${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בחטאים מתוקים: שחיתות מענגת

לזניה על הבוקר, מגוון עצום של מאפים טובים וכמובן, הרבה מאוד מתוקים מפתים - רק חבל שאותה הקפדה לא נראית בסלטים ובממרחים

תגובות

הדיל: כמי שנוהגים לנגב חומוס כמעט כל סוף שבוע, גם אנחנו לא מתאפקים ומעודדים את המנגבים סביבנו בקריאות "קדימה, לא ללעוס- לבלוע!" במטרה לקצר את זמן ההמתנה. אבל לא במקרה של חטאים מתוקים. שם לא ניתן להזמין מקום מראש. כך שכדאי לקחת בחשבון ששילוב הגורמים יום שישי, נווה צדק, מקום לא גדול עם בופה והתמחות במתוקים, עלול להפוך את ההמתנה לארוכה מדי, ולהשאיר את הקהל עם אפס סבלנות. מה שבטוח, כשמתפנה מקום ומגלים את המזנון העשיר, הכעס נשכח. תמורת 74 שקלים ארוחת הבוקר של חטאים מתוקים מקנה גישה חופשית למזנון חלבי עשיר, שתיה קלה חופשית, שתיה חמה לבחירה וצלוחית עוגיות בסוף הארוחה.  

חטאים מתוקים - כל הפרטים

השעה: בופה הבוקר מוגש בימי שישי בלבד בין השעות: 08:45-14:00.

החברה: הבופה הצבעוני משובב נפש, המנות קורצות בהזמנה, ורק השולחנות הצפופים הורסים את החגיגה. חלל הישיבה הפנימי סמוך לבופה עמוס למדי, פרט שכדאי לזכור אם מושיבים אתכם בשולחן הזוגי הצמוד. בחוץ לעומת זאת, בגינה קטנטנה ויפה, נעים מאוד לשבת בימים בהם מזג האוויר רחום, וגם שקט הרבה יותר. לכן גם מומלץ להמתין עד שיתפנה בה מקום וכך ליהנות מהחוויה בשלמותה.

בהתאם לאופיו החלבי והכשר של המקום, רבים מהסועדים בו הם דתיים, הגילאים מגוונים וגם ההרכב המשפחתי. ילדים, בזמן בואנו, היו בנמצא ונשמעו היטב מלוא גרונם בחלל הפנימי ההומה.

פסטורליה בלב תל אביב. חטאים מתוקים (צילום: יעל רייף)

השתייה: הגישה לשתיה הקלה המורכבת ממיצי בקבוק במיכל קירור גדול, חופשית ורב פעמית. הטעמים - כיאה למיץ תפוזים שאינו טבעי לחלוטין - תעשייתים ומתוקים מדי.

הקפה: קפוצ'ינו של המותג Dada הנהדר היה מוצלח הן ברמת ההקצפה והן ברמת טמפרטורת ההגשה.

הלחם והמאפים: התחלנו עם שבלולי פיצה קטנטנים ומאפים דקיקים של תרד - שניהם מבצק עלים נהדר, פריך ומאוורר. דפי הבצק לא היו שמנים, והמילוי היה טעים ומדויק. וריאציה מוארכת של בורקס גבינה קטן וזרוע שומשום הצליח גם הוא לשמח את הפה במרקם הפריך והמילוי העשיר. לחמניות הגבינה היו טובות ודחוסות עם טעם גבינתי חזק ואהוב, ומשולשי טוסט מלחם עבה ופריך במילוי פסטו בזיליקום עשו את העבודה גם הם. טעמנו גם מבנה חמוד וקומפקטי של לחם לבן העשוי שלוש תלוליות, כשעל כל אחת ציפוי אחר: קמח, שומשום ופרג. פלוטים קטנים היו אמנם יפי מראה, אבל בעלי קרום נטול אופי ולא מספיק פריך.

צבעוני ומשובב נפש. בופה בחטאים מתוקים (צילום: יעל רייף)

הסלטים והממרחים: הם היו רבים מכפי שיכולנו לספור, והותירו אותנו בהתלבטות למשך רגעים ספורים. חלקם נראו אטרקטיביים, יפים ומבטיחים, וחלקם הזכירו בדיוק רב את סלטי האייטיז המושתתים על תירס, גמבה מיונז ודומיו. התרכזנו באנטיפסטי צבעוני, טעים ומתקתק של בטטה, פלפלים בשלושה צבעים וחציל, ובטאבולה לבנוני שהגיע עם בורגול גדול, פטרוזיליה, עגבניה ומעט מדי לימון.

סלט האבוקדו בסגנון גוואקמולה עם קוביות עגבניה, פטרוזיליה ולימון היה מצוין, וסלט הקישואים בתחמיץ עם נענע, ופלפל צהוב קלוי היה מרענן ביותר. סלט ביצים עם בצל ירוק, מיונז ודיז'ון לא היה מתובל מספיק. תוספת של מלח ופלפל היתה מצילה אותו מהשיממון הנוטה להשתלט על ההרכב האנמי של "ביצים קשות עם מיונז". סלט של גרעיני תירס, עירית ומיונז לא ריגש את החך, וכך גם סלט קישואים עם בצל מטוגן וביצה קשה שניסה ללא הצלחה לייצג את הרעיון של "קישואים בטעם כבד".

בכלל, רבים מהסלטים הורכבו בצורה זו או אחרת מקישואים - ירק שנוטה להיכנע ולהתרכך מדי בקלות. במיוחד אם בושל זמן רב מדי, ושודך למרכיבים רבים שמכבידים עליו עוד יותר. את קולקציית הסלטים סיימנו ברגשות מעורבים עם סלט טעים של טונה, סלרי פריך ומיונז, ומבחר נאה של גבינות בהן לאבנה, גבינת זיתים דלת שומן, בייבי מוצרלה מגולגלת בפסטו וגבינת בולגרית שמנמנה.

המגוון עשיר, הדיוק פחות. חטאים מתוקים (צילום: יעל רייף)

הביצים והמנות החמות: כאן דווקא רווינו נחת. שקשוקה טובה עם טעם עמוק ומתקתק בזכות כמות לא מבוטלת של פלפלים אדומים, היתה מהנה. במיוחד עם הלחמים שצורפו לה. הביצה המקושקשת, על אף שהמתינה בתוך כלי מחומם, נותרה עדינה ואוורירית. אבל מהנה ומושחתת מכולן היתה לזניה עשירה בגבינה ושמנת עם חצילים רכים ורוטב עגבניות עדין ונהדר.

המתוקים: מלך הארוחה היה פודינג לחם. מעין פודינג-קייק אנגלי עם פרוסות עבות של לחם וביניהן רביכה אוורירית מתקתקה במרקם של סופלה, ורוטב מייפל. קצוות הלחם נאפים עד פריכות שהולכת ואובדת ככל שמתקרבים לבסיס הנימוח מוצף הטעמים והניחוחות. מהעוגה שטעמנו לעומת זאת, לא נרשמה התלהבות יתרה. כך גם מצלוחית העוגיות שמגיעה לשולחן בסוף הארוחה. חלקן היו חביבות וחלקן בינוניות ודרומה מכך.

מופע שנות השמונים. חטאים מתוקים (צילום: יעל רייף)

השירות: היות שהארוחה מוגשת כמזנון חופשי, הקשר עם המלצרים היה דל, ובפעמים המעטות שנעזרנו בהם, היה חביב ויעיל.

השורה התחתונה: לעומת המאפים הטובים והמנות החמות המוצלחות, דווקא הסלטים המוגשים כאן במגוון אין סופי זגזגו באיכותם בעיקולים חדים מדי. שפע הוא דבר מבורך, אבל איכות וביצוע חשובים עוד יותר. טוב יעשו בחטאים מתוקים אם יערכו מקצה שיפורים באגף הסלטים, יחדשו מתכונים מיושנים לטובת סלטים מרעננים יותר וידייקו יותר בגזרת התיבול. או אז נחזור לבקר.

חטאים מתוקים, שבזי 67 נווה צדק, תל אביב 

*#