טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר ב-6B: משקיעים בעיצוב, מקמצים באוכל

סלט דהוי, ממרחים דלוחים ושירות מנוכר הפכו את ארוחת הבוקר ב-B6 מהבטחה לאכזבה. לפחות העיצוב נותן הרגשה טובה

תגובות

הדיל: כל תל אביבי חובב בתי קפה אוחז בפנטזיה גנרית למצוא ביום מן הימים את אותו בית קפה שכונתי שאף אחד חוץ ממנו לא מכיר, ושבדרך יהיה גם יפה וגם אופה, גם מפנק, גם נטול פוזה וגם מתחשב בכיס. פנטזיה כבר אמרנו, לא? אבל אז, מפוכחים מתמיד, נכנסנו בוקר אחד לבית הקפה 6B שממוקם מתחת לסטודיו לעיצוב הנושא באותו שם, והלסת שלנו נשמטה ארצה בלי בדל בושה. הוא לא היה רק יפה ואופה, אלא גם משכיל ונוטף סטייל. על קיר לבנים מעוטר ב"חבלי כביסה" נתלו מגזיני עיצוב מכאן, משם ומכל רחבי העולם, המדפים גדושי הספרים וגם השולחנות הוסבו מתוצר לוואי נסורתי כלשהו לכדי רהיט מלא חן, וטריבונות מבויתות הזמינו כל לוגם או לועס לשבת ולעלעל בכל המעוצב הזה בנוחות רבה.6B - לשעות פתיחה ולכל הפרטיםהאם מכאן תצא הבשורה אותה לא נגלה לאיש, תמהנו בעונג ועברנו לחדד את בלוטות הטעם רק כדי לוודא שגם תנובת המטבח שומרת על הרף. שש ארוחות בוקר מגישים במקום. הקלאסית (50 שקלים) מציעה את הדיל המוכר של ביצים, ממרחים, גבינות, לחם, סלט ושני משקאות, אותה ניתן לשדרג בתוספת עשרה שקלים לאומלט ארבע גבינות או לפריטטה קפרזה: חביתה עשויה בתנור עם ירקות, עשבי תיבול וגבינת פטה מגוררת מעל. יש גם שקשוקה (46 שקלים) המוגשת עם טחינה, סלט, לחם ושני משקאות וגם טוסט קרואסון (38 שקלים) במילוי ביצת עין, פטה ועגבניה, המוגש עם סלט, טחינה ומשקה אחד לבחירה. אוהבי המתוק או אלו שלא ממש רעבים יוכלו להסתפק במוזלי (32 שקלים) על יוגורט עיזים, פירות עונה ודבש או סילאן. אבל אנחנו שהיינו מאוד רעבים בחרנו בארוחה הקלאסית שנראתה לפי המפרט מפנקת ומשביעה.

החברה: צעירה וסטודנטיאלית ברובה, לצד זוגות שתפסו קצת שמש וקצת צל בחלל החיצוני במרפסת התחומה שבקרן הרחובות. בפנים קצת יותר חשוך אך ממוזג ונעים בזכות אותה אווירת סלון אינטלקטואלי שיוצרים עשרות ספרי העיצוב והמגזינים הפזורים על המדפים. השולחנות קטנים ומאפשרים ישיבה זוגית או סוליסטית בחברת לפטופ או ספר טוב.

השעה: ארוחת הבוקר מוגשת לארוך כל שעות פעילות המקום.הרבה סטייל בעיצוב, מעט מאוד באוכל. 6B (צילום: יעל רייף)השתייה: מבין לימונדה ומיץ תפוזים, שניהם נסחטים במקום, בחרנו באחרון שנסחט מול ענינו במכונת מחיצה ירוקה של פעם, הוגש בכוס סבתאית אלגנטית והיה מרענן ונהדר.

הקפה: את הקפוצ'ינו הסטנדרטי ביקשנו להמיר בקפה ברדי מהמכונה; שילוב של אבקת טעימה כלשהי ותמצית אספרסו של " segafredo" הנהדר. ההמרה השתלמה כי התוצאה היתה מתוקה במידה, בעל גוף "אספרסואי" ובעיקר מצננת ומרווה.

הלחם: פרוסה אחת בלבד שנפרסה דק  מדי בשביל לענות לתואר "פרוסה" ולצידה לחמניה בינונית, חוממו קלות בטוסטר והוגשו בסלסה שנראתה עלובה נוכח ההיצע הדל. לחם כהה עם שריד לדגנים שנקצרו ממנו עקב חיתוכו הדק, היה טעים. אבל המפגש בין חום הטוסטר ל"דוקי" הפרוסה הניב מרקם יבש וצנימי. הלחמניה שידעה ימים טריים יותר היתה לא נעימה ולא טעימה ובעיקר מאוד סתמית. הדפנו הצידה מחשבות על תקופת הצנע ועברנו לבחון את היצע הממרחים.

הממרחים: על קרש עץ משנות ה-80 הגיעו פנכות מיניאטריות שבימים כתיקונם יפה היה להציב בהן נרות קטנים. התפריט הבטיח שבעה ממרחים, אבל אנחנו קיבלנו הרבה פחות מהמובטח. "אני מיד מביאה לכם גם פטה וטחינה", הרגיעה המלצרית. "ומה עם האבוקודו והריבה שבתפריט?", שאלנו בהלם. "אין" היא חתמה, פשוט אין. "אז אולי אפשר לקבל במקום ממרח שוקולד או דבש?", בדקנו בכל זאת את עניין התמורה בעד האגרה. העיקר שמשהו ישאיר לנו טעם טוב בפה - "האמת שאין לי יותר מה להציע לכם" חתמה המלצרית את המשא ומתן, ואנחנו תהינו מדוע אנו משלמים סכום מלא ולא פעוט בכלל על ארוחה שחלק משמעותי ממרכביה פשוט לא קיים. אם היו מעדכנים אותנו במעמד ההזמנה, היינו יכולים מראש לעשות את הבחירה אם להזמין או לא.  פרוסה יפה של גבינת ברי עם אגוזי פקאן היתה טובה ומהנה. לא תוצרת של מחלבת בוטיק, אבל את העבודה היא עשתה. גבינת הפטה היתה טעימה מאוד ובלטה לטובה ברכות ובמרקם נהדר. גבינת השמנת והטחינה הביתית היו כבר סיפור אחר לגמרי ולא ממש מוצלח. שום דבר ביתי לא היה בטחינה הגולמית שעורבבה עם מעט מים, הומלחה מעט מהרצוי וחסרה כל תיבול שומי או לימוני נחוץ. מלבד מרקם סמיך ומוצלח היא היתה ריקה מתוכן ונשמה. גבינת השמנת גם היא היתה מהזן המשעמם ביותר והזכירה גבינה לבנה פשוטה ושמנה, אך הזוכה העיקרית בתואר "אכזבת הבוקר" היתה הטונה שהועברה באלגנטיות מקופסאת השימורים לפנכה הקטנה, ללא שום שדרוג או שינוי אדרתה; לא בצורת סלט ובלי טיפת תיבול או מגע אישי שיהפוכו אותה למשהו שנעים לאכול. בהתחשב בעובדה שהיא זו שהחליפה את האבוקדו הנעדר, ציפינו לקצת יותר השקעה.שכחו לספר שאין ממרחים. בוקר ב-6B (צילום: יעל רייף)

באמצע קרש העץ הונחה ערימת עלי בייבי מדובללים, גם היא כקודמתה, נטולת כל תיבול שמן או טיפול ראוי יותר. יש משהו מקומם בלקחת חומר גלם נהדר ועשיר בוויטמינים ומינרלים ולהתייחס אליו כמשענת לגבינה, או במילים אחרות, לזרוק אותו שעה לאחר מכן לפח כלעומת שבא. כי במצב הצבירה הנוכחי ובהיעדר מגע יד אדם, הוא היה בלתי מגרה ובלתי אכיל. מעט שמן, מיץ לימון, זרעים או גרעינים היו הופכים את ערימת העלים האומללה הזו לאכילה. לאחר שבטבילה אחת בלבד סיימנו את מה שהיה בפנכות רגע לפני כן, הבנו שמדובר בפרופורציה מושלמת, משום שמנת הלחם הותאמה בצורה מדויקת לכמות הממרחים בארוחה.

הביצים: את החביתה ביקשנו לשדרג עם פרוסות בייקון (6 שקלים). והנה, גם כאן נתקלנו באותה יד מקמצת שפרסה לחתיכות קטנות בייקון שסך כל חלקו הרכיב בקושי פרוסה. החביתה גם היא לא הצליחה להציל את המצב כי מרגע שהונחה על המחבת, כך נראה, נשכחה. כך קיבלנו חביתה דקה, דחוסה ומאוד לא אווירירית או כייפית לאכילה.הסלט: היו בו עגבניה בהירה מדי, מלפפון וזה הכל. ככה זה גם הרגיש.

השירות: לאורך כל הארוחה התחושה היתה מנוכרת ובלתי אישית. על הממרחים החסרים לא עדכנה המלצרית מראש, וגם בשלב שגילינו והבענו אכזבה לא התנצלה או הציעה אלטרנטיבה שהיתה יכולה לשפר במעט את המצב. להיפך, מאותו שלב הפכה מנוכרת הרבה יותר ואנחנו שמרנו מרחק.

השורה התחתונה: אם היו משקיעים ב- 6B רבע מכמות היצירתיות, הסטייל והטאצ' האישי שניכר בעיצוב, גם באוכל שיצא מהמטבח, לא היינו מרגישים שאנחנו אוכלים קלקר חסר נשמה ועוד משלמים על זה 50 שקלים. 6B - לשעות פתיחה ולכל הפרטים

*#