מה אנחנו יכולים לאכול כדי להציל את כדור הארץ? (רמז: זה כבר במקרר שלכם)

עם כל מעלה שעולה מתבהרת התמונה - תרומה לכדור הארץ עוברת גם דרך הצלחת. עד שיגיעו הבשר המתורבת וחלבון החרקים, אנחנו יכולים לאכול כבר עתה מספיק מאכלים כדי להפחית את הפגיעה שלנו בסביבה

איתן לשם
איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צדפה
איתן לשם
איתן לשם

בזמן שהעולם סביבנו מתחמם והולך וקטסטרופת האקלים נראית ממשית מתמיד, עולה על שולחן הדיונים שאלה שמנסה לפצח כיצד – אם בכלל – ניתן עוד להצילנו מאותה התחממות, דרך האוכל שלנו. אחרי שהפנמנו כבר מה אסור לאכול אם רוצים להציל את כדור הארץ (מוצרים מן החי, מזון מעובד וכזה שמצריך שינוע יקר, לפחות מבחינת טביעת רגל פחמנית), נדמה שהשאלה החשובה יותר נותרה ללא מענה – מה אפשר לאכול כדי להציל את כדור הארץ?

בניסיון לענות על השאלה הזו נכתבו ספרים (כדוגמת Sitopia: How Food Can Save the World, שיצא לאור אשתקד) ובבריטניה אפילו הקימו רשות לקביעת אסטרטגיית מזון לאומית, שאחרי שנה של מחקר אמורה לפרסם בקרוב את מסקנותיה לגבי הפיכת שוק המזון הבריטי ליעיל הרבה יותר. בנוסף למאמצים המרוכזים מופיעות ברשת לא מעט רשימות של מזון פשוט לגידול אך עשיר בחלבון שאנחנו יכולים להתחיל ולעבור לאכול אותו כבר עכשיו, בטרם נאלץ לאכול אותו בלית ברירה בעתיד.

בוודאי שכל סוגי הירקות והפירות, בעדיפות גבוהה ליבול שגודל באופן מקומי – כדי לחסוך את עלויות השינוע מבחינת פליטת פחמן, נמנים על המזון הבריא, לנו ולסביבה. גם דיסטופיות קולינריות בדמות אכילת חרקים מסוגים שונים, המלאים בחלבון אך דלים מבחינת עלות גידול, הם סוגייה שכבר מתחילים להרהר בה בקול במקומות רבים. אבל לצד תהליכים גלובליים שאין לנו שליטה עליהם, כדאי לשאול מה אפשר לאכול (או להפסיק לאכול) כבר עכשיו, בניסיון לשפר את מצב כדור הארץ עליו אנחנו חיים.

אצות

"מזון העל" בה'א הידיעה מככב בכל רשימת מזונות שמיטיבים עם הסביבה. הוא גם פולט פחמן דו חמצני ככל הצמחים, גם ניתן לגידול באופן די פשוט, אפילו בסביבה בעייתית לגידול עבור צמחים אחרים, גם מפחית את חמצון הימים והאוקיינוסים ובכך מעניק אפשרות טובה יותר לשגשוג מינים שונים של אורגניזמים ולבסוף, גם מזין מאוד עבור האוכלים אותו. יש בו מצבור ויטמינים ומינרלים, הוא נוגד חמצון, מעודד תחושת שובע ועשיר בסיבים תזונתיים.

שעועית

עוד מאכל שמככב בכל הרשימות הנכונות. השעועית עשירה מאוד בחלבון אך צורכת מעט מאוד מים, יחסית, לגידולה. כבת למשפחת הקטניות – שכולה נחשבת למזינה מאוד וחסכונית מאוד לגידול – היא ניתנת לגידול בקלות יחסית במספר גדול של תנאי אקלים. כך שכמעט בכל מקום ניתן לגדל אותה ולצרוך אותה בצורה הטבעית, היישר מהחקלאי. לצידה ניתן למנות גם את שאר חברותיה למשפחת הקטניות כמו חומוס, פול, אפונה, תורמוס וסויה כאפשרויות לא רעות לאכילה המיטיבה עם הסביבה.

צדפות (בעיקר מולים)

צדפות ובעיקר מולים הם מהמאכלים המשמחים ברשימה הזו, פשוט כי הם הכי טעימים בה. הם נמצאים כאן דווקא בשל קלות הגידול היחסית שלהם, בבריכת גידול או בים, שלא מצריכה הרבה יותר מחבל עליו גדלות הצדפות ובעיקר – בתהליך הקצירה או הדייג שלהן אין סכנה לפגיעה במינים ימיים אחרים, כפי שקורה לא מעט בתעשיית הדיג שעלתה לכותרות השליליות השנה לא מעט בשל סרט התעודה Seaspiracy.

פסולת מזון בקנדה, 2018. אחראי ל-8% מפליטות הפחמן בעולםצילום: Ben Nelms / רויטרס

בשר (קצת אחר)

מה?! בשר נחשב, ובצדק רב, לאויב הגדול ביותר של הסביבה. גידול בקר לצורכי מאכל מצריך השקעת אנרגיה רבה – חשמל, מים ושינוע של מזון וכן הקצאת מזון רב להאכלת הפרות. לאחרונה לעומת זאת, צצים ועולים הקולות הגורסים שגידול נכון של פרות וכבשים למאכל יכול להועיל לא רק לבני האדם שאוכלים אותם, בצורה מתונה הרבה יותר מהנעשה היום, אלא להיטיב גם עם הסביבה. 

"יש סיבה טובה שבני אדם התפתחו לצד בעלי חיים שאוכלים דשא", אומרת קרולין סטיל, מחברת הספר Sitopia: How Food Can Save the World. "דשא עשיר בחומרים מזינים, אבל אנחנו לא יכולים לעכל את זה. אז אנחנו אוכלים חיות שיכולות", היא כותבת בספרה. 

אז מה עושים? פטריק הולדן, ראש הרשות לאסטרטגיית המזון הבריטית סיפר לגרדיאן לאחרונה כי הוא תומך ב"חקלאות מתחדשת" – הכוללת גידול חיות משק בתוך מערכת חקלאית מעורבת, המאפשרת להחזיר חומר אורגני לאדמה. "אדמה היא משקע פחמן שלא יסולא בפז", הסביר הולדן. "הפרדה בין גידול צמחים ומאכלים לבין גידול בעלי החיים הותירה אותנו תלויים מאוד בדשנים מלאכותיים, שבתורם מפחיתים את החומרים האורגניים באדמה ופוגעים במגוון המיקרו בקטריאלי. אם נשוב לגדל בעלי חיים לצד יבולים, נוכל לשוב ולדשן את האדמה בחומר אורגני – צואת הפרה – ולהיטיב את הדשא אותו היא אוכלת, ודרכה גם אנחנו".

בנוסף לשינוי שיטת גידול בשר הבקר או הכבש, רבים מרכזים מאמצים לגידול ואכילת בעלי חיים שמשגשגים בטבע כגון צבאים באנגליה, ביזונים בארצות הברית ואולי חזירי בר בישראל. 

אוכל מבוזבז

הסעיף שמופיע אחרון בכל רשימה, כמעין סיפא מתחכמת, הוא אולי הנתיב הבטוח ביותר שלנו להצלת העולם. נושא בזבוז המזון העולמי החל לעלות בשנים האחרונות לכותרות, אך המצב בשטח מדאיג מאוד. שי רילוב הוא מנכ"ל עמותת "רובין פוד" ששמה לעצמה למטרה למנוע עד כמה שניתן את בזבוז המזון בישראל. כמו האיש שלשמו מרפררת העמותה, ברובין פוד בוחנים את הפרקטיקה של לקחת אוכל ממקום אחד ולהעביר אותו לאחר. לאו דווקא עניים, נזקקים או מוחלשים – אלא כדרך מציאותית לניצול מירבי של המזון העולמי. או כפי שהם מגדירים זאת: "צדק בשימוש במשאבים היקרים שלנו".

רילוב מביט ברשימות התכופות של המזונות הטובים ביותר לעולם, ומבקש להפוך את כולן על פיהן. "יותר משליש מהמזון בעולם מתבזבז", הוא מבהיר ומוסיף כי ההשפעה הכלכלית והסביבתית של הבזבוז הזה מורגשת בכל שלבי שרשרת המזון. למעשה בזבוז מזון אחראי ל-8% מפליטת  גזי החממה לאטמוספירה, ולכן אין להתפלא שהוא הפך לנושא העיקרי בדיונים על אוכל וסביבתנות.

"בישראל מתבזבז מזון בשווי של מעל 20 מיליארד שקלים, ומעל 40% מהבזבוז הזה מתבצע אצל הציבור, כלומר אצלנו בבית. אם בזבוז מזון היה מדינה, היא היתה השלישית בגודלה מבחינת טביעת הרגל הפחמנית שלה – אחרי ארה"ב וסין; לכן, מניעה או לפחות הפחתה משמעותית של בזבוז מזון מככבת בצמרת כל רשימה של אסטרטגיית קיימות או מניעת פגיעה באקלים", הוא אומר.

"רובין פוד" הפעילה עד לפני מספר חודשים מסעדה שהתבססה כולה על מזון שאחרת היה מתבזבז, על בסיס חומרי גלם מחקלאים, שווקים וחנויות - שלא היו עוברים הלאה מתוך סיבות של אסתטיקה, לוגיסטיקה או עודפים, והגישה אותו כמנות במסעדה לכל דבר ועניין. בימים אלה העמותה מציעה הרצאות, הדרכות ואפילו קייטרינג לאירועים שמבוסס כולו על מזון שבעמותה "הצילו" כהגדרתם. ממש בימים אלה מקימים בעמותה את משאית המזון ("פוד טראק") הראשונה בארץ שתתבסס על מזון "מוצל", והיא עתידה לנסוע ברחבי הארץ ולהפיץ את בשורת הצלת המזון לכל עבר.

"לא יהיה מוגזם להגיד שמניעת בזבוז מזון היא המאבק החשוב ביותר שמהותי שנגיע אליו כעת", אומר רילוב ומסרב להתייחס לשאלה הפרובוקטיבית – מה חשוב יותר, להפסיק לבזבז מזון או להפסיק לאכול בשר. "מוצרים מן החי הם בהגדרתם בזבוז מזון, הרי עם מה מאכילים את חיות המשק היום? במקום להפיק ערך תזונתי וקלורי ישירות מהדגן, מעבירים אותו דרך המכונה הלא יעילה הקרויה פרה – אז אתה מקבל רק 15% מהערכים התזונתיים שלו".

ואיך אפשר למנוע בזבוז מזון? הכל מתחיל בבית שלנו ורילוב מתגייס בשמחה להציע כמה פעולות פשוטות שעשויות לסייע לנו למנוע מעט מהבזבוז. "תדבקו ברשימת קניות, עשו סקירה בבית לפני הטיול לסופר וארגנו את המקרר נכון; תבינו איך אפשר להשתמש בשאריות המזון של אתמול – כולל לשתף את השכנים. בעצם, חזרה לפרקטיקה שהסבתות שלנו תמיד דגלו בה להפסיק לבזבז מזון". בימים אלה משיקים בעמותה את הגרסה הישראלית של אפליקציית OLIO, שעיקרה לאפשר שיתוף גדול יותר של אוכל בין שכנים, חברים וסתם זרים שמסרבים להיות אויבי כדור הארץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ