עכשיו זה רשמי: תרבות אוכל הרחוב הסינגפורית קיבלה הכרה מאונסק"ו

מוכרי אוכל הרחוב הסינגפורים שרוכזו במרכזי מזון והפכו לתופעה ייחודית, קיבלו כעת מעמד של נכס תרבותי לשימור. שיחה עם מדריכת סיורים קולניריים בעיר-מדינה מבהירה מדוע מדובר על בשורה אמיתית עבור הסינגפורים

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
hawker
איתן לשם

בסרט שובר הקופות "עשיר בהפתעה", שעוסק בסיפור אהבתם הבלתי אפשרית של בן למיליארדרים סינגפוריים ובחורה נטולת האמצעים, לוקח הגיבור את אהובתו לאכול. למרות מסעדות המישלן היוקרתיות באי-מדינה, בן המיליארדרים לוקח אותה ל-Hawker Centre כדי לאכול מנה בשלושה דולר סינגפורי. השבוע (רביעי) העולם כולו קיבל הבהרה לגבי הסיבה שהוא, ולמעשה כל הסינגפורים, בוחרים שוב ושוב לאכול במתחמי המזון הללו. אונסק"ו הכריזה על תרבות ה-hawker כמורשת לשימור, והחגיגה בסינגפור עצומה.

סיפורם של מתחמי המזון, ה-hawker centres, התחיל ב-1970, אז החלה המדינה הקטנה להפוך במהירות ממדינת עולם שלישית למדינה מתקדמת. לי קואן יו, שהקים את סינגפור ומכונה גם "אבי האומה", החליט שבמדינה המתקדמת החדשה שקמה לא יהיו עוד Hawkers – כינוי לרוכלי הרחוב של סינגפור. כך החל הליך הפינוי הארוך של הדוכנים הייחודיים מרחובות סינגפור, אלא שבניגוד למדינות אחרות בהן רוכלי הרחוב מפונים ללא אופק, ע"ע תאילנד, כאן החליטו לאגד אותם במרכזים מסודרים. להלן - Hawker Centres. במרוצת השנים המרכזים התפתחו, חלקם הפכו למתחמי מזון של קניונים ממוזגים, ומסורת אוכל הרחוב הצעירה של סינגפור לא רק שנותרה בחיים אלא הצליחה לשגשג ולהפוך לאבן דרך תרבותית חשובה עבור הסינגפורים כולם.

צילום: קרני תומר

"יש כאן חגיגה אמיתית", מספרת קרני תומר שמתגוררת כבר עשור בסינגפור ועורכת סיורים קולינריים בין וסביב מתחמי האוכל השונים. "תמיד אמרו שלסינגפור אין תרבות אוכל אבל עכשיו סוף סוף קיבלו את ההכרה שדווקא יש תרבות כזו, והיא נחשבת ומוערכת גם מחוץ לסינגפור", אומרת תומר. "מכיוון שסינגפור היא מדינת מהגרים מסין, הודו ומלזיה, שהגיעו רק לפני 200 שנה, יצירת תרבות משותפת זה דבר חשוב ולא תמיד אפשרי, זאת הסיבה שההוקרה לתרבות המיוחדת שנוצרה פה היא אירוע כל כך משמעותי", היא מספרת. "סינגפור הייתה חלק ממלזיה ולכן יש גם תחרות סמויה לגבי 'למי יש את האוכל היותר טוב'", תומר מחדדת, "וכעת יש בהחלטה הזו איזו גושפנקה לגבי טיב אוכל הרחוב הסינגפורי".

מתחמי המזון הללו מגישים אוכל מסובסד על ידי הממשלה, בעלות של 3-3.5 דולר סינגפורי (כ-2.2 דולר אמריקאי). "אפשר למצוא כאן אוכל סיני, מלזי והודי – כל המדינות השכנות", תומר מספרת בהתרגשות של מי שרואה את עצמה שגרירה דוברת עברית של התרבות הזו. 

אז מה מגישים בכל אותם hawker centres? וונטון מי מלזי, עם חזיר צלוי בתוך ציר חזיר למשל; או באק צ'ור מי, אטריות ביצים עם שבבי חזיר; או רוסט צ'יקן מסורתי ו-"פשוט", ולצדם ניתן למצוא עשרות מנות אסייתיות מסורתיות עם פרשנות סינגפורית. "המסורת כאן היא שבמקום 'מה שלומך' שואלים אותך אם אכלת את ארוחת הבוקר שלך היום", תומר אומרת, "ככה שחייבים להבין שמדובר בתרבות מושרשת עמוק בסינגפור, שכל אדם – מהכי עני ועד הכי עשיר – צורכים אותה לפחות פעמיים ביום".

תומר מבהירה כי בשנים האחרונות החל חשש אמיתי בסינגפור לגבי גורלה של התרבות הזו, מאחר שהרוכלים עצמם הלכו והזדקנו וכי מדובר בעבודה סיזיפית מאוד – שלעיתים כוללת קימה לפנות בוקר כדי לנקות חזיר ולהפוך אותו לציר מהביל - צעירים רבים התרחקו מהעולם הזה. כעת, גם בעקבות ההכרה הזו, ישנה אופטימיות במדינה לגבי כניסה של עוד צעירים לתחום." the next generation of hawkers", מכנה אותם תומר בהתרגשות בולטת. "ה-hawker הם זן נכחד, ובזמן התפרצות מגפת הקורונה היה חשש אמיתי לגבי המשך קיומם", היא מוסיפה.

הסגר הסינגפורי היה הדוק הרבה יותר בישראל, וכתוצאה ממנו גם ההבדלים בתחלואה בין ישראל לסינגפור. בזמן שיחתנו תומר נאלצת לסרוק ברקוד בכניסה לבית הקפה שלה, כחלק מתהליך המעקב אחרי האזרחים בכדי לשלוט במגפה. "יש לנו פה 29 מתים ואפס מקרים פעילים בקהילה, כשכל המקרים שהיו הם תיירים", היא מספרת.

תומר היא חוקרת אוכל ובשלנית המתגוררת כאמור, עשור בסינגפור. היא הקימה את חברת התיירות הקולינרית הראשונה בסינגפור ב-2013 במטרה להנגיש את האוכל המקומי המגוון לתיירים מכל העולם ויצרה סיורים בשווקים ובמתחמי המזון. "זו תחושה גדולה של סיפוק עבורי שחברת התיירות הקולינרית שהקמתי לקחה חלק משמעותי בליווי תהליך הגשת המועמדות לאונסק"ו. אנחנו חברים של ההוקרים ושמחים להציג אותם לעולם", הוסיפה תומר.

קרני תומר ושני חברים מ"הדור הבא של ה-hawkers"

זו איננה ההכרה העולמית הראשונה באוכל הרחוב הסינגפורי. בשנת 2016 הגיע לאי, מדריך המסעדות היוקרתי - מישלן והעניק לראשונה בתולדותיו כוכב אחד לדוכן אוכל רחוב. המהלך הוביל לכך שבעקבות סינגפור, מישלן החלה לחלק כוכבים לדוכני אוכל רחוב ממקוומת אחרים בעולם.

אונסק"ו הכריזה גם על הקוסקוס כמנה בעלת מורשת עולמית ועל עוד תרבויות כראויות לשימור, ובכללן "מרוצי גמלים" בעומאן, תחרות קיצוץ דשא בבוסניה והרצגובינה, ריקוד ה- Budima מזמביה ושיטת הדייג Charfia הנהוגה באיי קרקנה הטוניסאים. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ