${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר במונטיפורי שבע: אסקפיזם קולינרי

שירות מצוין, מנות יצירתיות ושקשוקה ירוקה מופלאה גרמו ליעל רייף לרצות לחזור למונטיפיורי שבע. בפעם הבאה היא מקווה לא לפספס את הזמר היווני

תגובות

בכמה הזדמנויות שונות, עם ובלי סלים של סידורי יום שישי, יצא לנו לעבור בסביבת המרפסת השמשית של מסעדת השוק מונטיפיורי שבע, ולשמוע מוזיקת טברנה עליזה שמקורה בהופעה חיה המתקיימת במקום. בכל אותן פעמים הצרנו על כך שאכלנו רגע לפני, ובפעם המי יודע כמה הבטחנו לעצמנו שנחזור גם נחזור, ועל הדרך נבחן סוף סוף את הסוגייה: מסעדת שוק - לאן?. שם קולינרי אופנתי שפושה בכל חלקת אוכל עירונית טובה.

מונטיפיורי שבע - כל הפרטים

» ארוחות בוקר בתל אביב» בוקר מאכזב בקפה ארלוזורוב» בוקר בשה קורין: אירופה בכיכר המדינה» בוקר בחטאים מתוקים: שחיתות מענגת» בוקר טוב ויקר במלון שרתון ת"א

אז הגענו ביום שמשי נעים, התיישבנו במרפסת העץ הרחבה בדיוק בקו התפר שבין צל השמשיה לזווית שתאפשר לנו לשוב הביתה שזופים קלות, רק כדי להבין שהקדמנו בשלוש שעות להופעה. למרות שמאוד רצינו לשמוע את הזמר היווני שצפוי היה להרקיד את האווירה סמוך לשעה שלוש, החלטנו בכל זאת להישאר במקום כדי לקיים את מצוות 'עיתונות חוקרת קולינרית במיטבה'.

הדיל: לתפריט הבוקר והבראנץ' קונספט חביב. הוא מודפס על דף עם לוגו נאה ומחולק למספר אגפים: אגף ביצים ובו שש מנות שונות לבחירה - כולן מוגשות עם פינוקים של שבת (ראו בהמשך) ושתיה חמה או קרה לבחירה, אגף כריכים בפרוסות, ברבע לחם או בנשיקה, ואגף שילובי ירקות ופירות שונים נוסח חצי אשכולית עם סוכר ויוגורט עיזים בצד (12 שקלים) או עגבניות איכרים עם בצל סגון, שום, פלפל חריף, צנון, זיתים שחורים וגבינת ברינזה (34 שקלים). ויש גם מנות מעדניה שונות (9-39 שקלים), שייקים (24 שקלים), משקאות בוקר על בסיס אלכוהול ( 16- 34 שקלים) ומתוקים.בקרוב תבוא טברנה. מונטיפיורי שבע (צילום: יעל רייף)לאחר התלבטות רבה ותחקור המלצר לאורך ולרוחב התפריט העשיר, בחרנו מאגף הביצים במנה של בוריק תרד וכרישה עם ביצה ותוספות (48 שקלים), בביצים ירוקות אפויות עם גבינת פטה וסלט עגבניות (57 שקלים), בשני משקאות בוקר ובארטישוק עם גבינת מאנצ'גו (21 שקלים) וסלט פקוס (26 שקלים) מאגף המעדניה.

השעה: ארוחות הבוקר מוגשות בימי שישי ושבת בין השעות 10:00-12:30.

החברה: המסעדה משתרעת על פני שטח גדול ומונה חלל פנימי המעוצב באווירת שוק צבעונית עם ארגזי עץ ובהם ירקות צבעוניים, מדפים ועליהם צנצנות גדולות וקופסאות שימורים עם דליקטסים שונים. תחתיהן לחמים וחלות עטופים בנייר חום במראה של פעם. באמצע ניצב הבר והמטבח הפתוח מאחוריו מספק הצצה להתרחשות הטעימה. אבל הדבר הראוי לציון חיובי הוא המרווח המבורך בין השולחנות, שנשמר גם כשיוצאים למרפסת עתירת העציצים והאדניות.  המרפסת סובבת את המבנה, ומספקת מגוון אופציות ישיבה: מסביב לשולחנות גבוהים או נמוכים יותר, על כורסאות חמודות או בתנועה - על נדנדת עץ שווה במיוחד. המבנה בו שוכנת המסעדה, יפהפה גם הוא, שורשיו בתקופת אחוזת בית והוא מיועד לשימור. החברה, בהתאם לאופי המקום, נעימה ונטולת פוזה. ההרכב הגילאי אקלקטי כשבמרפסת בזמן הגעתנו התמקמו הגילאים הצעירים יותר, ובתוך המסעדה ישבו "הגדולים".

לשבור שגרה. בוקר במונטיפיורי שבע (צילום: יעל רייף)

השתייה: אף אחד ממיצי הפירות לא נסחט במקום וחבל שכך. בכל זאת נתנו צ'אנס ללימונדה תעשייתית ומתוקה מדי - עליה ויתרנו במהרה, ועברנו למשקה לאסי מצויין עם תותים, פרג, מי ורדים וזעפרן. עוד דגמנו משקה יציקתי יותר באופיו על בסיס חלב, בננות, תמרים וטחינה גולמית, שעל-אף הרכבו ה"סותם", היה מרענן ןמוצלח.

הקפה: אספרסו כפול של Mauro היה מדויק, מתומצת וחזק בדיוק כמו שצריך.

פינוקים של שבת: זהו שמה הרומנטי של צלחת המאפים הנדיבה שמלווה את ארוחת הבוקר וכוללת פרוסות חלה משני סוגים: "חלקה" ועם פרג, המגיעות בשקית נייר לצד זעתר מקופל בפיסת עיתון, ופנכה עם לימון כבוש עוקצני ונהדר. לצד אלו הגיע מגש מתכת ובו שתי לחמניות גדולות וחמות שזעקו "זה עתה יצאנו מהתנור", עם עשבי תבלין משולבים בבצק וכתר שומשום בראשן. המרקם היה מוצלח מאוד ומאפינסי באופיו, אבל מעט מלוח. לידן הונח שפע של מקלות בצק עלים עם קצ'קבל, חמים גם הם, פריכים ומצופים בשכבת גבינה זהובה וטעימה. עוד היו שם שתי עוגיות פיננסייר עם חמוציות ואגוזי מלך בטעם חלומי של שקדים ומרקם מושחת של חמאה.

הממרחים ומנות המעדניה: שלוש קעריות קטנטנות ליוו את פינוקי שבת. הראשונה הכילה קונפיטורה מוצלחת של אגס וווניל עם קוביות מרמלדיות בצבע יפה של ענבר, בשניה היו זיתים מתובלים ממספר זנים ובשלישית קרם פרש סמיך ונעים. הארטישוק התגלה כמשתייך לזן המשובח והמיובא מאיטליה - כזה שמזמן התענגות ארוכה על כל ביס. על לבבות הארטישוק הונחו קילופי גבינת מאנצ'גו מוצלחת שהיוו קונטרה מלוחה לטעמו העדין. סלט הפקוס שבמקרה הנ"ל הומר בקוביות גדולות של מלפפון נטול גרעינים, גם הוא היה נהדר והגיע על מצע של צזיקי שמנתי עם שמיר, פרוסות גבעולי סלרי פריך ופלפל ירוק חרפרף, שיחד עם נענע טריה עורר פלאים את המלפפון הצנוע והשמנת העדינה.   ליהנות בלי להתאמץ. מונטיפיורי שבע (צילום: יעל רייף)

הביצים: שתי מנות הביצים הצטיינו בצורת הגשה יפה ומעוררת תאבון. הביצים הירוקות הגיעו בסיר שטוח עם שתי ידיות ומראה נוסטלגי נחמד. טעימה ראשונה סתרה כל קשר לשקשוקות ירוקות נפוצות על בסיס תרד ועלי מנגולד, וגילתה שאפשר ליצור משילוב של עלים ירוקים, ביצים וגבינה, מנה יצירתית וטעימה. המרקם היה רך ואוורירי והזכיר את הסופלה המסורתי, הטעם הרענן התקבל בזכות שילוב של מספר סוגי ירוקים שעורבבו בבלילה ונאפו יחד עם הביצים. קוביות גבינת הפטה הוסיפו מליחות ושומניות נעימה שהעשירו את המנה. היות שמדובר במנה גדולה, תפוחה ועשירה, שני אנשים יוכלו בקלות לשבוע ממנה. אותנו היא הצליחה להכניע קצת לפני שחצינו את קו החצי.

מנת הבוריק הגיעה על מגש מתכת מצופה נייר שעליו הונחו  שני "סיגרים" ארוכים, שחומים ושמנמנים שמולאו בכרישה, תרד ורביכה, ולצידם סלסת עגבניות חריפה, ביצה קשה, צזיקי קליל במרקמו ומקלות מלפפון עם שמן זית ומלח גס. הרעיון היה לשלב בין כל המרכיבים, לטבול, לערבב ולאכול - כך עשינו וחווינו הנאה שלמה. המילוי של הבוריק היה נהדר: התרד נותר פריך ונגיס ולא הפך סמרטוטי והרביכה קשרה בין המרכיבים והוסיפה מימד של עידון. הדבר היחיד שהכביד על המנה והקשה על סיומה עד כלות היה שומניותו של הבצק - בעיה שיכולה היתה להפתר בקלות על ידי הספגה קפדנית יותר של עודפי שמן הטיגון.

הסלט: את הביצים האפויות ליווה סלט טעים של רבעי עגבניות, צ'ילי, כוסברה, שום, לימון ושמן זית.

השירות: מצויין. כל אחד מהמלצרים היה נחמד מאוד, אינפורמטיבי ומדויק, ודאג לבדוק במבטו אחת לכמה דקות אם הכל בשולחננו מתנהל כהלכה. כשכל אלה לוו בחיוך והומור לא מתאמץ, קיבלה חווית האכילה המוצלחת ערך מוסף. 

השורה התחתונה: נהננו מאוד, הן מהמנות היצירתיות האוחזות כל אחת בטוויסט חביב בצורת ההגשה ובמרכיבי המנה, ומבטאות ככל הנראה אמירה אישית של שפית המקום אמילי גולדברג, והן מהאווירה של חופש, ים ואסקפיזם שמעוררת המרפסת. כל אלה בשילוב שירות מצטיין, יגרמו לנו לשוב לבקר במהרה.

*#