אורי מאיר-צ'יזיק

כל מי שמכיר אותי יודע שהדבר שהכי מעניין אותי הן מסורות מקומיות של אוכל ורפואה, וכולם יודעים שבאיטליה יש מסורות אוכל ייחודיות שאין באף מקום אחר. אולי זה מפתיע, אבל זה לא מה שהביא אותי לאיטליה. לכל אזור בעולם יש את המסורות שלו ואם בודקים היטב מגלים תמיד אוצרות מדהימים של אוכל מקומי המותאם לאקלים, שגדל באזור, מכינים אותו באותו אופן כבר אלפי שנים ויש לו כבר משמעויות תרבותיות מורכבות ולרוב אף הבטחות תזונתיות מופלגות (ויש לכך הסבר מחקרי גלובלי בתיאוריה שנקראת Lock & Key, חפשו אותה ברשת). את המסורות העתיקות של אוכל מקומי באיטליה יצאתי לחקור דווקא בעקבות תופעות חדשות. קבוצת אמנים שהקימה מרכז בשם OZU ליד כפר קטן בהרים שבאזור סאבינה (צפון מחוז לאציו הנמצא שעה וחצי מרומא) והתארגנויות חקלאים לשימור גידולים מסורתיים בעזרת ארגון סלואו פוד (slow food). הם הזמינו אותי לבקר ואני מצאתי בעזרתם את הדרכים אל לב ליבן של המסורות המקומיות האמתיות, הלא התיירותיות, דרך האנשים שפועלים היום לחבר כלים מודרניים עם שימור מסורות ותיקות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ