טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר ב-NOLA: החלום האמריקאי התנפץ

המקום מקסים, צבעוני ומשרה אווירה של דרום ארצות הברית, אבל האוכל והשירות דורשים שיפור רציני

תגובות

הדיל: במספר הזדמנויות שונות יצא לנו לעבור ברחוב בדיזינגוף ולפזול לעבר בית הקפה החדש שנפתח באזור המפגש עם ארלוזרוב. העיצוב משלב מסגרות עץ צבוע כחול במראה כפרי, לוגו יפהפה, הוסיף לרחוב הסואן זריקת צבע רעננה והזכיר בתי קפה ביתיים במובן המתוק של המילה. גם השם NOLA, ראשי תיבות של New Orleans Louisiana, הבטיח נפלאות, במיוחד כשלצידו הופיע הפירוט 'אמריקן בייקרי'. לפני שזנחנו סופית את הדיאטה, עשינו בדק בית וירטואלי קצרצר. טליה רסנר, בעלת המקום הצעירה, גדלה בבניו אורלינס ואת המאפייה פתחה בהשראת סבתה האהובה שנפטרה לפני כשנתיים. המקום מוקדש לעולם האפיה האמריקאי המסורתי, עם מקום של כבוד למטבח הדרומי ויש גם כריכים וארוחות בוקר ייחודיות המזוהות עם אופיו האמריקאי של המקום. בבסיסו של הבייקרי ניצבת ויטרינת עץ מרשימה ובה עוגיות, עוגות ומאפים מתוקים ומלוחים המתחלפים מדי יום. מעבר לעיצוב הווינטג'י הכפרי במקום, שיגרום לכל חובב עיצוב להפיק אנחות הנאה או קינאה, כדאי לבדוק את המרפסת האחורית המהווה אסקפיזם מקסים מהרחובות ההומים. אנחנו, עוד לפני שהגיע השלב הקולינרי, הודענו שאנחנו מאוהבים. NOLA - לשעות פעילות ולכל הפרטים» בוקר באסקוט: נעים, טעים אבל דרושים שיפורים» בוקר בשקד: לוקיישן מוצלח, חוויה צפופה» בוקר בתולעת ספרים: פינה רגועה בלב העירבמקום שבע ארוחות בוקר. חלקן ישראליות באופיין אך כוללות טוויסט אמריקאי חביב דוגמאת תוספת בייקון או האש בראון לצד האומלט (46-48 שקלים) ויש גם ארוחות מקוריות יותר דוגמאת "Blackstone Biscuit" (במחיר 48 שקלים) המזכירה את האג'ז בנדיקט המסורתי עם שינויים קלים בסגנון עדות הדרום, ומוגש עם סלט ירוק. לצד בייגל אמריקאי במילויים שונים (14-36 שקלים) יש גם ארוחת "בוקר בריאות" (46 שקלים) עם חביתת חלבונים, סלט ירקות, סלט חיטה, לחם דגנים וגבינת עיזים או פנקייק עם מייפל וחמאה (44 שקלים). כל הארוחות מוגשות עם משקה אחד לבחירה.אנחנו הלכנו על ארוחת ה- Blackstone Biscuit, שהומלצה בחום ועל בייגל עם סלמון מעושן, גבינת שמנת, צלפים, בצל ועגבניה.סטייל אמריקאי. ארוחת בוקר ב-NOLA  (צילום: יעל רייף)השעה: ארוחות הבוקר מוגשות לאורך כל שעות פעילות המקום.החברה: ל- Nola הגענו באמצע השבוע בשעות הבוקר המאוחרות. החברה הורכבה מאימהות צעירות על עגלותיהן ותינוקיהן שהתנהגו למופת, ולצידן תושבי האיזור שירדו עם הלפטופ או הכלב או גם וגם, לקפה ועוגיה.השתייה: בהמשך ישיר לעיצוב המוקפד ושובה הלב, גם הכוסות מתאפיינות באותו מראה בלתי שיגרתי - אך במקרה הזה המראה המצודד הוא ללא ספק בעוכרן. יפות ככל שיהיו, תפקידן המקורי של כוסות הוא צנצנות, כך שבעת השתייה באים במגע עם תבליטי ההברגה המהווים את שפת הכוס. אם לתמצת את העניין, הרעיון יצירתי אך מאוד לא פונקציונלי או נוח לשתייה. באותן צנצנות מוסבות ובינוניות בגודלן הוגש מיץ תפוזים שנסחט בעת ההזמנה והיה טעים וטרי, אבל לא צונן מספיק. קוביות קרח שביקשנו בצד הפכו אותו למרענן הרבה יותר.הקפה: קפוצ'ינו של המותג האיכותי Diemme היה מצויין, ארומתי, עז טעם ומוקצף כהלכה.חסר עניין. בייגל סלמון ב-NOLA  (צילום: יעל רייף)הלחם והביצים: הבייגל מולא בסלמון מעושן טעים ובגבינת שמנת סמיכה בעלת אחוזי שומן מכובדים ביותר. הוא היה חביב, אבל נעדר פריכות כלשהי שתטיב עם כל ביס. חימום קל היה מקנה לחלקו החיצוני את אותו מרקם פציח ומשדרג אותו ממנה שהיא סתמית ואפילו קצת גומיית במרקמה למוצלחת הרבה יותר.בארוחת ה- Blackstone Biscuit, את מקומו של הלחם תפסו שני חצאי ביסקיט- גירסאת המטבח האמריקאי הדרומי לסקונס האנגלי. מדובר, אם לפשט את העניין, במעין עוגה דמויית לחמניה, רק דחוסה הרבה יותר ונעה על ציר הטעמים שבין מתוק למלוח. הקרום אינו פריך והפנים גס במרקמו, כמעט כמו עוגת חנק, אם הוא לא מוגש מיד עם צאתו מהתנור או לפחות מגובה בממרח כלשהו שירכך אותו מעט.התוצאה הסופית מאופיינת בטעם נייטרלי לחלוטין, שללא הגיבוי המתאים עלול לעורר חוסר עניין. מה גם שהביסקיט שהוגש כאן סבל מטעם מורגש מדי של אבקת סודה שהוספה לבלילה, כנראה כדי להתפיחה ולהוסיף אווריריות. מעל הביסקיט הונחה פרוסה קטנה מדי של בייקון שטוגן יתר על המידה לכדי משהו פריך וחרוך מדי שנעדר מרקם בשרי, ומעליו הונחה חצי עגבניה קלויה עם טעם מתקתק ומצויין. את המגדל חתמו שתי ביצים עלומות סימטריות להפליא ומסביב, על הצלחת, פוזר במשורה רוטב הולנדייז עם מראה מעט שבור ומחשיד. שינסנו את המזלגות ויצאנו למשימת הטעימה. הביסקיט סירב לספוג את חלמונה של הביצה כרוטב מרכך וההולנדייז שפוזר בצדדים סירב לבוא במגע עם הפחמימה. גם אם היה בא במגע, זה לא היה מועיל כי לא רק שהיה כמעט שבור מבחינת המרקם, הוא היה גם פרווה מאוד בטעמו, ונטול כל רמז חמצמץ או חרדלי שהיה יכול להוסיף קצת עניין למנה. שני הסועדים שהזמינו את אותה המנה מיצו את העניין לאחר חצי ביסקיט וביצה אחת שלמה. "יותר מזה", הם הסכימו, "אנחנו לא צריכים".יפה לעין, בלבד. Blackstone Biscuit ב-NOLA  (צילום: יעל רייף)ההאש בראון: כל מי שהפקיר את גופו למזללות ברחבי ארצות הברית, התוודע וודאי לאותו האש בראון מושחת שביכולתו להחזיר גם את הקפדן התזונתי ביותר בשאלה, שלא לומר בחטא מוחלט. אין דבר שמשתווה לטעמו החלומי של תפוח אדמה שגורר לתוך מחבת ברזל לוהטת ובה כמות מרשימה של שומן. מה שמתקבל לאחר התהליך הלא בריא הזה הוא לביבת תפוח אדמה מלוחה בעלת קרום עבה, שחום ופריך עד אימה, עם לב רך, ענוג ועדין. ההאש בראון מלווה את הסועד האמריקאי או הבריטי לצד ההמבורגר או כחלק אינטגרלי מארוחת הבוקר, לצד בייגל, בייקון וביצה, ויכול להיות מוכן מרצועות, קוביות או תפוחי אדמה קצוצים. המרקם המתקבל לאחר טיגון ממושך בשלולית שומן, הוא הוא ליבת העניין. על אף הסיכון הבריאותי ובהתחשב בעובדה כי אנו ישובים במקום עם נשמה פועמת של מטבח אמריקאי דרומי, לא היססנו לרגע והזמנו לכל אחד מהסועדים תוספת של האש בראון (10 שקלים). חיכינו וחיכינו בסבלנות להאש בראונס ודמיינו כיצד הם מיטגנים להם במטבח וצוברים קרום פריך. רגע לפני שסיימנו את מנת הביצים שאלנו את המלצרית לשלומם. "מצטערת, שכחתי", היא עידכנה ונעלמה לכיוון המטבח על מנת לעדכן את ההזמנה.מה שקיבלנו לבסוף על צלחת יפה היה מספר ריבועים קטנים וחיוורים של משהו שהזכיר במראה קיגל תפוחי אדמה פולני, רק ללא השיזוף המוכר. הטעם ביחס ישיר למראה, היה רע לתפארת מדינת ישראל ואמריקה כולה: הטמפרטורה, שהייתה חמימה מבחוץ וקרה מבפנים, העידה על חימום במיקרוגל. המרקם היה דחוס עד כדי מחנק, ולכל הדבר הזה היה טעם חזק של תפוחי אדמה לא מבושלים ונטולי כל תיבול. פשוט רע. המלצרית ששמעה את טענותינו שהתמצו ב"זה פשוט בלתי אכיל" קצר וקולע, לקחה ללא אומר את המנה למטבח ולא שבה עם תשובה.יפה, אבל לא עומד בציפיות. NOLA (צילום: יעל רייף)הסלט: הורכב ממספר עלים ירוקים ללא נוכחות חסה, עגבניה, בצל או כל ירק או עלה אחר שיוסיף טעם או מרקם. העלים שהוטבעו מגבעול ועד ראש ברוטב ויניגרטי מתקתק, הגיעו לשולחן שפופים ועייפים מעומס המשא ולכן גם נטולי פריכות ורעננות.

השירות: מחוייך אך רחוק מלהיות מקצועי. לבד מהמנה שנשכחה ומאותה התעלמות תמוהה מתגובתנו על ההאש בראון הבלתי אכיל, החשבון הגיע לשולחננו עם שתי טעויות ועם חיוב מקומם על אותו האש בראון שהוחזר למטבח. רק לאחר הסבת תשומת ליבה של המלצרית תוקן העניין.השורה התחתונה: מדובר בפיספוס אדיר. המקום יפהפה ונעים לישיבה, המיתוג מגרה והקונספט, כמותו טרם נראה בארץ, מבטיח נפלאות. הביצוע לעומת זאת- והוא זה שמהווה את לב העניין, כושל לחלוטין. מקום שמגיש ארוחה שבה המרכיבים היחידים הראויים לציון חיובי הם הקפה והסלמון, נמצא בבעיה גדולה ורצוי שיערוך לאלתר בדק בית במטבח, כדי להגיע למצב בו גם הטעם מקיים את ההבטחה.

*#