אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר במטבח של נלי: רקוויאם לפריטטה

הממרחים היו חסרי מעוף, השירות חובבני והפריטטה הייתה בעצם פשטידה - ל"מטבח של נלי" יש לא מעט פוטנציאל אבל יותר מדי פספופסים

תגובות

הדיל: הפייבוריטית היפואית שלנו היא מאפיית מרגוזה הנפלאה שלא מאכזבת לעולם. שם אנחנו מרשים לעצמנו להוציא את הדיאטה ליום של חל"ת, שמים בצד את רגשות האשם ומחזקים את הגוף והנפש במאפה סביח, פוקצ'ה וכל מה שעושה לנו פריך בנשמה. הפעם הגענו במועד מאוחר מדי וכל מאפי הבוקר נחמסו תחת ידינו בטרם עת. לא עזר מתק שפתיים וגם לא איומים או בקשיש שהוצע למוכר, וכך יצאנו חפויי ראש ומקורקרי בטן אל הרחוב היפואי. בדרך לרכב, בין מילת עידוד זו או אחרת נתקלנו כך פתאום בחמד של מקום מוקף ירק. Nelly's Kitchen הכריז הסוכך הצנוע ומשך אותנו ואת הרעב שלנו פנימה. בירור קצר גילה כי מדובר בבית קפה ומעדניה על טהרת הבישול הבריא, ובו גם סדנאות בישול בריא, קייטרינג ומנות שנראו מזמינות מתמיד שאפשר לקנות הביתה לפי משקל. אמרנו "יד הגורל", הסכמנו "כולו מן אלללה" והחלטנו מייד להישאר.תפריט הבוקר מציע חמש ארוחות. הקלה שבהן היא כריך מלחמניית ביס מקמח מלא + קפה (22 שקלים). לרציניים יותר מוצעות "הבוקר של נלי" (54 שקלים) ובה פריטטת מנגולד וירקות אפויה עם מוצרלה בופאלו, סלט, לחם, ממרחים ושני משקאות, שקשוקה (46 שקלים) או "בוקר קלאסי" ( 48 שקלים) המבוססת על אותן תוספות לצד שתי ביצים לבחירה. הרעבים פחות או המתוקים יותר יוכלו להתפנק במוזלי עם יוגורט בופאלו, פירות וסילאן או דבש (32 שקלים). אנחנו הלכנו על ארוחת הפריטטה ועל ארוחת הבוקר קלאסי.   

השעה: ארוחות הבוקר מוגשות במהלך כל שעות פעילות המקום, אך החל מהשעה 12:00 אינן כוללות משקאות.החברה: המקום חמוד למדי בעיצובו. החלל הפנימי קטן ובו מספר מצומצם של שולחנות. הוא טוב לימים חמים אך עלול לעמת את אוזני הסועד עם המתרחש מעבר לדלפק המכירה הקרוב לשולחנות. בחוץ, בחלל התחום באדניות ובמגוון צמחים ירוקים שגם ממסגרים ויוצרים חיץ נעים מהרחוב וגם לא מתביישים להתפרע לכל עבר ולהגיע כמעט עד לצלחת, נעים מאוד לשבת, במיוחד בימים הטרום חורפיים כשהשמש מלטפת לסירוגין. החברה יפואית, אופנתית ויפה, חלק קבועים וחלק סתם עברו בסביבה. היו שם גם חבורת נשים פטפטניות וזוג תיירים שקישטו ביפנית את האווירה.  ירוק באמצע יפו. המטבח של נלי (צילום: יעל רייף)השתייה: מבין תפוזים, תפוחים גזר ותה קר שמכינים במקום, בחרנו בשניים האחרונים. מיץ הגזר הגיע בכוס שרק קצת יותר גדולה ממיניאטורה, כזאת שאפשר לסיים בשלוק וחצי בדיוק. מצד שני, אולי מזל שכך משום שתכולתה היתה כה מרירה ובלתי שתייה עד כי העלתה תהיות באשר למועד הסחיטה. כדי לברר את  לו"ז הסחיטה בדקנו עם המלצר שהבטיח שהגזר נסחט ממש עם ההזמנה. מיץ תפוחים שהגיע במקומו היה בגדר פיצוי הולם, מתוק וטעים במיוחד. תה קר מחליטת פירות יער אורגנית (16 שקלים) הגיע בכוס קטנה וצרה מדי ביחס למחירו הלא קטן או צר בכלל. הוא היה עדין, ענוג ומרענן, וכלי קטן עם מי סוכר שצורף בצד, אפשר לשלוט במתיקותו.   הקפה: קפה אורגני של לאב-איט הוקצף כראוי והוגש בטמפרטורה נכונה, אך הטעם היה מריר וסתמי, חסר מעוף או ארומה ברורה.

הלחם: ארבע לחמניות דגנים כהות וחמימות הגיעו על צלחת חגיגית לצד הממרחים. על אף המראה המצודד והניחוח הכפרי, המרקם היה דחוס מדי והצריך לעיסה עקבית. גם הטעם לא הותיר געגועים עזים בפה.

הממרחים: הם נראו טריים, מעוררי תיאבון ואיכותיים, אך גם הם כקודמיהם הוגשו במשורה ובכמות יחידנית, זאת על אף שהזמנו שתי ארוחות בוקר נפרדות. ראשונה נטעמה טחינה ירוקה וסמיכה שהיתה מוצלחת בטעם ובמרקם, אך חסרה קורט מלח שהיה מדגיש את טעמה. גם הפסטו שצבעו העז והברק המרשים העידו על הכנתו סמוך למועד ההגשה היה נפלא, עמוק ובעל טעם ואגוזי. קוביה של גבינת פטה עיזים שדווקא התאימה בגודלה לשני אנשים, היתה נוקשה במרקמה ולא מספיק מפנקת באחוזי שומן או בטעם נימוח, ולכן עברנו לגבינת בורסיין מחלב של בופאלואית ששמרה אומנם על מרקם רך ומצויין, אך היתה נייטרלית בטעמה לחלוטין. משהו בסגנון "כשטוב טעם פגשה גבינת שמנת לראשונה". עוד היו שם זיתים סתמיים וריבת תפוחים ביתית וטובה.

טובים יותר, טובים פחות. הממרחים (צילום: יעל רייף)

הביצים: מחשבות על פריטטה חמימה ועבה מילאו את ליבנו בחמימות וציפייה. חיכינו וחיכינו וחיכינו  עד שהוגשה רק בשביל לגלות שהפריטטה לה ציפינו בסבלנות , שינתה את פנייה ויעודה והפכה לפשטידה. היא הגיעה כפרוסה משולשת גדולה ובה שלל ירקות כגזר, קישוא ומנגולד שנטמעו בבלילת ביצים ומעט קמח. שום דבר במרקם או בטעם לא הזכיר פריטטה, לא מאיטליה ולא מספרד, והיא נראתה, נטעמה והרגישה בדיוק כמו פשטידה. הטעם היה דווקא בסדר גמור, אך הטמפרטורה היתה נמוכה והעידה על חימום חוזר. מילא זה, אך כשלוקחים מוצרלה שכבר נאפתה ומכניסים אותה פעם נוספת לתנור בחום נמוך, מתקבל מרקם שמזכיר בנוקשותו פי.וי.סי ולא נעים לא בעין ולא בביס. פריטטה שהיתה נעשית עם ההזמנה, מכילה בתוכה את אותם ירקות טובים, מטופלת כראוי עד למרקם תפוח ואוורירי יותר ומגיעה הישר מהתנור בטמפרטורה חמה, היתה יכולה להיות הנאה אמיתית. החביתה מאגף ה"ביצים לבקשתך", הוגשה כשמעליה עירית זקורה ופריכה והיתה מוצלחת, חמה וטעימה.

סליחה, לא הזמנו פשטידות. פריטטה (צילום: יעל רייף)

הסלט: כחלק מאותה אג'נדה בריאותית, אורגנית וטרייה, הירקות: חסה, גזר, עגבניית שרי, מלפפון וצנונית, היו משובחים בפני עצמם ומלאי טעם, אך כשאוחדו לסלט סתמי נטול, מלבד חופן קטן של תערובת ג'עלה, כל תיבול, שמן או לימון, הם איבדו מקסמם. גם צורת ההגשה בנוסח "ערבב זאת בעצמך", לא היטיבה עימם.

השירות: חובבני וילדותי. חלק משירות טוב הוא ידיעת החומר הנלמד. לפחות ידיעה בסיסית שתאפשר למלצר למלא את תפקידו מבלי להתנצל יותר מדי פעמים ולהוסיף "רגע, אני צריך לבדוק במטבח". במקרה שלנו, על אף שהשאלות היו בסיסיות, נדרשו למלצר כמה וכמה גיחות למטבח לצורך בירורים וחזרה עם תשובות. בנוסף לכך המתנו יותר מדי זמן לאוכל שהתמהמה במטבח והגיע טיפין טיפין ללא השתייה שנשכחה יחד עם מנה ראשונה שהזמנו ונשאבה כנראה לתהום הנשייה. חמה וטעימה. חביתה ב"מטבח של נלי" (צילום: יעל רייף)

השורה התחתונה: הרגשנו שהיה כאן פספוס אדיר לצד זלזול גדול. הרי כבר כשנכנסנו התרשמנו לטובה ממגוון תוצרת המעדניה המוצגת בויטרינה ועל גבי הדלפק ובה אנטיפסטי, סלטי שורשים מפתים לצד בורגול, קינואות למיניהן, שעועית שחורה ושעועית פנדה. כל אלו המתינו בסבלנות על הדלפק לקונים הרעבים. לו רק קומץ קטן מהם היה מוגש כחלק ממרחי ארוחת הבוקר במקום ממלאי מקום סתמיים וחסרי מעוף, ההבדל היה עצום וממנף את החוויה מסתם ארוחה בנאלית בטעם ובהרכב, לחגיגה של צבעים וטעמים: כזאת שלא היינו שוכחים באותה מהירות בה זו המוגשת כיום נשכחה. חבל, כי עם כאלו תנאי שטח מוצלחים: ויזואליים ואווירתיים ועם חומרי גלם משובחים שלא היו מביישים אף גינת ירק, אפשר היה לכתוב סוף שמח ואופטימי יותר לכתבה. 

המטבח של נלי - מרגוזה 28, שוק הפשפשים, יפו

*#