${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בדלי של פרש קיטשן: שכונתית ומשתלמת

הניסיון של רשת פרש קיטשן לרענן את סניפיה הוליד בית קפה שכונתי עם אחת מארוחות הבוקר המשתלמות בעיר. אלא שבדרך אסור להם לשכוח שהחביתה צריכה להגיע חמה, שהשירות צריך להיות יותר סבלני וששקשוקה יכולה להיות קצת יותר יצירתית

תגובות

באופן כללי מאוד אפשר לחלק את המקומות שמגישים ארוחות בוקר לשניים: מסעדות רגילות (או ברים) שפותחים את שעריהן גם בבקרים, ומגישות בראנצ'ים מפוארים במחירים גבוהים מצד אחד, ובתי קפה שכונתיים, טובים יותר או פחות, שארוחת בוקר היא חלק מהתפריט הרגיל שלהם. רשת פרש קיטשן, שקמה במקור כדי לספק תפריט בריא ומגוון של סלטים, כריכים ומנות חמות, נפלה איפשהו בין הכיסאות. ביקור בסניפים עלה לפני שנתיים (לדוגמה) היה מעלה חוויה של סעודה בקפולסקי פינת שנות ה-80, עם מנות שנראות בריא על הנייר אך בעלות טעם של טריאקי בפה. לכן משמח מאוד היה לגלות שהרשת חידשה כמה מסניפיה, שהפכו ל"דלי", בתי קפה-מעדנייה, שבהם אפשר לאכול, לקנות אוכל מוכן הביתה וליהנות מחוויה של בית קפה שכונתי עם טוויסט. הסניף הנבחר היה זה ברחוב בזל שבתל אביב (סמוך למתחם בזל), שממוקם בין בתי קפה אחרים, מסעדות משפחתיות, חנוית אופנה ומאפיות. » דלי של פרש קיטשן - בזל - לכל הפרטים» ארוחות בוקר מומלצות בשרון» ארוחות בוקר ובראנצ'ים חדשים» איפה אוכלים ליד פסטיבל הפסנתר?הזמינות: לא הייתה בעיה להזמין מקום בשעה 9:00, אך נדמה שהחל מהשעה 10:30 המקום היה מעט עמוס. מארחת שישבה בכניסה ניתבה את האורחים למקומות ישיבה מוצלים בחוץ או למספר מקומות ישיבה מצומצם בפנים. נגישות: אנחנו התמקמנו סביב שולחן גדול במזגן, כשקיבלנו שפע של מקום להחנות גם שתי עגלות. ואגב חנייה, אם אתם מגיעים עם מכונית למקום בשישי בבוקר סביר להניח שלא תצליחו למצוא בסביבה חניון ראוי. חניון בזל של אחוזת החוף מפוצץ בשעות אלה, ואף השתרך אליו תור ארוך של נהגים עצבניים. בסופו של דבר חנינו בחניון פרטי ברחוב זולטופולסקי, שעלה 40 שקלים (עד השעה 16:00), והיה במרחק הליכה של 10 דקות מהמסעדה. לתל אביביים לא תהיה בעיה להגיע עם כל קו שעוצר על אבן גבירול או על דיזינגוף, ומשם הליכה קצרה ברגל. פלטת סלטים מושקעת. דלי של פרש קיטשן (צילום: טל לוין)הדיל: כמה סוגים של ארוחות בוקר מוגשים כאן, רובם ככולם כוללים גם סלט (קצוץ או של ירקות שורש), ממרחים (תכף נפרט), סלסלת לחמים ושתייה חמה או קרה. השוס הגדול של המקום הוא המחירים, שנעים בין 32 ל-38 שקלים על מגוון הארוחות. מה אכלנו: מבין התפריט, שמכיל גם מנה של מוזלי בריאות (32 שקלים) ומאפה גבינות פריך (36 שקלים), בחרנו שלוש ארוחות בוקר שונות. הפרנץ' דלי כוללת שתי חתיכות עבות של חלה פריכה, סלמון מעושן ו-2 ביצי עין. אם תרצו, הגרסה השכונתית לאגז בנדיקט, במחיר שפוי של 34 שקלים. למרות שפרוסות הלחם היו פריכות וטעימות, ביצי העין היו פשוט קרות. ייתכן שהמנה חיכתה יותר מדי זמן עד שיגישו אותה, וייתכן שב"דלי" נוקטים בשיטה ידועה במסעדות שמנסות להתמודד עם העומס על המטבח בשישי - להכין את החביתות מבעוד מועד, ולחמם על הפלאנצ'ה לפני ההגשה. בין כך ובין כך הטמפרטורה ביאסה את הביס, ושני גבעולי אספרגוס עצובים שקישטו את הצלחת לא הוסיפו כבוד למנה. אספרגוס עצוב וביצים קרות. פרנץ' דלי (צילום: טל לוין)

ארוחת הבוקר הרגילה (38 שקלים) בלטה לחיוב בזכות הממרחים שהגיעו עם החביתה - ממרח ארטישוק צלוי היה נפלא ומפתיע (בגלל טעם הארטישוק העמוק), סלט הטונה היה מושקע, חתיכות חלבה קטנות הן רעיון טוב למי שרוצים משהו קטן ומתוק בסוף וטאפאס קטן של סלט פריקה סיפק שינוי מרענן לפלטות הסלטים השגרתיות. מעל הכל פרוסות הלחם הכפרי הגיעו קלויות וחמימות, ונשאו את כל הכבודה הזאת בנעימות. אז נכון, הביצה המקושקשת עם בצל הייתה ברמה ביתית ותו לא, אבל להגנת המטבח גם לא העברנו בקשות מיוחדות (יום יבוא וילמדו כאן לעשות חביתות עם קצת לחלוחית כברירת מחדל).

הארוחה השלישית שהזמנו הייתה "צ'קצ'וקה", שם אפעס מתחכם בשביל שקשוקה בנאלית למדי. לא שהיה בה משהו רע, אבל לא היינו חוזרים הנה רק בשבילה. גם כאן הכיף היה הלחם הפריך, שנטבל שוב ושוב בחלמונים הרכים והחמימים. התחושה היא שלא מתקמצנים כאן על התוספות, וכך גם תוספת של סויה (או חלב שקדים אם תרצו) לא עולה כאן, והקפה היה חזק ועשוי היטב. לא משהו לכתוב עליו הביתה. צ'קצ'וקה (צילום: טל לוין)בהמשך הגיעו לשולחן שני טפאסים על חשבון הבית - אחד של שעועית ירוקה, פטריות ופרמז'ן, שבעיקר סבל מטעם תעשייתי. גם טאפאס של לביבות בטטה נפל בגזרת הטעם - הלביבות, שהוגשו צוננות יחסית, הונחו על מצע של יוגורט, טחינה וסילאן. המתיקות הכבדה של הבטטות רק הוגברה בגלל המצע המימי שמתחת, והכל יחד לא היה מהודק מספיק. קנקן של שייק פירות תוצרת המקום, לעומת זאת, היה הפתעה מרעננת, וסגר היטב את הפינה של מנה אחרונה. השירות: בגזרת המלצרים והמלצריות ה"דלי" של פרש קיטשן בבזל סובל מתסמונת השירות התל אביבי המצוי. כלומר מצד אחד נותנים שירות, מצד שני יש איזה סאבטקסט שמרחף באוויר לפיו הסועדים קצת מפריעים לצוות. כך למשל לאחר רוב ההגשות לשולחן לא נשארה המלצרית אפילו שנייה אחת כדי לוודא שאנחנו לא צריכים משהו נוסף, והבטנו בה רצה לשולחן הבא. גם לארוחות עצמן לקח זמן (קצת ארוך מדי) להגיע אלינו, והחביתה של ארוחת הבוקר הגיעה כמה דקות לאחר הממרחים, הסלט והלחם. כל אלה הם כנראה תוצר של שישי עמוס, במקום שלא מרגיש צורך לחזר אחרי האורחים שלו. שורה תחתונה: עבור תושבי מתחם בזל והרחובות הסמוכים, ה"דלי" של פרש קיטשן היא אופציה חביבה לברקפסט בסוף השבוע. עבור מי שגר מחוץ לעיר, הגישה לכאן לא שווה את המאמץ. קשה לומר מה מבדיל את המקום מבתי הקפה האחרים בסביבה, למעט המחיר, שהופך את ארוחת הבוקר של ה"דלי" לאחת המשתלמות בתל אביב. דלי של פרש קיטשן - בזל - לכל הפרטים

*#