בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאקאלאד: ממלכה סודית של שוקולד ועוגות שמשקיפה אל הגלבוע

"שאקאלאד" הוא בית שוקולד קטן וקסום שהקימה השוקולטיירית יעל לב בקיבוץ עין חרוד; בשעת ערביים הוא הופך לבר יין, בערבי רביעי לפיצרייה, וראוי לנסוע אליו צפונה בכל יום ושעה

11תגובות
מיני מטבעות שוקולד משובצים פירות יבשים ו"מקומטת" - הגרסה של שאקאלאד ל"מקופלת"
רמי שלוש

על גבעת קוּמי, בין הר גלבוע לעמק יזרעאל ובלב קיבוץ עין חרוד איחוד –  מסתתר לו בשקט, בין אורוות סוסים לדיר כבשים בואך מוסך קלנועיות וטרקטורונים, "שאקאלאד", השוקולטרי של יעל לב שממש באחרונה הפך גם לבית אוכל ולבר יין קטן של רדת ערב. לב, בת הקיבוץ שנולדה בשוודיה ועלתה ארצה בגיל 4, הקימה את המקום בעשר אצבעותיה לפני כמעט ארבע שנים – "אבל עם המון עזרה ותמיכה מיובל", בעלה ושותפה לחיים.

"מגיל 15 ידעתי שכֹל חיי אכין אוכל לאנשים", אומרת לב. "כבר בגיל צעיר אהבתי מאוד לבשל ומאוד נהניתי להשביע בטן רעבה של קרובים, לכן גם לא לגמרי השקעתי בלימודים", היא צוחקת, משתהה לרגע וממשיכה. "אחרי הצבא הלכתי ללמוד גידול ענבים וייצור יין (Cellar Master) במכללת 'תל חי' כדי להעמיק את האהבה השנייה שלי, ליין. גם היום אני מאוד אוהבת יין, ומבחינתי הוא כמו מוצר משלים לאוכל. בעיניי, אין ארוחה בלי יין – אפילו אם זה טוסט או חביתה, יין הוא חובה", אומרת לב כמטמינה רמז מטרים וממשיכה. "ממש אחרי שסיימתי את הלימודים, אחרי שכבר הספקתי לבקר בלא מעט מסעדות טובות, שמגישות יין טוב ואוכל טוב, החלטתי שאחרי היין אני רוצה להתנסות גם בטבחות. אז בעצם נפל האסימון והבנתי שמה שאני רוצה לעשות מעכשיו (מאז, יותר נכון) זה לשמח אנשים דרך הקיבה".

יעל לב מרדדת בצק בשאקאלאד
רמי שלוש

מכאן, משחזרת לב בקיצור נמרץ את קורותיה במטבח, כטבחית של שלבי ההכנות – מקילוף וקיצוץ ירקות ועד ש"התגלגלה" ממש במקרה עד לקונדיטוריה. "לפני שבע שנים התחלתי לעבוד במסעדת 'קימל בגלבוע' שבה התנסיתי בפעם הראשונה בהכנת מתוקים. זה קרה מדי פעם, לא לעתים תכופות, שהיו צריכים עזרה בקונדיטוריה של המסעדה – ואז יצא שהכנתי בפעם הראשונה גנאש שוקולד, ומשהו קרה", היא אומרת. "התאהבתי בשוקולד (בהכנתו) והחלטתי להצטרף לקורס אצל מישי (השוקולטייר מישי בלוג, ר"ק) בקרית טבעון". משתם הקורס, הרגישה לב שהיא רוצה ללמוד עוד ("לא מיציתי") ומשם המשיכה ללימודי המשך אצל השוקולטיירית מאיה שטרן בהרצליה. בתום הלימודים אצל בלוג ושטרן עברה ללימודים מעשיים, הפעם לבדה ובביתה. "הכנתי שוקולד במטבח הביתי – טונות ואלפים של פרלינים, שוקולדים וטבלאות שוקולד בכמויות, שהייתי שולחת לכל המשפחה, וכולם היו צריכים לסבול מהשוקולד שלי, אבל מבחינתי – התאמנתי, למדתי מה טוב ומה רע, מה הולך עם מה ומה לא; הדייקנות והדקדקנות הגיעו רק אחר כך".

קוּמי ועשי

אחרי שלוש שנים בהן הכינה שוקולד בבית ("כל הזמן הכנתי שוקולד") ובמקביל בנתה תפריטים לבתי קפה ומסעדות ("למדתי המון על פתיחה וניהול של בתי עסק") – גמרה לב בליבה כי הגיע הזמן לפתוח מקום משלה. "עמוק בלב, ידעתי מהרגע הראשון שיהיה לי עסק משלי, כי ידעתי שלא אסתדר הרבה זמן תחת מישהו שמנהל אותי", מודה. "מצד שני, ידעתי שזה דבר אחד ליצור משהו לבד (למשל, ממתקי שוקולד) וזה משהו אחר לגמרי להקים עסק ולנהל אותו. לבד".

יעל לב וכלבתה פוּצ'ה בכניסה לשאקאלאד
רמי שלוש

בהשתהות, משחזרת לב את הספקות והחששות שהיו לה מהקמת עסק לבד, ואת הרגע בו נפלה ההחלטה. "חשבתי על זה המון זמן ורציתי את זה מאוד, בתיאוריה אפילו היה מקום ספציפי בעין חרוד שדמיינתי בו את העסק העתידי שלי, אבל הוא כל הזמן נתפס על ידי אחרים וזה היה מעין תירוץ בשבילי לקפוא על השמרים עד שיום אחד, יובל בעלי אמר לי בפשטות 'מספיק – קומי ועשי את זה' ומשהו השתנה בי. אלו היו המילים הכי חזקות וברורות, ובדיוק מה שהייתי זקוקה לו אז", היא אומרת ומיד מוסיפה, למען הסר ספק: "זה לא מובן מאליו – לקבל את התמיכה והפרגון מהגבר שאתך, בהקמת עסק משלך וגם בכלל. ועם כל הסבלנות שבעולם והאכפתיות (שלו) שחשובה לי יותר מהכל – קמתי ועשיתי את זה".

יעל ויובל לב מכירים מכיתה ב' (מגיל שבע); הם זוג מזה 11 שנה ונשואים כמעט ארבע שנים, שזו גם פחות או יותר התקופה בה נולד "שאקאלאד", העסק שהתחיל מניסויים בביתה של לב, קרם עור וגידים ונפתח כעסק של ממש, עם מקום משלו, במה שמגדירה לב "הבית השני" שלה, קיבוץ עין חרוד. בשלוש השנים האחרונות פעל "שאקאלאד" (שזה "שוקולד" ביידיש, למי שתהה על ההגייה המשונה) כמקום של שוקולד וקפה, במִבנה בו פעלו קודם לכן מכוורת דבש ומסגרייה. "זה מקום שאני זוכרת את עצמי מבקרת בו כילדה", מתרפקת לב. "יש איזה משהו קסום, סגירת מעגל – בלפתוח מקום חדש על רקע ישן, בתוך מבנה שהוא נוסטלגי עבורי ושאני זוכרת אותו מילדותי". וכך, מבנה קיבוץ הישן הפך לבית של שוקולד וקפה חדש, שמשובץ כאילו במקרה, אך ברוב קסם, בין מוסך לרפת.

ממכוורת דבש לבית שוקולד

לא עבר זמן רב, ומה שהתחיל כעסק זעיר לממכר שוקולד, פרלינים וקפה, שהקימה לב עם עזרה מבעלה, הפך חיש מהר לסוד השמור של אנשי הקיבוץ והסביבה – ולב, קשובה לביקוש הגדל, הרחיבה בהתאמה את ההיצע. לצד הפרלינים והקפה, החלה מכינה מיני אצבעות משוקולד; ריבועי פאדג' וקרמל; טבלאות ומטבעות שוקולד משובצים בפירות יבשים, אגוזים, ריבת חלב, חמאת בוטנים ונוגטין, מבחר שבהמשך התרחב עוד ועבר לוויטרינה קטנטנה עם מיני קינוחים מתחלפים.

מטבעות שוקולד משובצים פירות יבשים ו"מקומטת", הגרסה המקומית של מקופלת
רמי שלוש

בתחילת השנה, לפני קצת פחות מחודשיים, הרחיבה לב שוב עוד את העסק, והפעם שינתה גם את מהותו. השוקולטרי הקטן שהקימה בעין חרוד ובמו ידיה עם בן זוגה, והפך בהמשך גם לבית קפה עם ויטרינת קינוחים ואף לקונדיטוריה – הוא כעת משהו אחר וגדול בהרבה. "שאקאלאד" בגרסתו החדשה הוא יציר כלאיים שמשלב בין בית קפה בבוקר; בית אוכל ומרבץ צהריים; ובּר יין שמגיש מנות קטנות כמו חריצי גבינות, קישים ונשנושים בדמדומים וברדת ערב. למרות זאת ובכל עת, עדיין עם דגש מובהק על מלאכת השוקולד ולצד ויטרינת קינוחים גדולה להרשים, בכל שעות היממה.

היום, לצד לב, עובדות במקום גם קונדיטורית נוספת, אופה ושתי מארחות. ואם לא די בזה, שינוי משמעותי נוסף שעבר המקום הוא שבשל מיקום וגיל מקימיו – מה שהתחיל מעסק פרטי של זוג, הוא כעת עסק קיבוצי, נכס קיבוץ עין חרוד. עת נשאלת לב הנסיבות בעטיין עבר העסק מידיה לרכוש הקיבוץ ("על הנייר") ואם היא מצטערת או מתחרטת עליהן – היא שוללת מיד ובתוקף. "כשמלאו לי 30, פנו אלינו אנשי הקיבוץ ושאלו 'פנינו לאן?' – כי כקיבוץ שיתופי, כשמגיעים לגיל 30 צריך להחליט אם נשארים בו ו'נקלטים' כחברים או עוזבים. חיי הקהילה וההווי השיתופי קסמו לי מאז ומתמיד. היה לנו ברור שאנחנו נשארים – אבל עם העסק", מספרת לב. "לא רצינו לעזוב את הקיבוץ אבל גם לא לוותר על העסק. אחרי שעברנו את מבחני הקליטה של הקיבוץ (מבחנים שבודקים התאמה לסביבה קיבוצית, ר"ק), אמרנו לאנשי הקיבוץ שאנחנו מעוניינים להמשיך להפעיל את 'שאקאלאד' ובמפתיע – כולם תמכו מאוד ואמרו שישמחו שהוא 'יעבור' איתנו והם, מצידם, יעשו את כל מה שצריך כדי שיצליח, וכך היה", מספרת. לפי לב, זה לא עניין שבשגרה ואולי אפילו "נדיר ממש" לקבל תמיכה כזו בעסק כשֶלה מקהילה קיבוצית וסגורה, כזו שנמנים בה בדרך כלל אנשים ש"מאוד קנאים לפרטיות שלהם, בלשון המעטה". אז למי שתהה בליבו – "לא", אין ללב שאיפות כמוסות על מעבר לתל אביב בעתיד הקרוב. "להפעיל את העסק בקיבוץ עין חרוד זה הדבר הכי מדהים שעשיתי, ככה הכל יכול להתנהל בצורה מסודרת, כי כשיש לו 'גב' הוא יכול לגדול ולהתפתח, גם בלי להיות תלוי בלקוחות", היא עונה שמי שידעה לנחש שאלה שטרם נשאלה.

מה אוכלים ושותים כּאן?

ובשורה התחתונה, אם תיסעו עד עין חרוד או אם תעברו בו במקרה ותעצרו ב"שאקאלאד" – תמצאו כאן פינת חמד פסטורלית, טבולת נוף הרים וגבעות ונעלמת כמעט בשגרת הקיבוץ, ויש בה מיני תופינים ושוקולדות; לחמים ומטבלים; קישים ומרקים; גבינות ויין, וכל מה שצריך (בערך) לכל שעה של היום. ואם לרדת לפרטים אז נתחיל מהשוקולד, הרי לו זכות ראשונים אף על פי שבימים אלו הוא מפנה מקום גם לתופינים אחרים. אבל אם בשוקולד עסקינן, תמצאו כאן מאחורי זגוגית עבה טבלאות שוקולד משתנות; פרלינים לפעמים; ריבועי שוקולד לבן קטנים, ירוקים מפיסטוק ועשירים בשמן קוקוס; "מקומטת", גרסת הבוטיק של שאקאלאד לחטיף השוקולד "מקופלת" ומיני מטבעות שוקולד חלב, מריר או לבן עם תוספות שונות – מאגוזי מלך או פקאן, דרך שבבי מנטה או אננס מיובש, חמוציות בסיידר תפוחים, מלח ים אטלנטי, פלפל צ'ילי, צימוקים אוזבקיים, אגס מיובש, אורז תפוח, פלחי קלמנטינה ואפילו מרציפן מגרמניה.

מטבעות שוקולד וריבועי שוקולד לבן-פיסטוק ושמן קוקוס בשאקאלאד
רוני קשמין

"אני משתדלת לבחור את התוספות האיכותיות ביותר, וזה בא לידי ביטוי בבחירות כמו אננס מיובש ולא מסוכר או חמוציות שממתוקות בסיידר, ובעיקר בהמנעות מרכיבים מלאכותיים או תוספות מזיקות מכל סוג שהוא". מעבר לאלו, תגלו גם ויטרינה עם קינוחים מתחלפים ("לפי מצב הרוח ועונות השנה", מסבירה לב) וביניהם למשל פאי פירות יער, עוגות גבינה, מאפי בריוש, קראמבּל מסוגים שונים, בּראוּניז עם קוקוס וגנאש שוקולד שקצת מזכיר חטיף "בּאוּנטי" ביתי; ריבועי פאדג' שוקולד עם קרמל, אגוזי לוז וגנאש שוקולד מריר ועוד (מחירי השוקולד נעים בין 4-25 שקלים, מהפרלינים ועד הטבלאות; מחירי הקינוחים 15-45 שקלים).

באשר לכל מה שחורג משוקולד, תמצאו בשאקאלאד אוכל קל לכל שעה של היום וכוסות יין בתמחור שמעודד גילופין צהריים (22 שקלים לכוס; או 10 שקלים בהזמנת פלטת גבינות). לפי לב, זו סוג של אג'נדה מוצהרת במקום – "כי באמת שאפשר היום למצוא יין מעולה במחירים שפויים וכיפיים, אז מה לא". באשר לשאר המנות בתפריט, רובן מתוצרת מקומית ולא מעט מהן כאלו שנולדו להשתדך היטב עם כוס יין הבית (מזן זינפנדל), וביניהן תמצאו למשל פלטת גבינות צֹאן מתוצרת מקומית (ממשק "בּרקנית" בכפר יחזקאל) שמגיעה בשני גדלים (65 שקלים לפלטת יחיד; 110 שקלים לפלטה זוגית).

דגש על תוצרת מקומית ויין
רמי שלוש

בנוסף, תמצאו כאן חצ'פורי גבינות שמכינים במקום וממלאים בריקוטה, גאודה ושמנת חמוצה ומגישים עם אריסה וזיתים (35 שקלים); קישים ביתיים משתנים וביניהם קיש בטטה; קיש ברוקולי; קיש פטריות ובצל או קיש 3 בצלים עם בצל סגול, בצל לבן וכרישה (30 שקלים לקיש קטן; 80 שקלים לגדול); כמות נדיבה של שקשוקה המוגשת בתוך לחם (45 שקלים); מרק, שקצת כמו מטבעות השוקולד, משתנה לפי מצב הרוח ועונות השנה – עת כתיבת שורות אלו היה זה מרק דלעת כתום וסמיך, נזידי כמעט (40 שקלים) והוא טבעוני לחלוטין, אלא אם מוסיפים לתוכו שמנת חמוצה או יוגורט, נטול שמן ונטול גלוטן, אלא אם בוחרים להזמין אותו בתוך לחם; ואם כבר לחם, אם תביטו סביב תגלו כאן סלסלות עם לחמי מחמצת שנאפים כאן ונחטפים, וביניהם לחם הבית, לחם גדול מימדים (משקלו קילו ו-300 גרם) ועשוי קמח מלא, חיטה נבוטה, זרעים מונבטים, משובץ קצח ומעוטר בשומשום; לחם 100% חיטה מלאה עם פקאנים קלויים וסילאן; לחם 100% כוסמין לחם זיתי קלמטה; לחם מקמח מלא עם תאנים; לחם דלעת ועוד (מחירי הלחמים נעים סביב 20 שקלים, להוציא הלחם שמשקלו 1.3 ק"ג ועולה 28 שקלים). הלחמים כאן משמשים גם בסיס למנה של לחם ומטבלים – ככר לחם מחמצת שמגיע עם "המון מטבלים" וביניהם: ממרח ארטישוק, קרם שום, טפנד זיתים, אריסה, ממרח לימונים כבושים, עגבניות מיובשות, קרם פלפלים, חמאה, זיתים, פסטו, טחינה וסילאן (40 שקלים) – כולם מתוצרת מקומית וללא תוספות לא רצויות כמו חומרים משמרים; אלו ועוד, אלו ואפילו עוד, תמצאו כאן גם פוקצ'ות בסופי שבוע ובימי רביעי עורכים כאן ערבי פיצה לכבודם אופים פיצות מיוחדות עם מוצרלה טרייה ותוספות שמשתנות אד הוק ולפי דרישות הקהל (35 שקלים לעיגוּל פיצה בגודל בּינוני שמזכה את רוכשו גם בכוס יין ב-10 שקלים או בחצי ליטר בירה ב-15 שקלים).  

שקשוקה שמוגשת בככר לחם מחמצת, שאקאלאד
רמי שלוש

שאקאלאד, קיבוץ עין חרוד איחוד. שעות פעילות: ב'-ג': 10:00-18:00, ד'-ה': 10:00-21:00, ו'-ש': 10:00-16:00. טלפון: 04-6486229.     

  

 

 

  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו