שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רוני קשמין
רוני קשמין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דיאטה
רוני קשמין
רוני קשמין

לפני הכל אתחיל בווידוי קטן: קוראים לי רוני ואני הולכת לשומרי משקל כבר למעלה משלוש שנים. הגרסה הצעירה בחמש שנים שלי בוודאי הייתה בזה לי – היא בחיים לא הייתה הולכת ל"שומרי משקל" וגם אם כן, היא לא הייתה מדברת על זה. יכול להיות שזה קשור בתדמית והמוניטין המיושנים מעט שדבקו בשיטה ולדעתי, על לא עוול בכפה, אבל מיד נגיע לזה. בחיים אל תגידו בחיים לא. במקרה שלי, שומרי משקל זה קצת כמו טינדר. מה שהתחיל בייאוש והמשיך כבדיחה, הושתק בהמשך והוסלק בחדרי חדרים כפדיחה, נהפך בהמשך למערכת יחסים ולאהבה. אסתכן ואגיד, שגם קצת למקור גאווה. כמו היחס שלי לטינדר שהשתנה דרמטית, אם למתוח אפילו עוד את ההשוואה, כך אני גם מרגישה כלפי שומרי משקל. לעתים אני אפילו מרגישה כמו שופר לשיפור התדמית של השיטה, כמו עם האפליקציה, כי לפעמים אנשים פשוט לא יודעים מה הם מפסידים. עד כאן ספוילרים.

על הקשר (המדומיין) בין שומרי משקל וטינדר (או: זה מביך רק מבחוץ)

נתחיל מההתחלה: הכל התחיל עבורי עוד לפני שהתחיל, טכנית. הקשר הראשון והעקיף שלי עם שומרי משקל, נוצר בערך לפני עשור; הייתי מתאמנת המון ואוכלת פחות, בריאותנית בלתי נסבלת כזאת. חברה למכון הכושר שהתאמנתי בו בהרצליה, סיפרה תוך כדי שאנחנו מזיעות יחד על מסילות ריצה סמוכות, שהיא ואימה הולכות ל"שומרי משקל". לא נעים לי להיזכר בזה, אבל התחושה הראשונה שהרגשתי כלפיה הייתה חמלה, אולי רחמים. אוטומטית דמיינתי אותן עם עשרות קילוגרמים עודפים וסנטרים כפולים-משולשים ושקיות תפוצ'יפס ודליים של גלידה וסירופ שוקולד, דמיינתי גם תמונות של לפני ואחרי, כל זה. מאז בגרתי, התחלתי לאכול יותר (גם סוכרים ושומנים) ולרוץ פחות, אבל האמת היא שזה לא בהכרח מה שקירב אותי אידאולוגית אל שומרי המשקלים, כך אני קוראת לשומרי משקל לפעמים, כדי להפוך את זה ליותר קול. אני קוראת לזה גם "שומרי" בקיצור. מעין מכבסת מילים כזו, שנועדה למתג מחדש את הדבר מחד, ולאפשר לי לא לדבר על הדבר עצמו, מאידך. הדבר דומה לזה שפעם הייתי שומרת טלפונים של דייטים פוטנציאליים מהטינדר עם התוספת "טין" או "טי" או "ט'" לשמו של הדייט האקראי, וכך באו לעולם כל מיני יצורי כלאיים משונים כמו "מוטי טי" או "טל ט", אבל מכולם בחרתי את "פיטר טינדר", אבל זה לסיפור אחר. מעכשיו נתמקד בשיטה. 

שומרי משקל ושיטת הנקודות (או: על הדיאטה) 

נתחיל מקצת רקע והיסטוריה ממש בקצרה, כי אינני דוברת מטעם השיטה אלא רק מתנסה בה (על חשבוני כמובן): שיטת "שומרי משקל" (Weight Watchers, אם תרצו) נולדה אי שם בשנות השישים בארצות הברית על ידי ג'ין ניידץ', עקרת בית מברוקלין. ניידץ' הגתה את השיטה די במקרה, תוך כדי צפייה באנשים בחדר ההמתנה של הרופא, או אז שמה לב למכנה משותף ולא שגרתי אצל לא מעט מהם, ששוחחו על בעיות המשקל שלהם ובתוך כך הפכו למעין קהילת תמיכה. ניידץ' הבינה אז שאותה שיחה סביב בעיה משותפת (השמנה) שלמעשה הופכת אותם לקהילה, מהווה חלק משמעותי מפתרון הבעיה.

ג'ין ניידץ', מייסדת שומרי משקל ורג'ינה דיקר, מי שהקימה את הקבוצה הראשונה בישראל
ג'ין ניידץ' (מימין), מייסדת שומרי משקל ורג'ינה דיקר, מי שהקימה את הקבוצה הראשונה בישראלצילום: באדיבות ארכיון "שומרי משקל"

כך יצא, שההמתנה בתור נהפכה במפתיע לחשובה לא פחות מהרגע בו נכנסו הסובלים מעודף משקל לרופא, נשקלו וקיבלו בתורם תפריט דיאטה. לא עבר זמן רב, ומדי שבוע החלו להתכנס בביתה של ניידץ' עצמה אנשים וכך הבינה את היתרון והפוטנציאל שטמונים בקבוצת תמיכה, כשהעיקרון המנחה הוא שבעיה משותפת ויצירת מעין קהילה מסייעות לאנשים בתהליך ההרזיה האישי שלהם. בתוך כך, הבינה ניידץ' כי יש עוד צורך שעולה מהתהליך - אדם כריזמטי שיוביל את האנשים אל עבר אותה מטרה משותפת. מפה לשם, נולדה שיטת "שומרי משקל" ובראשה, גם המדריכות והמדריכים (מרזות ומרזים בעצמם) שבמצב אידיאלי, משמשים כמודל לחיקוי.

עוד בשנות השישים כבר היגרה לכאן שיטת שומרי משקל, על ידי רג'ינה דיקר, מי שייסדה את השיטה בישראל ופתחה כאן את קבוצת המרזים הראשונה. סתם כקוריוז, מי שמנהלת היום את החברה היא לילית רומם, נכדתה. 

על מה בנויה הדיאטה?

או. אז ככה: מעבר לרעיון קבוצת התמיכה שנמצא בלב הדיאטה, האכילה בשומרי משקל מבוססת על שיטת הנקודות ועל נוסחת "נקודות פלוס" (מעין עדכון גרסה שהתווסף לשיטה המקורית). 

איך זה עובד?

לפי נתונים אישיים (מין, גיל, גובה, משקל) מחשבים לכל חברה וחבר בקבוצה תקציב נקודות יומי (רוב הנשים למשל, מקבלות תקציב יומי של 26 נקודות וכך גם אני. בני נוער, לשם השוואה, מקבלים תקציב יומי של 32 נקודות). בהמשך מקבלים גם תפריט ל-21 הימים הראשונים (שנקרא "תפריט מואץ") כדי לתת מעין "קיק סטארט" לדיאטה, לעזור להתרגל לשיטה ולתת השראה. כל זה קורה, כמובן, בליווי המדריכה או מדריך הקבוצה, שמעודדים את החברים בה גם לכתוב מעין יומן נקודות יומי, כדי לתרגל ולקבל מושג על הנקודות וכנראה גם כדי לעשות קצת סדר באכילה (לכו תחשבו את הביס שיישרתם מהעוגה ההיא או את הביס מהבורקס). כדי לסבר את האוזן, רבע אבוקדו למשל, שווה נקודה; ביצה אחת היא שתי נקודות; רוגל'ה אחד (יחידה של רוגלעך) זה 6; משולש פיצה עם בצק עבה הוא 9 נקודות ומלוואח יקנוס אתכם כבר ב-15 נקודות. 

ביצה - שתי נקודות בשומרי משקל
ביצה. או בשפת שומרי משקל: שתי נקודות של אחלה חלבוןצילום: Pineapple studio / SHUTTERSTOCK

המפגשים עובדים בערך כך: קודם נרשמים ומשלמים – העלות, אומנם משתנה לעתים ונתונה גם למבצעים, היא 1,064 שקלים לארבעה חודשים או 888 שקלים לשלושה חודשים; כרגע המבצע המתחלף הוא ארבעה חודשים במחיר שלושה, עת כתיבת שורות אלו. כשנרשמים, בוחרים את הקבוצה העדיפה עליכם (גיאוגרפית, אם היא קרובה אליכם הביתה או לפי כימיה עם מדריך או מדריכה וכו') ומגיעים למפגשים שבועיים (אפשר להחליף קבוצה ואפילו להתארח בקבוצה אחרת, נניח אתם בחופשה באילת ופדאנטים לגבי אי היעדרות ממפגשים). המפגשים הם בני שעה ומתחלקים לחצי שעה שקילה (זה לוקח זמן, לשקול את כולם) וחצי שעה נוספת מוקדשת כל פעם לנושא אחר, שנוגע לתזונה, אורח חיים בריא וענייני השבוע כמו למשל, איך מתכוננים לקיץ וכל הקשור לאכילת יתר; איך שומרים על המשקל בחגים ומועדי ישראל (גם לשבור צום צריך לדעת); כמה פירות קיץ מותר לאכול ביום "בחינם" (מיד נגיע לזה) וכמה ירקות אפשר לטרוף בלי שזה ייחשב בכלל (גם לזה נגיע).  

המבורגר עם בייקון וצ'דר בהדסון
המבורגר בלחמנייה עם צ'דר ובייקון. אפשר לאכול, אבל זה יעלה לכם בנקודות. אגב, בייקון או פירות ים לא תמצאו ברשימת המזונות המנוקדים של שומרי משקל ישראל (טיפ: אם תבקשו, תקבלו אותם בנספח נפרד)צילום: תומר אפלבאום

נקודה היא נקודה היא נקודה?

התשובה הקצרה היא לא. נכון, קלוריה משומן, קלוריה מחלבון וקלוריה מפחמימה – כולן שוות קלוריה אחת וגם כל נקודה היא סך הכל נקודה, אבל יש ערכים שונים למקורות מהם הגיעה. פעם אומנם, קלוריות היו הבסיס לספירת הנקודות ובערך כל 40 קלוריות היוו נקודה אחת, אבל היום זה לא ככה. "באופן כללי, הנוסחה היום הרבה יותר משוכללת, והיא כזו שמשקללת פחמימות, שומנים, חלבונים וסיבים תזונתיים", מסבירה רחלי (שם בדוי חלקית), המדריכה בקבוצת שומרי משקל כששאלתי אותה. שיטת הניקוד החדשה היא כזו שמתעדפת מזון בריא שמסייע להרזיה. כלומר, מזונות שמכילים יותר חלבונים וסיבים ופחות פחמימות, סוכרים, שומנים ומלחים – כל אלו משמעם גם פחות נקודות. בקנה אחד עם השיטה החדשה, כל הירקות בשומרי משקל נספרים כאפס נקודות (אפילו שיש בהם מן הסתם קלוריות) וכך יוצא שאפשר לאכול מהם ללא הגבלה. מה ששמעתם. כל הירקות באפס נקודות. אותי זה ממש קומם בהתחלה, שאפילו סלק וגזר אפשר לאכול כמה שרוצים, שהרי זה לא הגיוני שאוכלים מהם בלי הגבלה ומרזים. כשפניתי עם הסוגייה הבוערת לשירי, מי שהייתה אז המדריכה שלי, היא ענתה בצורה די משכנעת: "טוב, את לא תאכלי שדה שלם של גזר במטרה לרזות, נכון?" היא כנראה צדקה, אפילו שנולדתי ללא מנגנון שובע. "פעם זה היה אחרת, אפילו לבצל היה עלינו לחשב נקודות", מגלה רחלי. היום, אפילו כשלירקות יש ערך קלורי, הערך התזונתי והתועלת שלהם עולים על ה"קנס" הקלורי, כך שהתקבלה החלטה גורפת שהיא בגדר רעידת אדמה (עבור חלקנו) שכל הירקות ייחשבו כאפס נקודות וכן, גם גזר וסלק ואפילו דלעת (אבל לא דלעת ערמונים, בטטה ובטח שלא תפוח אדמה, שהם כבר בגדר פחמימה).

ירקות ללא הגבלה ושלוש מנות פרי ביום בלי ספירה

עוד פרט כיפי שנעים להתרפק עליו בדיאטה הוא שבתקציב היומי בשיטה החדשה שכאמור, מתעדף מזונות בריאים, אפשר לספור באפס נקודות גם שלוש מנות פרי ביום. תחת קטגוריה זו אפשר למנות למשל, תפוח עץ או תפוז קטן, אגס, כוס מלון, כוס או פרוסה בינונית של אבטיח (אגב, עדיף מלון, יש בו פחות סוכר); שתי כוסות תותי שדה, 13 דובדבנים, 12 ענבים (נו, זה מלא סוכר), נקטרינה בינונית ועוד. ולא, מיצי פירות, פירות מיובשים או פירות שייבשתם בתנור (ולמעשה הוצאתם מהם את המים והעליתם להם באופן יחסי את רמות הסוכר) לא זוכים להימנות בקטגוריית שלושת הפירות היומיים באפס נקודות. מעבר לזה, הוראת הפעלה אחרונה היא שמומלץ לאכול את הפירות במרווחים גדולים, כדי לא להקפיץ את רמות הסוכר בדם אם אוכלים אותם בבת אחת, רחמנא לצלן.    

סלט ירקות עם ביצה, שייק אוכמניות וצ'יה וחצאי לימון עם עשבי תיבול
כן, אפשר לאכול הכל, אבל מזונות שמכילים יותר חלבונים וסיבים ופחות פחמימות, סוכרים, שומנים ומלחים – כל אלו משמעם גם פחות נקודותצילום: PHTGRPHER_EVERYDAY / SHUTTERSTO

שומרי משקל והמודרניזציה 

באפליקציית שומרי משקל (כן, יש גם אפילקציה) יש מספר כלים כמו מחשבון (לחישוב הנקודות, לדעתי עדיין ממליצים להתחיל בלעדיו) ומדריך נקודות, עם שניהם ניתן לעקוב אחרי התקציב היומי ולנקד מתכונים. בנוסף, יש מחשבון פעילות גופנית (ספורט מזכה בשתי נקודות מעל שלוש שעות פעילות גופנית עצימה בשבוע). ביום של השעה הרביעית מקבלים צ'ופר בדמות תוספת של שתי נקודות לתקציב היומי. אממה, רק על ספורט אינטנסיבי. יש גם מחשבון שתייה (מחוץ לאפילקציה הוא בא לידי ביטוי בדמות עשר כוסות שתייה שיש לסמן עליהן "וי" ביומן המעקב השבועי); מתכונים מנוקדים; לא מעט מנות מנוקדות בקטגוריית "אכילה בחוץ" (איזה מזל שמישהו ניקד את זה בשבילי) וטיפים להצלחה. בגדול, השיטה בנויה כך שתגרום ללקוחות לבחור במזון בריא שעוזר להרזיה בצורה עקבית ומתונה, כשקצב ההרזיה המומלץ הוא חצי קילו בשבוע.   

בנוסף, החל מהשנה נכנס חידוש בתוכנית – חלבון באפס נקודות. כלומר, להגברת תחושת השובע וכדי למנוע מרמור, אפשר עקרונית להוסיף לארוחה אחת ביום עוד חלבון רזה בלי לספור אותו ובאופן שלא יחבל בתהליך ההרזיה, כך מבטיחים בשיטה. בין רשימת המאכלים שניתן להוסיף באפס נקודות (אגב, רק עד תחושת שובע, זה השלב להקשיב לגוף) תמצאו את כל החשודים המיידיים: בשר בקר רזה כמו סינטה או פילה, חזה עוף או הודו, דגים רזים, חלבון ביצה, טופו, סייטן וטמפה.  

עוד כמה כללי אצבע:

*כדאי לאכול כל 3-4 שעות 

*מים וספורט משרתים את התהליך, מומלץ להרבות בהם, אבל הכל במידה, הא? 

*בירקות, כאמור, יש קלוריות אבל אין נקודות; אוכלים מכל הצבעים וכמה שרוצים (עד שובע) 

*כשאי אפשר לספור נקודות, למשל באירוע או בחו"ל ובכל זאת לא רוצים לאבד שליטה: נעזרים ב"חוק הצלחת" – ממלאים רבע צלחת בפחמימה (למשל, אורז, פסטה או כוסמת), רבע נוסף בחלבון (למשל, חזה עוף, דג או טופו) ואת החצי הנותר בשלל ירקות.

*"מזונות על" משרתים יותר טוב את תהליך ההרזיה. בחוברת המזונות שמקבלים עם ההצטרפות לשומרי משקל אפשר למצוא אותם מסומנים במשולש ירוק, הוא מסמן אותם כחלופות העדיפות. בין הללו תמצאו קמחים מלאים, פחמימות מורכבות, חלבונים (במיוחד רזים), פירות וירקות. כדאי להעדיף "מזונות על" על פני 'סתם' מזונות.  

יומן מעקב ומדריך נקודות
אפשר באפליקציה ואפשר גם אולדסקול, ביומן מעקב שבועי צילום: ניצן זזון סלינס

בתוך התהליך

יום ללא ספירה (או: צ'יט דיי הוא יום קדוש) 

החל מהשבוע הרביעי בתהליך, נפתח חלון קסום במיוחד של יום בשבוע שנקרא "יום ללא ספירה" שמאפשר, לא ייאמן, לאכול באופן חופשי ארוחה אחת בשבוע בלי לספור אותה, אבל עם כמה כללים.

המטרה המרכזית של היום הזה היא לתת מענה לימים בהם יש אירועים מיוחדים, ארוחות חגיגיות או פשוט כשבא להתפנק במסעדה או בכלל בלי לספוק נקודות, הלוא דיאטה היא לא רק לגוף אלא גם לנפש. דרך לטעון מצברים כדי להישאר בשאר ימות השבוע בשליטה, נניח. בקיצור, פעם בשבוע אפשר לעשות זאת, להשתחרר ולאכול בלי חשבון, עם כוכבית ובמרכאות. 

מפני שגם חופש מצריך כללים, יסדו ב"צ'יט דיי" המובנה של השיטה כמה כללים די פשוטים כדי שאפשר יהיה "ליהנות מכל העולמות" – להתפנק מדי פעם ובכל זאת להשיג תוצאות טובות.

הכללים ביום ללא ספירה: באותו היום הנבחר (כמה נוח כשהוא מתחיל ממש אחרי השקילה השבועית) אפשר לאכול ארוחה אחת מפנקת, בה בוחרים לאכול את מה שנחשב כפינוק עבורכם. יש לציין, מבלי לשפוך מים על השמחה, שזו לא ארוחת "אכול כפי יכולתך" אלא ארוחה מפנקת, צריך ליהנות ממנה, לשבוע ממנה (גופנית ונפשית) וזהו. כללי הארוחה – אוכלים עד שלוש מנות, צלחת אחת מכל מנה וכוס שתייה קלה או אלכוהול. מעבר לזה, במהלך אותו יום לא סופרים נקודות – לא בארוחת הפינוק ולא בשאר הארוחות (לפחות זה); אוכלים עוד שתי ארוחות מלאות, שתי ארוחות ביניים ושלוש מנות פרי טרי, מעבר לארוחות הפינוק, כשארוחות אלו מבוססות על מזונות טריים, מבושלים ואפויים בלבד מתוך רשימה (שכוללת מזונות כמו עדשים, שעועית, קינואה, מעדני יוגורט דלי שומן או סויה, ביצים, דגים, חזה הודו או עוף ובשר בקר רזה כמו פילה). המזונות ברשימה נבחרו מתוך ההבנה שמרבית האנשים יבחרו לאכול בארוחה המפנקת פחמימות, לכן המזונות לאכילה לאורך היום, נמנים עם אותם "מזונות על" (חלבונים, ירקות ופחמימות מורכבות) שמעודדים יותר תחושת שובע.  

משקל כבוד וכו' (או: מה היעד האישי שלך?)

לרוב, אחרי ירידה של חמישה קילו ("החמסה הראשונה", אצל שירי שצוינה מעלה) קובעים "משקל כבוד", משקל היעד אליו אמורים להגיע. אצלי הוא עוד לא הגיע. אחרי שמגיעים אל המשקל הנכסף, מתחילים את מה שמכונה "שביל הזהב", שש פגישות שבמהלכן צריך לשמור על משקל היעד (מותר לסטות עד קילו אחד מעל או קילו מתחת) והשוס: כשמגיעים למשקל היעד, מעבר למסיבת כבוד שנהוג לערוך לבר או בת המזל, מקבלים החטובים החדשים גם את האפשרות להמשיך להגיע, להישקל ולקחת חלק פעיל במפגשים ללא כל תשלום ולכל החיים, כל עוד הם שומרים. בקיצור, פרפרים, חזה עוף ופרחים. 

בשורה התחתונה: למי זה מתאים וכמה יורדים בבקשה?

למי זה מתאים – אז ככה, קודם כל למי שמוכנים, יכולים ונכונים להשקיע 1,064 שקלים (עת כתיבת שורות אלו) למינוי של ארבעה חודשים; למי שיש להם לפחות שעה בשבוע כדי להגיע למפגשים; מעבר למשתנים כמו זמן וכסף, זו דיאטה ("דרך חיים") שמתאימה במיוחד למי שמעוניינים בהדרכה די צמודה ובקהילת תמיכה מכילה. חוץ מזה, אולי אחד המרכיבים החשובים, בעיניי, ב"שומרי משקל" היא העובדה שמדובר בדיאטה (בסדר, דרך חיים) די גמישה, כשאפשר לאכול ממש הכל, פשוט להכל גם יש מחיר (נקודות, אם תרצו).

אופרה וינפרי במפגש שומרי משקל לפני שלוש שנים בניו יורק
מה שטוב לאופרה וינפרי, טוב לי, מפגש של קבוצת שומרי משקל בניו יורקצילום: Mark VonHolden / Invision for We

באופן אישי, זו דיאטה שהכניסה לי הרבה סדר לכאוס שהוא חיי: התחלתי לכתוב מה אני אוכלת, לתעד כמה אני שותה וכמה אני רצה. עבורי, כמי שסדר וארגון אינם נר לרגליה, זה דווקא היה שינוי מרענן, אני מחכה שהוא יכה שורש גם בתחומים אחרים בחיים (אלוהים, אם הייתי יכולה ליישם את הסדר הזה גם בבית). 

כמה יורדים – כמובן שפה נכנס אלמנט מאוד סובייקטיבי, כשקצב ומידת הירידה במשקל תלויה מראש במשתנים מתערבים רבים כמו עודף משקל, מידת פעילות גופנית, מצב גופני ועוד. בעיקרון, קצב הירידה במשקל המומלץ בשיטה הוא חצי קילו בשבוע. אצלי, יצא שירדתי בשבוע הראשון מעל שני קילו, יכול להיות שהעובדה שאכלתי בדיוק לפני השקילה הראשונה וצמתי לאורך היום של השקילה השנייה סייעו בסטיית התוצאה. אגב, אין קלישאה יותר שחוקה מלצום לפני השקילה ולהגיע אליה כשלגופכם רק הבדים הקלים והנושמים ביותר. אל תעשו את זה, זה פתטי. סתם. מי לא עושה את זה.  

לסיכום: אף על פי שירדתי ועליתי בשומרי משקל לאורך שלוש השנים (וראיתי מולי סיפורי הצלחה כמו ורדית, בחורה מהעבודה שירדה מעל עשרים קילו בתשעה חודשים ונהפכה לדוגמנית), עבורי החוזקה הגדולה ביותר של הדיאטה היא המסגרת. זו שיטה ששומרת את חבריה בתלם, כשהם נשקלים מדי שבוע ונשטפים במידע על תזונה ומה שמסביב לה באופן קבוע. מעבר לזה ותוך שאני מסתכנת בלהישמע כמו תוכן פרסומי (זה הזמן להזכיר שוב שאני משלמת בעצמי על החברות שלי באופן קבוע) כמראה לא סתם זו דיאטה די יציבה, כשהיא זוכה מדי שנה בתארים שונים ומדורגת בין הדיאטות המובילות בעולם, לצד דיאטות כמו דש ומצד שני, גם לצד תזונת פליאו, אז אולי זה לא מדד. אבל היי, מה שטוב לקייט הדסון ואופרה וינפרי טוב לי.

בשורה התחתונה ובקנה אחד עם אחד התארים בהם זכתה, זו באמת (כנראה) אחת הדיאטות האפקטיביות בכל הנוגע לירידה במשקל לאורך זמן, אם מבחינת קצב הירידה, תמהיל המזון שאוכלים ולא פחות חשוב – קלות ההתמדה בה. אחרי שלוש שנים של התמדה, לא תמיד תוך הקפדה על תפריט או על ספירה דקדקנית אבל כן תוך התמדה בנוכחות בקבוצה, אני יכולה לומר באופן החלטי שההרגל הזה יש בו תרומה משמעותית לשמירה על אורח חיים מאוזן ובריא, לפחות עבורי, אם לא בירידה במשקל אז בשמירה עליו, להגיע מדי שבוע להישקל – יש בזה משהו ששומר אותך בתלם. ואיזה כיף פה בתלם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ