איתן לשם
פלאפל תדמור
ואז מסתובבים אחורה ורואים את הסנה הבוער. "פלאפל תדמור"צילום: איתן לשם
איתן לשם

במסגרת המדור "מנפץ או מאמץ" נבקר את המסעדות, הדוכנים והמנות שהפכו למיתולוגיים ונבחן האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם נותר במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם: "פלאפל תדמור" בדרום תל אביב.

כל פלאפל צריך ייחוד. קציצת החומוס שנגנבה על ידי החלוצים הפכה לעמוד בטון יצוק עליו נחה הקולינריה הישראלית, אך אחרי כמה עשרות שנים דרוש תמ"א 38 גם לבניין החזק ביותר. ולכן ניתן למצוא פלאפל ירוק וכתום, בארבעה טעמים או עם סיגר בפיתה, בלי חומוס, בלי פיתה, בלי פלאפל. כל הרעש והצלצולים הללו משכיחים מאיתנו את העובדה שפלאפל, כמו כל קציצה טובה, הוא בד קנבס לספיגת כל מה שמסביבו. אי של יציבות בעולם של רטבים. ב"פלאפל תדמור" מבינים את זה ונותנים למסביב לקבוע את הטון.

התור בתדמור הוא תחילת החוויה. פועלי כל העולם התאחדו בקריז שלהם למנה. פליטים, מתקני מזגנים, מוסכניקים, עובדי ניקיון, שליחי אופנוע שראשם הוא קסדה וסטריינג'רים מקצועיים – כל מה שאפשר לצפות בדרומה של העיר השוקקת בארץ, רק בכפולות של 16. כולם עומדים בתור מופתי להפתיע, מאוחדים לרגע בהדיפת הניסיון הנואש של אנשי הצוות להניע אותם לעבר השווארמה או השניצל. "קוראים למקום פלאפל תדמור, אז אנחנו פה בשביל הפלאפל", העיר אחד הפועלים הממתינים.

אל פיתה בלתי קריעה נזרקים כדורי פלאפל צהובים, פריכים ולוהטים – התור מרמז על אי עמידה בלחץ הדרישה. אין פינוקים, אין קשקושים. בלי "תשים לי", ללא "פנק אותי". מה שאתם רואים זה מה שיש, שום דבר פרט לפיתה מפוצצת בכל טוב ומתומחרת בהוגנות (15 שקלים למנה). פלאפל של פעם. ואז מסתובבים אחורה ורואים את הסנה הבוער. בר הסלטים הארוך, כמו קורא לך להתקרב אליו ולהתבוסס בכל הטוב שלו. חמוצים, שיפקות, כרוב רגיל, כרוב חמוץ, בצל, חריפים מסוגים שונים, חריפים מסוגים משונים, עמבה, סלסת עגבניות, טחינה ומעל כולם – סלט טורקי עם זיתים שלמים מגולענים. יגעת ומצאת תאמין.

לפתע ברור לגמרי מדוע כולם כאן עומדים, אוכלים את המנה שלהם בהליכה ומתמרנים בין תוספת כזו לרעותה. בין האכלנים, כל אחד מהם מלוכלך ביום שעבר עליו, מתגלה סנכרון מדויק של גישה לבר. שירה בתנועה של נדכאי העולם, שבהבנה מלאה ובלי להוציא מילה מהפה (אך כן עם פס טחינה-עמבה ליד הפה) יוצרים את ריקוד הפלאפל. כאן כל ביס הוא שונה, מגוון ומלא בכל הטוב שאתה רוצה שייכנס לפיתה שלך. הכדורים החמים והפריכים סופגים את כל החלומות שנשפכים עליהם, הפיתה הכי גמישה בעולם קולטת את כל ההגזמות שמואבסות לתוכה.

פלאפל תדמור
צילום: איתן לשם

בתוך יצירת המחול הזו, שנעה בין החמוץ והשיפקה לעוד סלט טורקי וטחינה, מגלים את הקסם של תדמור. לרגע אחד כל חסרי החלומות מקבלים אפשרות לחלום. כל ביס ייקבע על ידם בבופה ה"הכל כלול" של המקום. אפשר לקבוע בלי צל של ספק שמדובר בפלאפל הכי מספק שיש. כל הגחמות של הסועדים הכי מתוסכלים מוצאים מענה. ובכמה דקות שהם בתנועה, מכבדים את הסדר הקדוש של הפיתה, נשכח השוני העצום בין הרקדנים. אהבה מקודשת בעמבה.

מאמץ.

"פלאפל תדמור" - דרך שלמה 98, תל אביב יפו. ראשון-חמישי, 09:00-21:00; שישי, 09:00-15:00

_____

להצעות, רעיונות, הערות והארות - כתבו לנו: food@haaretz.co.il

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ