טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בקאסה נובה: להיות מקורי זה לא מספיק

למרות תפריט מגוון ועשיר, וביצוע מדויק של המנות - קאסה נובה עוד רחוקה מלהיות "מסעדת שף", וזקוקה לשיפור בעיקר באגף השירות. יעל רייף הלכה לארוחת בוקר בנמל יפו

תגובות

הדיל: נמל יפו ההולך ומתהווה מפיח רוח רעננה באזור שעמד שנים בודד ומפוהק. פה ושם צצים בקצב ים תיכוני שלא ממהר לשום מקום בתי אוכל, גלידריות, גלריות ובתי קפה, אך אופציה קולינרית איכותית עבור אלו שאוהבים ללוות את הים שלהם במשהו רציני מסנדוויץ', גלידה, צ'יפס או קפה, לא בלטה בשטח ולא בנמצא. לפחות עד עכשיו.בטיול רגלי אקראי שערכנו בנמל לאחרונה התוודענו למבנה אבן יפהפה, שממוקם מול מרפסת עץ המשקיפה אל הים. מבפנים נראה המקום כמו חלום עליז ומעוצב במיוחד של עליסה בארץ הלבנט: שולחנות בשלל צורות, כסאות צבעוניים בגדלים שונים, בר, תקרה מקושתת, חדר מוגבה במספר מדרגות ונברשות בלתי ניתנות להתעלמות לקחו חלק ברעיון העיצובי. האמת? אהבנו מאוד. איכשהו, למרות הצבעוניות והסגנונות השונים, משהו במרווחים ובקומפוזיציה העביר תחושה נעימה שמזמינה להישאר. גם התפריט בישר טובות. מדובר בקאסה נובה, מסעדת שף ובר שמח שנפתחה לא מזמן בנמל, כך על- פי המפרט. והמטבח? ליטני חדש. "חם, מרגש, סוער ועדכני". אז התמקמנו בנקודה הכי שווה במרפסת ובהינו ספוגי שלווה בגלי הים.» ארוחות בוקר בתל אביב - כל ההמלצות» בוקר באמילין: אמנות האומלט» בראנץ' בסבסטיאן: לעולם בעקבות הבייקון» טאפאס בשוק: הטוסט שעשה את הארוחהארוחות הבראנץ' של סוף השבוע מבוססות על מנות בינוניות בגודלן מהמטבח הלטיני החדש, ומחולקות לאגף כללי יותר ובו מרכיבים מוכרים כמו ביצים, פחמימות, בשר, פנקייק תירס, גבינה, תפוח אדמה וירקות (28-68 שקלים), כולם משולבים בתוך מנות לטיניות יצירתיות אשר עונות להגדרה "מקורי". הפרק הבא בתפריט כולל סוגים שונים של סביצ'ה (36-48 שקלים) על טהרת דגים ופירות ים, ויש גם סלטים (18-21 שקלים) וקינוחים (18-24 שקלים). הרעיון הוא לערבב מנות שונות מכל אגף ולהרכיב יחדיו ארוחה עשירה במרכיבים ומשמחת בססגוניותה. אנחנו דגמנו מבחר מייצג של "אלמוחבנס" (28 שקלים), "בוקר בנדיקטוס" (38 שקלים), "בוריטו של בוקר" (32 שקלים), "סביצ'ה אוריאנטל" (48 שקלים), "סביצ'ה אקואדוריאנו" (36 שקלים), ושני קינוחים. כל המנות יפורטו בעברית נהירה בהמשך.עליסה בארץ הלבנט. קאסה נובה (צילום: יעל רייף)החברה: אקראית בעיקרה ומושתתת על טיילי הנמל שעצרו רגע להתבונן במרפסת הנעימה שכולה אסקפיזם ים תיכוני טהור, הציצו על הדרך במבנה האבן היפה ובחלל הפנימי המעוצב, אחר- כך, בדיוק כמונו בתפריט, ראו כי טוב והחליטו להישאר. השעה: ארוחות הבראנץ' מוגשות בסופי שבוע בלבד בין השעות 11:00-15:00.השתייה: באווירה הלטינית ואל מול יופיו של הים זנחנו באחת כל תכנית הקשורה למיצי הדר, ועברנו לאגף הקוקטיילים המפתה והמקורי בשילוביו. מבין תשעה קוקטיילים (35 שקלים האחד), כולם מיוחדים, מכילים פירות, ירקות, חלב ובוטנים ורחוקים שנות אור מאלו המוצעים בכל בר רענן, בחרנו ב"בטידה"- קוקטייל ברזילאי על בסיס קשאסה, תפוח, חלב קוקוס וחלב מרוכז שהתגלה כהברקה נהדרת וטעימה: המרקם היה מוקצף ועשיר והטעמים הלקוחים כל אחד מעולם אחר, השתלבו בצורה נפלאה. שברי הבוטנים הוסיפו לטעם ולמרקם והטעם התפוחי-קוקוסי שנשאר בפה היה הנאה גדולה. דגמנו בחשש מסוים גם "קפה דל פוארטו" על בסיס רום, אספרסו, אמראטו, מולסה וג'ינגר- משקה הארד קור בטעמו לאוהבי הטעמים העזים שמכים בבלוטות הטעם בחוזקה. הלחם: מכיוון שאינו נכלל במסגרת "דיל" כלשהו, הוא הוזמן כאקסטרה על שני סוגיו. "אלמחובנס" (28 שקלים), לחמניות תירס וגבינה, גרמו לנו לגרגר בהנאה לאורך זמן. הן היו חמש במספר, שזופות, פריכות ומגרות, והצטיינו במרקם מפתיע - דחוס וכבד מבחוץ, אשר הופך עם בציעה ראשונה למופת של גבינה מותכת בעלת טעם גרילי חזק. מבחוץ נמשחה מעטפתן בחמאה מתובלת שהוסיפה ניחוח מעניין וברק נעים לחבילה הממכרת גם כך.לעומת האלמוחבנס, שלישיית לחמניות (12 שקלים) שלא נאפות במקום היו סתמיות ומאכזבות. בכל זאת, מסעדת שף. אחת היתה קטנטנה, כזאת שעונה מדויקות להגדרה דוגמית. הבצק - מקמח לבן - היה סתמי וכך גם הטעם והמרקם. זו עם השומשום היתה גדולה יותר וחביבה, ושלישית כהה יותר בציפוי פרג, שומשום וגרעינים היתה גם היא בסדר, אך לא מעוררת כל עניין. לצידן הוגשה חמאה בשני צבעים מתובלת בעגבניות יבשות ובעשבים. בטמפרטורה חמימה עברו הלחמניות חיך, אך כשהגיעו לטמפרטורת החדר הפכו סתמיות וקשות והוגלו הצידה מחמת המיאוס.הביצים: מנת ביצי הבנדיקטוס נראתה חגיגית ומזמינה בצורת הגשתה. בתחתית הצלחת המתינו שני פנקייקי תירס שמנמנים רכים ודחוסי מרקם, וייצגו בטעמם משחק נעים בין מליחות למתקתקות. עליהם פוזרו נתחי סלמון אפוי ועסיסי, שעושן בעדינות. הוא כוסה בשתי ביצים עלומות אמורפיות אך עשויות כהלכה ומעל הכל הונח רוטב הואנקיאנה פרואני גס וסמיך במרקמו על בסיס חלב, גבינה, צ'ילי וליים. כאן, בגרסה הלטינית היפואית רוענן הרצפט הפרואני המסורתי בטעם ארומתי וצבע ירקרק, ועוטר בטבעות בצל ירוק פריך. מדובר במנה מקורית ומרשימה על שילובי הטעם והמרקם השונים המשתתפים בה. שילובים אשר חברו יחדיו לכדי טעם מאוזן, טעים ונעים.כזה לא רואים כל יום. אגז בנדיקטוס (צילום: יעל רייף)

הבעיה צצה לקראת אמצע המנה, אז התקררו הפנקייקס, הפכו דחוסים עוד יותר והגיעו עד מרקם יציקתי כמעט. גם הטעמים הפכו בהדרגה לקצת פחות מעניינים. נגיעה של חמצמצות כלשהי היתה יכולה בקלות לרענן את המנה ולהפוך אותה לכזו שיכולה להאכל בתאווה מתחילתה ועד סופה. "בוריטו של בוקר" היה וריאציה משודרגת של רול הטורטיה המוכר, ובו קוביות בייקון שטוגנו עד פריכות מוחלטת והיו שחומים ושבירים, פלפלים קלויים מתקתקים וחביתה. על אף שהטורטיה היתה מהזן האיכותי ולא מזה שמתפרק ביד, ולמרות שנקלתה קלות והיתה חמה פריכה, מדובר היה בלא יותר מסנדביץ' טעים שסבל מכמות גדולה מדי של מרקמים. חלקנו פירגן וחלקנו האחר טען לעייפות החיך לקראת אמצע המנה. שוכני הים: סביצה אוריאנטל היה תענוג גדול עבור אוהבי הדגה. בשונה מצורת החיתוך השכיחה בעולם הסביצ'ריות, קרי, קובייתי וקטן, במקרה הזה נחתכה הטונה לקוביות גדולות ומענגות שאיפשרו להרגיש ולהנות מהמרקם הבשרני המעודן. הן נכבשו בעדינות בליים שום וג'ינג'ר ועוטרו בשבבי קשיו קלוי ומסוכר ובבצל ירוק קצוץ. כל אלו השתלבו לכדי יופי של מנה רעננה, חמצמצה בעיקצות קטנטנות, ובעיקר מאוד מהנה.במנת האקואדוריאנו שהוגשה בחגיגיות לטינית צבעונית שובה, נוכחנו כמה השרימפס הוא מעדן סרבן. על אף שצוות לליים, רצועות עגבניות לחות, בצל סגול וכוסברה, הוא סירב לספוג את טעמם ונותר עירום, נייטרלי וחף מכל רמז לתיבול. גם התירס הקלוי המוכר מתערובות תיבול המכילות פיצוחים, לא השתלב בפיאסטה מקסיקנה הזו שסירבה להתרומם, וסבל מטעם ישן.  עקיצה טבעית. סביצ'ה טונה של קאסה נובה (צילום: יעל רייף)הממרחים: את מנת הבוריטו של הבוקר ליוו שלושה ממרחים: אבוקדו קרמי בלימון, גבינת שמנת וסלסה אדומה מסורתית עם בצל סגול וכוסברה. כולם טריים, טעימים ואיכותיים, אך לא בהכרח תרמו או התאימו למנה.השירות: טעון שיפור והתמקצעות. בתחילת הארוחה ישבנו בחלל החיצוני, ולמרות שהיה בתפוסה מלאה, רק מלצרית אחת הופקדה על המתחם וקיבלה מדי פעם סיוע מבפנים. על אף שליבנו היה איתה והשתדלנו מאוד שלא להעיק, לאורך כל הארוחה נתקלנו בקשיי תקשורת, ובקושי גדול יותר להבין לעומק את התפריט המשובץ בשמות ובמונחים רבים הנזקקים לביאור. כך למשל, כש הגיעה לשולחן חמאה צבעונית ולא מזוהה, ניסינו לברר עם המלצרית באיזו חמאה מדובר. "זאת חמאה. חמאה כמו חמאה", נענינו ובכך נחתם העניין. אותו ערפל אינפורמטיבי חל גם על אגף הקוקטיילים ורק כאשר נרתמה לעניין מלצרית נוספת יכולנו סוף סוף להבין מה טומן בחובו קוקטייל בטידה שלצידו כתוב בתפריט "שאל את המלצר".מפאת הרוח שהגיעה והשמש שהסתלקה עברנו פנימה וגם שם, למרות שמאז הספיקה תפוסת המקום להרגע, העניינים היו רחוקים מלתפקד. רבע שעה המתנו עד שתעבור לידנו מלצרית או אפילו תציץ, כדי שנוכל להזמין קינוח. וגם כשזה הגיע, הוא הונח ללא כל תשומת לב על שולחן עמוס בפירורים. רק בפעם השנייה שביקשנו נוקה השולחן, אך לנו, עייפים מקשיי תקשורת, הרגיש המתוק כבר הרבה פחות מתוק ונעים.  המתוקים: לבד מהבריגדיירו - פרימדת טופי ושוקלד, אף אחד מהקינוחים לא מוכן במקום. בהמלצת המלצרית הזמנו פרוסת עוגת גבינה עם קולי מנגו שאכן היתה מוצלחת מאוד, ולצידה את הקינוח בעל השם הבלתי אפשרי להגייה שמכינים במקום, ושהגיע בצורת שלושה כדורי שוקולד אמורפים, אלסטיים במרקמם, מתוקים וטעימים מאוד. בעלי הדימיון המפותח והזיכרון המשובח יבחינו וודאי כי בקרבה לסוכריות ה-RIESEN הקרמליות מהילדות.  טעם של ילדות. עוגת גבינה וקינוח שוקולד (צילום: יעל רייף)השורה התחתונה: החוויה הלטינית היתה חיובית למדי. החל במנות היצירתיות שחצו את גבול הממרחים+ביצים לבחירה, דרך אגף הקוקטיילים המצטיין וכלה מבחינת האווירה שיצר הים הכחול והשמש החמימה. גם העיצוב הצבעוני היה משמח.ובכל זאת, קצת קשה להסכים עם התואר "מסעדת שף" כאשר נתקלים בתפריט ובו לא מעט מנות שאינן נעשות במקום, וכשסובלים משירות חובבני במיוחד. לו יכניס השף את אותו מגע אישי מוצלח, יצירתי ומקורי גם לאגף הקינוחים, וידאג למקצה שיפורים בכל הקשור לשירות, נחזור לבקר בשמחה. עד אז נמשיך לפנטז על לחמניות התירס והגבינה שגרמו לנו לפעימות לב מוגברות.

*#