טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בקבינה: בזכות החשיבה יצירתית

המסעדה הכשרה והבשרית מציגה מגוון פתרונות מקוריים למגבלת הכשרות. לפעמים זה עובד ולפעמים לא 

תגובות

הדיל: חיפושינו העקביים אחר מקום שיאפשר לנו להיפרד כיאות מהקיץ הלח ולאמץ בחום את עונת הסתיו, הוביל אותנו השבוע לחוף הים של תל אביב. כך מצאנו את עצמנו מהלכים על הטיילת ותרים אחרי אופציה קולינרית שתגיש לנו לצד נוף יפה של גלים ואווירה אסקפיסטית, גם אוכל ראוי. ברחבה הצמודה לחוף גורדון נתקלנו בקבינה, מקום חדש וכשר עם תפריט ובו לא מעט מנות בוקר בשריות ומסקרנות, אז נשארנו לבדוק האם יצליח המקום להפיק ארוחת בוקר כהלכתה גם ללא שימוש בחומרי הגלם הנפוצים ביותר במחוזות מנות הבוקר- גבינות וחמאה.  קבינה – לשעות פעילות ולכל הפרטים» בוקר בטרסה: לא כולל שירות» בוקר בלאביט: מי הזיז את המלח שלי?» בוקר באדגה טשרניחובסקי: תענוג פורטוגזי

כל ארוחות הבראנץ' מוגשות עם סלסלת לחמים, מאזטים, שתיה קרה / קוקטייל בוקר וגם משקה חם. המחיר משתנה בהתאם למנה העיקרית. ארוחת על טהרת ביצים לבחירה תעלה 56 שקלים, שקשוקות מעגבניות, פלפלים, קלויים, תרד או כזאת עם נקניקיה חריפה, יעלו 58 שקלים, ויש גם אגף מנות מיוחדות (62-72 שקלים) עם חריימה בורי, סלט עוף, חסה ועגבניות ברוטב קיסר, ביצים עלומות, תרד מוקפץ ורוטב הולנדייז על חלה קלוייה, ומנה זהה המחוזקת ברוסטביף סינטה. אנחנו הלכנו על זו האחרונה.

השעה: ארוחת הבראנצ' מוגשת בימי שישי בלבד בין השעות 10:00-16:00.

החברה: לקבינה הגענו בשעות הצהריים המוקדמות והלחות של סוף ספטמבר, והתיישבנו ברחבה החיצונית על ספות ישיבה נוחות לצד אחד השולחנות הנמוכים הממוקמים במקביל לים. מה שפגם בהנאה ומנע מהשלווה להתגנב אל הלב הוא צמידותו של המקום לרחבה שהקצתה העירייה למשחקי מטקות, שגרמה לכך שחלק ניכר מהפסקול שליווה הארוחה היה בליל של רעשי כדור נחבט במטקה במקצב קבוע ומציק. לצד מפגע זה היה גם החום של תחילת הצהריים שגם מאוורר אימתני הנושף מתוכו נתיזי מים דקיקים, לא יכל לו. וכך מצאנו את עצמנו נתלים בכל משב בריזה קצרצר כאילו היה זה המושיע הלאומי. מבט כולל. ארוחת בוקר בקבינה (צילום: יעל רייף)על אף הבעיות הגיאוגרפיות והמטאורולוגיות, חשוב לציין שמדובר ברחבה יפה מאוד המספקת שלל אופציות ישיבה נוחות ומזמינות שבשעות חמות פחות ובייחוד כעת, בעונת המעבר, יתגלו כסיפור הצלחה.

השתייה: אף אחד מהמיצים לא נסחט במקום. הלכנו על מיץ תפוזים עם טעם תעשייתי, מרקם דליל ויותר מידי קוביות קרח שהפכו אותו לנוזל כתמתם וסתמי.

הקפה: היות שהמקום כשר, כל משקאות הקפה מוגשים עם חלב סויה, מה שמזכה את רגישי הלקטוז בקפה הפוך על בסיס חלב סויה ללא תוספת תשלום- מחווה כמעט נדירה. קפה קר של חברת הקפה vergnano היה מוצלח טעים ומרענן, אם כי מעט עדין מדי לחוש הטעם חובב הריגושים.

הלחם: סלסלה ובה סוגים רבים של בצקים ענתה באופן מדויק על ההגדרה "פינוק" וגרמה לנו לצקצק בשפתיים בהנאה רבה תוך הדחקת רגשות אשם. כן, כל- כך מוצלחת היא היתה. היה בה את כל מה שעונה על ההגדרה פריך, חמים ואיכותי, עם ייצוג בלעדי לקמח לבן. טעים ביותר היה קרואסון שחום בנגיעות דבש שהורכב מעלי בצק רבים. עקב היותו פרווה ונטול חמאה, הוא הרגיש כמו ג'חנון מתקתק מהסוג האיכותי, בלי טיפה של דחיסות או מרקם שמנוני, והוא קיבל כבר בטעימה הראשונה את הציון לשבח דוז פוואה. אחריו שיבחנו בריוש שהזכיר חלה אוורירית וגם ג'בטה שנקלתה בתנור עד פריכות נעימה.מצקצקים מהלחם. ארוחת בוקר בקבינה (צילום: יעל רייף)

הממרחים: שמונה מזאטים משמחים הגיעו לשולחן והצטיינו כמעט כולם במראה ססגוני, מזמין ומעורר תיאבון. שמחנו על כך שכשרות המקום והיותו בשרי - ולכן נטול פנכות קוטג', קוביות בולגרית או גבינת שמנת סמיכה - הכריחה את השף להיות יצירתי בבחירותיו. ראשונה להיטעם היתה איקרה סמיכה וטעימה, אך כבדה, דחוסה ו"מיונזית" במרקמה יתר על המידה. טפנד זיתים חלק מרקם על בסיס שמן זית היה נהדר וכך גם טחינה בטעם של בית עם עגבניה, פטרוזיליה ובצל. חמש עגבניות שרי שנצלו על הגריל ושודכו לנטיפי איולי עם טעם שום ברור היו מתקתקות וטעימות, אך סבלו ממראה נעדר סקס אפיל. באגף המוצלחים כיכבו גם פלפלים קלויים ומתוקים עם פטרוזילה וסלט ביצים גס במרקמו וטעים. מזאט של סלט חצילים היה בינוני בטעמו ונעדר את אותו טעם חיוני מעושן של חצילים שנשרפו על אש גלויה, וכך גם זיתים מתובלים ברוזמרין שהשתלט לחלוטין על טעמם.

הביצים: מנת האגז בנדיקט בגירסת הרוסטביף היתה חביבה מאוד כרעיון. החלה עליה הונחה קונסטרוקצית הטעמים היתה מוצלחת ונקלתה עד לדרגה שהותירה אותה רכה מבפנים ופריכה בשוליה, גם פרוסות הסינטה במידת עשייה מדיום היו טעימות מאוד. מרקמן ותיבולן המוצלח העידו על כך שטופלו ביד אוהבת. מוצלחים היו גם עלי התרד הטריים שנחלטו קלות והביצים העלומות שהוכנו כהלכה. מה שפגע בכל הפוטנציאל הזה היה היעדר החמאה ברוטב ההולנדייז, דבר שהפך אותו לשלולית חסרת מרקם או טעם שרק פגמה בשמנוניותה במנה. לא בכל מחיר כדאי לחפש תחליפים לחמאה או חומרי "רמייה" שיקנו טעם ומרקם שדומים לדבר המקורי, לפעמים כדאי לוותר מראש על הניסיון להיות בלי ולהרגיש עם, וללכת על פתרונות אחרים שיהיו ערבים יותר לחך. במקרה הזה, רוטב על בסיס ציר בקר לדוגמא היה מתאים יותר ויכול היה להפוך את המנה לסיפור הצלחה, בלי וויתורים ובלי תחליפים שהם כמעט תמיד בגדר פשרה.הולנדייז מאומץ. אגז בנדיקט בקבינה (צילום: יעל רייף)

הסלט: סלט קצוץ דק שהורכב מעגבניה, מלפפון, בצל, שמן זית והרבה לימון, היה טעים, ומטריותו ניכר שהוא נקצץ בעת ההזמנה.

השירות פלוס: חברותי, חביב ויעיל. כל אחת מהמנות הגיעה בזמן סביר ובקשותינו נענו במדויק. הדבר היחיד שהפריע מעט ולא היה קשור לטיב השירות הוא אי קיום ההבטחות הקולינריות שהופיעו בתפריט, וכך מוס הסלמון והדג הכבוש שהופיעו כחלק ממאזטי הבוקר, לא לקחו חלק מהארוחה, ובמקומם קיבלנו סלט חצילים ועגבניות שרי על הגריל. אם במטבח אזל או שמנות הבוקר שונו, ראוי לרענן בהתאם גם את התפריט או לפחות לעדכן את הסועד בעת הההזמנה.

השורה התחתונה: על אף העובדה שהלחות התאכזרה והותירה אותנו במוד תאילנד משך רוב הארוחה ולמרות הניסיון לעשות "הבה נתחכמה" לחמאה, החוויה הכוללת היתה חיובית למדי בזכות תמהיל נכון של פחמימות מושקעות, מאזטים יצירתיים החורגים מגדר סלט טונה ודומיו וכמובן, נוף נפלא לים שעוטף את החבילה כולה בערך מוסף של חופש ושל כחול ים תיכוני משרה שלווה.

*#