הלם: מצאנו פיצרייה טובה בראשל"צ ובעצם, שתיים

jaja ו-"סה טו" קמו באותו הרחוב ושתיהן מבהירות כי מהפכת הפיצה המקומית הושלמה. בנוסף, בשתיהן תמצאו בצק נהדר ופיציולו שהגיע לתחום מאהבה - האחד לבצק והשני לישראלית

איתן לשם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פיצה בורטה של ג'אג'ה
פיצה בורטה של ג'אג'הצילום: ספיר קוסא
איתן לשם

שתי אקסיומות התנגשו בעוצמה בתקופה האחרונה, ומתוך התנגשות הטיטנים הזו נולדה אקסיומה חדשה לגמרי. שתי האקסיומות הן - עלייתן של פיצות הבוטיק והיעדר מקומות אוכל נורמליים בראשון לציון. המגפה ששלחה את כולנו להסתגר בביתנו, שלחה גם את מיטב המסעדנים שלנו לשכלל את הפיצה כפי שהכרנו אותה. שפים בכירים החלו גם הם ליצור פיצות והרף המינימלי לאיכות הפיצה נסק לגבהים חדשים, אחרי שרבים בוודאי הרגישו בבלוטות הטעם שלהם את הדור החדש של הפיצות בישראל. האקסיומה השנייה, העדר מקומות אוכל סבירים בראשל"צ היא אחת הכואבות בעינינו – שהרי היא מותירה את תושבי העיר הרביעית בגודלה בארץ ללא הברקות קולינריות – שעבורן נאלצים חלק להרחיק לתל אביב.

אל תוך הפער הזה, שבין הפיצות ההולכות ונהיות מעולות בכל רחבי הארץ ובין הריק הקולינרי הראשל"צי, נכנסו בחודשים האחרונים שתי פיצריות חדשות. שתיהן באותו הרחוב – משני צדיו של רוטשילד, ושתיהן מציגות בצק פיצה מעודכן ומשוכלל, עם המון מחשבה מאחוריו. הראשונה והטרייה יותר היא פיצה jaja, בפינת הרחובות גורדון-רוטשילד. בעברו המקום הזה היה שייך לרשת הברים האולטרה-סחים "אוטו", ובתחילת השנה שעברה הסב את עצמו לבר-מסעדה-פיצרייה, שבחסות הקורונה הפך למקום של פיצה.

גלעד סולומון הוא הפיציולו שעומד מאחורי הפיצה הזו, מי שבקורותיו ניתן למצוא לימודים בבית הספר הקולינרי "בישולים", עבודה מרובת שנים עם בצק ולאחרונה גם זכייה בתחרות הפיציולו של ישראל לשנת 2019. לסולומון, כיאה לפיציולו ישראלי-מודרני יש תפיסת עולם מגובשת בקשר לפיצה שלו, או ליתר דיוק בקשר לבצק הפיצה שלו. הוא מתאר את הפיצה שלו כמיקס נפוליטני-רומאי, כאשר הוא מכין את הבצק מתערובת קמחים אישית (וסודית) ושולח אותו למנוחה בקירור של 72 שעות. לאחר מכן הוא פותח את הבצק במסורת נפוליטנית אבל שולח אותו לתנור הרבה יותר רומאי – קטן יותר ומכוון לחום של 270 מעלות. "אז הוא מקבל את הקראנץ' המושלם", סולומון מספר לי ומיד מבהיר ש"כרגע, כולם מחפשים בישראל את הקראנץ' הזה".

הפיצה בהחלט קראנצ'ית אך גם אוורירית ונעימה, ובין התוספות המיוחדות שהיא מציעה לקהל ניתן למצוא "פיצת סביח" (עם חציל וביצה), פיצת אננס, פלפל חריף וקממבר (עם נדיבות גבינה מעט מוגזמת, בוודאי כשמדובר על גבינה "כבדה" כזו) ואפילו פיצת תרד לא רעה בכלל (44-75 שקלים לפיצה). מגיע במשלוח לישובים ראשל"צ, נטעים, נס ציונה, באר יעקב.

JAJA - רוטשילד 86 ראשון לציון.

הפיציולו סטפנו גרלה. "הישראלים משוגעים בדיוק כמו האיטלקים"צילום: גיל אבירם

מן העבר השני של אותו הרחוב נפתחה גם כן, אי שם במקביל להתפרצות הקורונה, פיצרייה אחרת. גם היא מבטיחה המון, ואף מקיימת, וגם מאחוריה יש תפיסת עולם מגובשת מאוד לגבי הבצק. על הפיצה מופקד כאן סטפנו גרלה, פיציולו איטלקי בן 25 בסך הכל, שהגיע לישראל בעקבות אהבה. הוא וחברתו הכירו במהלך טיול לאוסטרליה ומאז הם ביחד, במזרח ראשון לציון, מכל המקומות בעולם. הבצק שלו עשוי מתערובת קמחים שהופכת במהלך ה-ביגה המפורסמת (הליך בריאת לחם המחמצת) לבצק מחמצת שנח במקרר ל-48 שעות.

לאחר המנוחה הבצק נפתח ומושלך לתנור אבן בחום 420 המעלות, ששורף את הפיצה בקצוות ומייצר פיצה נפוליטנית מסורתית. על הבצק הפריך והנהדר זורים תוספות שחלקן צדו את בטננו. למשל, מוצרלה ופרושוטו, או מוצרלה מעושנת ובייקון ואפילו אחת עם פולנטה או קארי או בלסמי (50-67 שקלים לפיצה). גרלה עצמו נראה נהנה מכל רגע ובשיחה עמו הוא מבהיר מדוע. "אני מרגיש פה כמו בבית כי הישראלים משוגעים בדיוק כמונו, האיטלקים", הוא קובע בחיוך.

את המתכון לפיצה הוא קיבל מחברה טובה של סבו, שבפיצרייה הקטנה שלה בצפון איטליה הוא עבד כמתמחה. "רק בגלל שהיא אהבה את סבא שלי וראתה שיש לי 'משהו בידיים' היא העניקה לי את המתכון במתנה. תבין, אפילו לה אין מתכון כתוב של הבצק הזה, רק לי", הוא מגלה. בקרוב מאוד "פיצה סה טו" עתידה לפרוש כנפיים ולהמר בגדול – כשהיא אמורה להגיע ליפו ולדגדג גם לתל אביביים בבלוטות הטעם. רגע לפני שהוא מנסה להסתער על יפו תל אביב, גרלה לא מהסס להבהיר שגם בישראל הוא למד דבר או שניים על פיצה. "אם הייתי שם פולנטה על פיצה באיטליה היו תולים אותי", הוא מספר, "אבל מדובר בהברקה שרק בגלל שהישראלים כל כך משוגעים הם זרמו איתה. אתה מבין למה אני אוהב את ישראל"?

פיצה סה טו - רוטשילד 63, ראשון לציון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ