אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בלחם ארז: כשמוציאים את הארז מהלחם

על אף שארז קומרובסקי, המייסד והבעלים הקודם, עזב לגליל זה מכבר, אי אפשר להגיע ל"לחם ארז" מבלי לצפות ללחמים נהדרים ולאוכל מוקפד ואיכותי. מה רבה האכזבה כשהזיכרון מתנפץ

תגובות

הדיל: כבר שנים שארז קומרובסקי הוא לא חלק מהרשת הנושאת את שמו. עבור חופן מכובד (יש להניח) של דולרים הוא השאיר את השם במרכז, בשרון ובחיפה, והעביר את ידיו היצירתיות ומוחו הפורה לגליל, שם הוא מתעסק עם עשבי בר, צד שומרים פראיים ובעיקר מוציא למבשל העירוני את העיניים עם מטבח רחב ומאובזר, חצר עתירת בלאדי וחומרי גלם משובחים ומעוררי קנאה.אצל ארז בגליל טרם יצא לנו לבקר וזאת על אף שארוחת בוקר על טהרת גדיים ממולאים נשמעת אופציה לא רעה בכלל. אבל כשהגעגועים נקפו החלטנו לסור אל סניף לחם ארז באבן גבירול ולקוות שמשהו מהטאץ׳ האישי של קומרובסקי בכל זאת נשאר במרכז.  במקום ארוחת בוקר אחת (94/52 שקלים לארוחה זוגית) המבוססת על מנה עיקרית לבחירה דוגמת ביצת עין עם פטריות יער, בצל חרוך ואורגנו, חביתת ירק עם עשבי תבלין, לביבות כרישה ברוטב שמנת חמוצה או שקשוקה עם בצל מושחם, כמון, פריקה מעושנת ואורגנו. לצד המנה העיקרית מגיעים מזטים, גבינות, מנת צד לבחירה דוגמת סנט מור, מטיאס וכבד קצוץ, לחם ארז, סלט ושני משקאות לבחירה. אנחנו הלכנו על ביצת העין הפטרייתית ועל השקשוקה המבטיחה. » לחם ארז באבן גבירול - כל הפרטים» לעוד ארוחות בוקר מומלצות» לעוד מסעדות מומלצות» לעוד ביקורות אוכלהשעה: ארוחת הבוקר מוגשת לאורך כל שעות פעילות.

החברה: אורבנית אופיינית, ואקלקטית גילאית. חבר'ה ממשרדי הסביבה ישבו לארוחה עסקית, לצידם סעדו ווייבערס אלגנטיות ואנשי לפטופ מרוכזים. השקשוקה טובה, אבל האיכות לא מה שהיתה. "לחם ארז" (צילום: יעל רייף)

השתייה: מבין מבחר נאה של מיץ גזר, תפוזים, לימונדה ולימונדה שסוחטים במקום במהלך כל היום ולא עם ההזמנה, בחרנו בשניים האחרונים שהגיעו בכוס לא גדולה ולא קטנה והיו חביבים ומרעננים. סחיטה עם ההזמנה היתה משפרת את טעמם, צבעם וערכם הויטמיני.

הקפה: קפוצ'ינו מצויין של חברת Bristot גרף מאיתנו אנחות הנאה וצקצוקי שפתיים. הטעם היה עמוק ומודגש, הטמפרטורה מדוייקת וההקצפה משובחת וסמיכה.

הלחם: דווקא הדבר המזוהה ביותר עם המותג ה"ארזי", הלוא הן הפחמימות, היו בינוניות להפליא. תפזורת של פרוסות לחם בהיר, כהה, דגני כלשהו וכזה עם קינואה אשר הוגשו כשאינן בשיא טריותן, היו כמעט זהות מבחינת הטעם והמרקם. שום קרום פריך לא היה שם, אף לא ארומה או טעם מחמצתי, וגם בצק מעניין כלשהו לא לקח חלק בעניין. כל אלו פינו מקומם לטעם שטוח ומרקם משעמם.

הממרחים: יש משהו מקומם בתפריט שמבטיח הבטחות גדולות ויצירתיות ומקיים רק את מקצתן וגם זה  בצורה חובבנית. זיתי הטאסוס נעדרו מאגף הממרחים והופיעו, שניים במספר, בקערית הסלט. לאותו גורל דומה ונעלם זכה גם גם ממרח העגבניות המיובשות שהופיע בתפריט. גבינת הפטה שהובטחה וגם קוימה היתה מוצלחת, אך הגיעה בכמות מדודה של שלוש קוביות קטנות - עובדה בעייתית כשמדובר בארוחה זוגית. צזיקי מלפפונים היה יוגורט סמיך עם כמות נדיבה של שמיר ורמז מלפפוני לא מרענן, לא דומה לצזיקי וממצה את עצמו לאחר טעימה אחת.פחממות שטוחות ומשמימות. הויטרינה של "לחם ארז" (צילום: יעל רייף)ממרח ירוק- שחור שלא הופיע בתפריט והגיע כנראה על חשבון אחד מנעלמי המשוואה, התגלה בטעימה ראשונה ואחרונה כסוג מסויים ובלתי מוצלח של פסטו מזעתר ושומשום שסבל מטעם ומריר. יחד איתו הוחזר למטבח גם ממרח לימון כבוש עם מידת חמיצות שחרגה מגבולות זו הטבעית, ונדמתה מקולקלת. במקומם קיבלנו פנכה קטנה ובה טחינה בינונית ומטה בטעמה. החמאה הצהובה התגלתה כמלבן חמאה בתוך פלסטיק עם מכסה מתקלף של טרה, והקונפיטורה הביתית היתה סירופ טעים ודליל ובתוכו עגבנית שרי מתקתקה ויחידה. כבד קצוץ שהגיע כמנה צדדית אותה בחרנו מבעוד מועד, היה גם נדיב יותר בכמותו וגם מוצלח בטעמו. נקניק וורנייר, סוג של סלאמי, היה טרי וחביב אך עתיר קוביות שומן מבהילות, וכבד מדי מכדי לתפקד כמנת בוקר. מצד אחד רצינו להלין על הקעריות הקטנות ועל הכמויות הקטנות עוד יותר שהיו בהן, מצד שני, רוב הממרחים לא היו מוצלחים ולכן נזנחו בתום טעימה ראשונה.    רוב הממרחים נזנחו בתום הטעימה הראשונה. בוקר ב"לחם ארז" (צילום: יעל רייף)

הביצים: ביצת עין עם פטריות יער, בצל חרוך ואורגנו היתה נחמדה; פריכה בשוליים ועשויה כהלכה. הבעיה היתה היעדר אמת בפרסום. פטריות בשרניות וטעימות כן היו שם, כלומר חצי פטריה. רבע ועוד רבע חצוי שהונחו כל אחד בקצה אחר של החביתה. האורגנו נפקד לחלוטין והבצל החרוך היה בצל שטוגן בקצת יותר מדי שמן והיה שחום מהרגיל. לא משהו שאפשר להגדיר כ"חרוך" אלא כמעט שרוף. השקשוקה היתה מוצלחת וטעימה. רוטב העגבניות היה אחיד במרקמו ובעל אופי תבשילי וטעם ביתי, הביצים היו רכות והכמות נדיבה ומתאימה בקלות לשני רעבים.הסלט: סלט הירקות הקצוץ בויניגרט סומק נשמע מבטיח על- פי התפריט וגם עורר תיאבון  עם הגעתו לשולחן צבעוני ועליז. היו בו עגבנייה, מלפפון, בצל, כרוב סגול, שני זיתים וגם פרוסות דקות של שום אפוי. מויניגרט הסומק לא הצלחנו ליהנות מפני שכל מרצנו הושקע בניסיון להתמודד עם תבלין נסומק שנטחן גס ופוזר בנדיבות על כל הסלט, לא התערבב ולא נטמע והפך למשימה בלתי נעימה ללעיסה. חבל, ויניגרט סומק מוצלח יותר, כזה שמגיע במרקם נוזלי ולא גרגר גרגר, היה יכול להפוך את הסלט להנאה שלמה.  הביצים טובות, אבל אין אמת בפרסום. ארוחת בוקר של "לחם ארז" (צילום: יעל רייף)

השירות: מצד אחד, המלצרית היתה נחמדה מאוד, חייכנית ונעימה, מצד שני, שאלות ששאלנו נותרו עד לרגע זה בלי תשובה. החזרת שני הממרחים למטבח בליווי בקשה לתשובה או התייחסות, נותרה ללא מענה. השורה התחתונה: למרות הקפה המצויין והשקשוקה הטעימה, הרגשנו בחסרונה העז של היצירתיות, כפי שהכרנו אותה מימים אחרים של "לחם ארז". גם באגף הביצוע, גם ביכולת לקיים את המובטח בתפריט, אך בעיקר באגף הפחמימות שהוכיחו מעבר לכל ספק כי במקרה הזה יש שם טוב אבל חסר בצק איכותי.   לחם ארז - אבן גבירול 52, תל אביב

*#