יש לכם גינת ירק? הגיע הזמן לשלב בה קטניות

מעבר להנאה הקולינרית מהקטניות, שילובן בגינת ירק (או נוי) מעלה יתרונות רבים, שהמרכזי בהם הוא צמצום התלות בדשן כימי

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שילוב קטניות בגינה
איתמר ויסמן
איתמר ויסמן

כולנו מדברים על קטניות, אבל בעיקר בהקשר התזונתי שלהן. חומוס, אדממה, פול, שעועית, אפונה, תורמוס. אנחנו אוהבים לאכול קטניות ולא רק בגלל הטעם, אלא גם ואולי בעיקר בשל כמות החלבון הרבה בהן. הגיע הזמן לדבר עליהן מזווית נוספת כי מדובר במשפחה מרתקת של צמחים שפרט לערך התזונתי, היא חשובה מאוד בחקלאות בכלל ובגינון הביתי בפרט.

דרישות חנקן גבוהות של צמחים ותהליך קיבוע חנקן

צמחים צריכים הרבה חנקן לצורך גדילתם. חנקן הוא אבן הבניין לחלבונים, לדפנות התא ולמבנים תאיים שונים כגון הכלורופלסט, בו מתרחש תהליך הפוטוסינתזה (המרת קרני האור ופחמן דו-חמצני למולקולות סוכר).

קטניות
קטניות כיבול מעבר בין גידולים שונים. החקלאים מחזירם חנקן לאדמה בשיטות טבעיותצילום: איתמר ויסמן

צמחים אינם יכולים להשתמש בחנקן הגזי שיש באוויר, אלא סופגים אותו מהאדמה, מתרכובות חנקן כגון אמוניה וניטרט. לעומת זאת, בקרקע פועלים חיידקים שיודעים להפוך חנקן גזי לחנקות בתהליך שנקרא "קיבוע חנקן" שאותן הצמחים סופגים. למעשה, אחת הבשורות הגדולות של המהפכה התעשייתית במאה הקודמת הייתה שילובם של דשנים כימיים בחקלאות. דשנים שהכילו חנקן (וגם אשלגן ופוספט) הידועים כ-NPK, הביאו לעלייה משמעותית בתנובת השדה. בדשנים אלו משתמשים עד היום בכל שדה חקלאי, כמעט בכל משתלה ובהרבה מהגינות הביתיות.

למה לא כדאי להשתמש בדשנים כימיים בגינה הביתית

ישנן סיבות שונות בגללן אני לא משתמש בדשנים כימיים: תחילה, זה יקר ואני יכול לחסוך את הכסף הזה. מעבר לזה, תעשיית חציבת המינרלים, השינוע, ההפצה והאריזה המזהמת משאירה טביעת רגל אקולוגית משמעותית שפוגעת בסביבה. זאת ועוד, הצמחים שלי (ואני בעקבותיהם) מפתחים תלות בחומרי ההזנה הלא טבעיים האלה. אם זה לא מספיק, בעקבות הדישון, הצמחים לא מפתחים יחסי גומלין מועילים עם הקרקע, מה שמכרסם בהרמוניה ובאיזון של המערכת האקולוגית הטבעית. 

שתי הנקודות המשמעותיות ביותר, בהקשר זה, הן שבגינה האקולוגית ובת הקיימא, אנחנו רוצים ליצור מערכות הרמוניות, שאינן תלותיות בנו, במידת האפשר. אני רוצה לדשן כמה שפחות, לגזום כמה שפחות, להשקות כמה שפחות ולהדביר כמה שפחות. כדי לדשן כמה שפחות, עליי לפעול כמו בטבע. אז מה קורה בטבע? מה מזין את הצמחים בטבע?

הזנת הצמחים בטבע

בטבע, ההזנה של הצמחים מתבססת על פירוק חומר אורגני שמתפרק לכל היסודות שהצמח צריך. הפירוק הוא איטי אך גם עקבי. מסיבה זו, בגינון הטבעי אנחנו משתמשים בקומפוסט שהוא חומר אורגני. צמחים אוהבים ספיגה איטית של מינרלים מהאדמה.

בנוסף, סביבת שורשי הצמח משמשת בית גידול ליצורים רבים כפטריות וחיידקים שניזונים מהסוכר הדולף משורשי הצמח ובתמורה, הם מפרקים חומר אורגני ומנגישים אותו לצמח. הסימביוזה הזאת בין הצמח ליצורים השונים בקרקע חשובה גם למערכת החיסון של הצמח כולו. ללא יצורים מועילים אלו בסביבת הצמח, יותר מחלות יתקפו אותו.

כשסביבת הצמח רוויה בדשנים כימיים מרוכזים, לא מתפתחים אותם יחסי גומלין בין הצמח לחיים שסביבו והוא הופך להיות תלותי בדשן שלנו, מפונק יותר, בעל בית שורש קטן ופגיע יותר למחלות. ברור שהצמחים בטבע עמידים יותר, צנועים יותר בדרישתם לדישון ורובם גם לא מניבים פירות עסיסיים שצורכים הרבה מינרלים. לעומתם, צמחי הנוי והמאכל שלנו זקוקים להרבה טיפול ומשאבים.

אז איך בכל זאת מעשירים את הגינה במינרלים חיוניים ובחנקן בפרט?

הפתרון הוא שילוב של מערכת קיבוע חנקן בגינה. צמחים הבינו שכדאי להם לקבע חנקן בעצמם; יש צמחים בטבע שהבינו כי כדי לקבל אספקת חנקן (או חנקות בעצם) גבוהה, עליהם להיעזר במערכת קיבוע החנקן החיידקית הנמצאת באדמה סביבם. למעשה, לאורך ההיסטוריה נוצרה מערכת סימביוטית שבה חיידקים מקבעי חנקן יוצרים מושבות בתוך שורשי הקטניות. הקטניות נהנות מדליפה מתמדת של חנקות והחיידקים נהנים מדליפה מתמדת של סוכרים (זוכרים? הצמח הוא מפעל לסוכר). ממש אפשר לראות נאדיות (בועיות) קטנות צמודות לשורשי הקטניות.

קטניות
שדה תורמוסים ארץ ישראלים. גם מקבעים חנקן וגם אכיליםצילום: איתמר ויסמן

רוצים להקים גינה עם צמחים מקבעי חנקן? הנה כמה דוגמאות:

המשפחה המוכרת ביותר של צמחים מקבעי חנקן היא משפחת הקטניות המחולקת לשלוש תת-משפחות:

פרפרניים – בין חברי המשפחה נמנים מכנף, סיסם הודי, ויסטריה, אחירותם, שעועית ואפונה. 
מימוסיים – משפחה קטנה אליה משתייכת לדוגמה מימוזה ביישנית. 
קסאלפיניים – משפחה שכוללת למשל את הצאלון, בוהיניה, כסיה, פרקינוסיה, תמרינדי וגם כליל החורש וחרוב, אולם שניהם לא מקבעים חנקן (לא הוכח עדיין).

חשוב לדעת שיש קטניות חד שנתיות ורב-שנתיות: שיחים ואף עצים. נרצה לשלב בגינה שלנו כמה שיותר קטניות שיעשירו את האדמה בחנקן. הרציונאל הוא ש-20% מהגידולים החד-שנתיים יהיו קטניות, או 1 מכל 10 עצים שיהיו עצי קטניות.

בועות אוויר
מושבות חיידקים מקבעי חנקן בשורשי קטנית. סינרגיה בין חיידקים לצמחיםצילום: איתמר ויסמן

אילו קטניות מומלצות בגינה?

קטניות חד-שנתיות:

את הקטניות האלו נזרע בערוגות הירק לפני שתילת הירקות שלנו או סביב עצי פרי בגינה. כדי שהחנקן ישתחרר משורשי הקטניות, יש לקצור אותן או להפוך אותן אל תוך האדמה ורצוי לפני יצירת הפריחה.

סוגי קטניות חד-שנתיות: בקיה, אספסת, תלתן, פול, תורמוס, אפונה, שעועית.

קטניות רב שנתיות:

שיחים ועצים ממשפחה זו יעשירו את הגינה שלנו בחנקן. רצוי לשתול שיחי קטניות סביב עצי פרי. כדי שהחנקן ישתחרר משורשי השיחים והעצים, עלינו לגזום ענפים, כיוון  ששורשי העץ מתפרקים בהתאם לגיזום הנוף. את הענפים עצמם, העשירים בחנקן, אפשר להניח תחת עצים ושיחים אחרים בגינה.

סוגי קטניות רב-שנתיות:

עצים: אלבציה, מכנף, צאלון, שעועית הגלידה, תמרינדי, סיסם הודי, ינבוט לבן, מוריספרמון סוסה, בולוסנתוס נאה, אלמוגן.

שיחים: אחירותם, רותם, אספסת השיח, אפונת יונה, קרקש צהוב, קידה שעירה.

מטפסים: ויסטריה, שעועית לבלב, בוהניית יונאן, הרדנברגיה תלתנית, לוביית החילזון.

קטניות
ברוב השטחים הפתוחים נמצא קטניות המעשירות הקרקע בחנקן. יש לנו הרבה מה ללמוד מהטבע הסובב אותנוצילום: איתמר ויסמן

מה המסקנה? לא מסובך לשלב קטניות בגינה שלנו, כשהרווח המיידי הוא צמצום השימוש בדשנים. אם כל אחד מאיתנו יצמצם את השימוש בדשנים כימיים, נרוויח כולנו בגדול: הצמחים ירוויחו, אנחנו נרוויח וכמובן, גם כדור הארץ ירוויח מכך. זה פשוט, וזה טבעי.

_____

איתמר ויסמן הוא ביולוג ומתכנן פרמקלצ'ר ובעל הבלוג "שפע הטבע"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ