרס היא מופת של רוך ועדינות, עם מרקם בשרי עדין ונטול חתיכות סחוס בלתי לעיסות ופריכות נעימה מבחוץ. ויש גם תיבול, אבל הוא עדין, מחמיא לבשר ולא משתלט על הפה. אם מזמינים בצלחת ומגבים בתוספת דוגמת בורגול, אורז, שעועית ירוקב או תבשיל קטניות ומנגולד, עם קצת חומוס וטחינה אלוהית בצד, מקבלים את אחת המנות המתגמלות והטעימות בעיר.

» קונגרס בזל - אבן גבירול 141, תל אביב

סשן דחקות ומנות מתגמלות. קציצות בקונגרס בזל (צילום: רותם מימון)

המזנון

אפשר להתווכח ארוכות על מוצא פיו וידיו של אייל שני. אפשר לבקר את הפואטיקה הקולינרית שלו, לרדת על הדרך שבה הוא מפשט תרתי משמע כל ירק וכל שחלת עגבניה, או להתעייף מהפילוסופיה העמוקה שהוא מקדיש לכל תפריט, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הפיתות שלו. אלו שהפכו עיר שלמה למכורה. כבד של תרנגולת, סטייק מינוט וביצת עין, אנטריקוט וירקות שורש ואפילו תפוח אדמה דפוק ולימה נכנסים לתוך הפיתה הרכה, הנפוחה והגמישה של שני, ומשודכים לקרם פרש, פלפל חריף, טחינה או עגבניה, וענף בצל ירוק שמבצבץ מעל הכל. לא משנה כמה מלכלך ולא נוח לאכילה כל העסק, בסוף גם אתם תמצאו את עצמכם גוחנים מעל פיתה וצוללים לתוך הטעים-הממכר-הטחינתי הזה.

מנימוקי השופטים: עם או בלי טחינה מלמעלה, כמעט כל מנה יוצאת מהמטבח הרועש והצבעוני מדויקת ונכונה להפליא. קחו למשל את הרטטוי, מפגש מופתי בין חצילים, קישואים, בצל ועגבניות, שבושלו במשך שעות עם כמות נאה של שמן זית, הועברו לפיתה וקיבלו חיזוק של ביצה קשה מגוררת. הגרסה המשוחתת יותר שתעשה נעים גם לחובבי הבשר היא הפיתה האינטימית, שממולאת בנתחי בשר, ירקות שורש, טחינה, חמוצים ובצל. אלו הקלאסיקות של שני, אבל החידוש האחרון הוא מערך המשלוחים הנפלא, שאם תפלו על יום טוב ונטול איחורים, ימלא את בטנכם באושר עילאי, בזכות אריזות מקסימות, הפרדת כל המרכיבים בצורה נקייה ויפה, ובעיקר גלויית מכתב אהבה מאייל שני שמצורפת לכל משלוח.

» המזנון - לכל הסניפים

פואטיקה קולינרית. פיתה במזנון (צילום: רותם מימון)

קוקושקה

בתוך הבזאר הטורקי בעכו מסתתר לו דוכן קטן שמוכר קונוסים ועוד של הפתעות מטוגנות, דוגמת שיפודוני  שרימפס או קלאמרי, פיש אנד צ'יפס, קוביות צ'יפס, טורטיות מגולגלות ונקניקיות צלויות של אלן טלמור. כדי להפוך את הנשנוש על הדרך לנשנוש על, מוגשת בצד בירה צוננת ממבשלת מלכה, שהולכת מצוין עם הקונוסים הפריכים. הכי כיף זה להזמין גם וגם, להתקדם עוד כמה מטרים ולמצוא תצפית עכואית יפה אל הים.

מנימוקי השופטים: יש הרבה סיבות להתאהב בקוקושקה, ואחת מהן היא שכל מי שמלין על היעדר אופציות אכילות ראויות מחוץ לגוש דן, ימצא עצמו מתנצל ונופל שבי בקסמי בר הנשנשת הקטן הזה, שמאמין בשידוך המבורך בין פריך וקראנצ'י לצונן ואלכוהולי. בניגוד גמור לגודל, או יותר נכון קוטן המטבח, הבעלים החביב, גיל רודיטי, מפיק בתוכו יופי של שילובים בין בשר, דגה ופרות ים, לעשבים ותבלינים עזי טעם. אם אתם שם, אל תוותרו על פלאפל הסרטנים הפריך מבחוץ וחמים ונעים מבפנים, ועל שיפודוני השרימפס שמושרים טרם צלייתם במרינדת אלף הטעמים, שכוללת בין היתר נענע ושלל ירוקים, דבש וצ'ילי חריף.

» קוקושקה - וייצמן פינת צלאח א-דין, עכו

אופציה יותר מראויה מחוץ לגוש דן. צ'יפס בקוקושקה (צילום: רותם מימון)

דוכן הדייגים

אחרי שזנחנו כל תקווה לשוק דייגים כהלכתו, כמו זה המתבקש בכל עיר שנושקת לקו המים, נשארו רק החלומות על אופציה דגית אכילה, טרייה ונקיה, שכיף לאכול בטיול רומנטי בנמל, בין בריזה נעימה לקרני שמש חמימות. לפני כמה חודשים, דייג שאוהב דגים הרים את הכפפה ופתח את דוכן הפריטו מיסטו שיעשה נעים בפה לכל מי שאוהב דגים. הדגים: מליטות, ברבוניות, מרמירים, סרגוסים, סרדינים וכל מה שהצליחו לדוג באותו יום, מטופלים מינימלית ועוברים דרך קמח ותערובת תבלינים עדינה, מטוגנים על המקום ועוברים לצלחת עם או בלי צ'יפס.

מנימוקי השופטים: בימים שבהן אין הרבה סיבות להגיע לנמל יפו, אולי המיזם הקולינרי המאכזב של השנתיים האחרונות, נשאר דוכן הדגים הקטן בקצה הנמל כמו לפיד בוער בחושך. המנה היחידה בתפריט - פריטו מיסטו של דגים ודגיגונים שנשלו באותו בוקר מהים, היא כל מה שהאדם צריך עשהוא מטייל קרוב לים. הטריות בשיאה, הפריכות ממכרת, הריח עצמו יטריף אתכם עוד לפני שטטעמו, וכל מחשבות על דיאטה או טבעונות יעלמו כבר בביס הראשון. המחיר זול, הטעם גן עדן, ואל תטרחו אפילו לבקש איזה רוטב. הדברים הכי טובים הם הפשוטים ביותר.

» דוכן הדייגים - האנגר 2, נמל יפו

פשטות מנצחת. דגים מטוגנים בדוכן הדגים (צילום: אילוסטרציה)

הסביח של עובד

לחצל לך, לבצבץ, כמה יצא בדרבי? גם מי שלא אכל סביח מעודו, שמע על עובד ועל הסביח שלו, אשר עובד ועדת מעריציו מכנים "המנה הטובה ביקום". התור הארוך המשתרך תדיר מחוץ למקום הלא גדול שלו, והתמונות על הקירות, המציגות סועדים מכל העולם אוחזים בשלט המכריז כי הסביח אכן הינו הטוב ביקום, מראים כי ייתכן ועובד דובר אמת. אתם, מצדכם, רק צריכים ללמוד טרם ההשזנה את המילון הסביח השלם, כדי לא לעמוד נבוכים במעמד מילוי הפיתה בנפלאות הסביח.

מנימוקי השופטים:  לכל מכור יש את הסביח האהוב עליו, אבל אין אחד שלא מכיר את עובד. רוב האנשים מגיעים בשביל משחקי המילים והאינטרקציות המצחיקות שהפכו לסימן ההיכר שלו, אבל אין ספק שעובד עושה משהו נכון גם עם האוכל עצמו. החצילים מושלמים בלי טיפת מרירות, הפיתה רכה, גמישה ואלוהית, והאיזון של כל המרכיבים בכל ביס מושלם, כמו שרק מנת סביח מצוינת יכולה לספק. כשמנקים את כל הגימיקים שמסביב, עדיין מדובר בפיתה מושלמת, שמעטים מאוד יכולים לעמוד בפניה.

» הסביח של עובד - סירקין 7, גבעתיים

"המנה הטובה ביקום". עובד מחצל בסביח של עובד (צילום: אורן זיו)

הבאו הסיני

מדרחוב נווה שאנן הוא פנינה קולינרית שרבים אינם מודעים אליה מפאת האווירה המאתגרת השורה באיזור, וחבל שכך. אזורים שבהם גרים מהגרים מתרבויות אחרות, הם הזדמנות מצוינת להכיר טעמים מרקמים ושילובים חדשים, יחד עם חומרי גלם שתמיד ישמחו להכנס אליהם למטבח. וכך גם פה - אוכל סודני, פיליפיני, רומני, טורקי ועוד, חיים יחד בכפיפה, אך את גולת הכותרת תופס דוכן האוכל הסיני שבמרכז רחוב נווה שאנן עצמו. מקום פשוט שמכיל כמה כיסאות, כמה סירי מתכת, כירים עם להבות ענק וסלסלת אידוי גדולה מבמבוק, שמלאה בבאו נפלא, ובעברית, לחמניית שמרים מאוד במרקם ענני ואוורירי, במילוי חזיר, בצל ועשבי ותבלינים מעדת ה"פייב ספייסס" או במילוי ירקות צמחוני.

מנימוקי השופטים: לא משנה כמה תחפשו, לא תצליחו למצוא אוכל יותר זול מהבאו השמיימי, שמחירו שמונה שקלים. המרקם אמנם אוורירי, אך בכל הקשור להזנה ותחושת שובע, מדובר בהצלחה. אחרי נגיסה ראשונה, שפכו פנימה בעדינות קצת סויה, הצטיידו במפית ותתחילו לגרגר. אם נשאר לכם קצת מקום בבטן,  שווה לנסות גם את הגיוזה המוצלחת, ואת האורז המטוגן עם העוף, שתמיד יוצא טעים, מדויק וחרוך כמו שצריך, כמו שרק להבות אש ענקיות יכולות להוציא.

» הבאו הסיני - נווה שאנן 26, תל אביב

זול, משביע ומוצלח. לחמניות ממולאות בנווה שאנן 26 (צילום: רותם מימון)

לה צה' פה

בימים בהם נדמה שקופיקס היא הבשורה הכלכלית הכי מהפכנית בעולם הקולינריה, נדמה היה שמקומות בהם מגישים כריכים יוקרתיים יעלמו מהמפה. אבל כנראה שהאסטרטגיה הזאת לא לקחה בחשבון את בתי הקפה הקטנים בשדרות בן ציון ובן גוריון, ששייכים לאותם בעלים, ושמגישים את עסקת הקפה + כריך הכי טעימה בתל אביב. בדוכן החדש יחסית בבן גוריון, החליטו להרחיב את הקונספט לכדי דוכן ויאטנמי, ומגישים בו רולים מעולים, כריכים לעילא ולעילא וגם מרק רחוב ויאטנמים ומתוקים משובחים. בימי שישי הופכת הרחבה הקיוסקאית למקום הנכון ביותר בעיר, ואם תצליחו לתפוס שולחן או ספסל, קיבלתם אחלה ספוט שיזכיר לכם למה אתם כל כך אוהבים את העיר הזאת.

מנימוקי השופטים: אוכל הרחוב הויאטנמי הוא כבר מזמן הבייבי הכי לוהט, ומתאים בצורה גם לחך הישראלי, שאוהב את האוכל שלו טרי, קליל ומתוחכם מבחינת טעמים. לצד הכריכים המעולים שמוגשים במקום, ובהם הבאן מי, אותו כריך צרפתי-ויאטנמי שמוגש בבאגט עם מילויים שונים ומתובלים. גם על הרולים (נסו את הצמחוני) בדפי אורז, עם רוטב חרפרף, והמרק הויאטנמי המשובח אסור לוותר,  ומבין הכריכים כדאי לנסות את הסלמון מקושקשת המענג (עם שמיר וסלמון חי), או את הנלסון הטבעוני, שיעשה לכם בריאות בלב. אה, וגם את העוגיה הבלתי נשכחת עם שוקולד וחמאת בוטנים, שיש שיכנו אותה פלא הבריאה.

» לה צ'ה פה - דיזנגוף 164, תל אביב

ויאטנם בישראל. דוכן לה צ'ה פה (צילום: יח"צ)

*#