${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בלחם יין: לא על הלחם לבדו

עם ממרחים חסרי מעוף, שקשוקה מאכזבת, לחמים מצוינים וחביתה מוצלחת, מסעדת לחם יין ביהוד עדיין לא מצאה את האיזון הנכון

תגובות

הדיל: מרגע שהסתיימה תקופת הצנע ועד היום, הרבה השתנה בארץ ישראל. אחד מהם היא התרבות, שהפכה עם השנים לנהנתנית יותר. פעם התקבצו בתי הקפה והמסעדות בעיקר בערים הגדולות, והצדיקו נסיעות משפחתיות למטרת אכילת גלידה או לגימת פרישייק על שפת הים. היום כל שכונה צריכה בית קפה שכונתי משלה, ואם אפשר אז גם מרכז קטן שישמש תחליף לקניון הסמוך. אזור בקעת אונו התפתח יפה עם השנים, וכך גם תרבות הבילויים והפנאי במחזותיו. לצד קניונים, בתי קולנוע ומסעדות, נפתחו בשנים האחרונות גם חנויות עיצוב ומעדניות. דווקא גזרת בתי הקפה, באופן די מפתיע ובהתחשב בביקוש הרב, נותרה יחסית דלה. לרשות תושבי יהוד, אור יהודה, קריית אונו והסביבה, עומדים פחות משבעה בתי קפה בהם יוכלו ליהנות מארוחת בוקר ביום או לנהל פגישות עסקיות קל"ב. לתשומת לב היזמים - נודה.לחם יין - לשעות פעילות ולכל הפרטיםארוחות בוקר מומלצותבוקר בקפה איתמר: נעים בדרך לירושליםבוקר בויינברג: להישען אחורה בהנאהבוקר בקפה שלג: מתעלמים מהמסורתלחם יין בשכונת קריית הסביונים שביהוד הוא בית קפה ומסעדה, שמשמש לתושבי האזור כמקום מפגש חברתי וגם משרד אלטרנטיבי לפגישות באווירה קלילה. בתור ילידי האזור, זכרנו את המקום כאחד מהחלוצים שהביאו מודעות קולינרית מפותחת שחורגת מהנוף של פיצריות ומאפיה. חזרנו לבדוק מה נשתנה, אם בכלל, ולבדוק אם ארוחות הבוקר מצדיקות הגעה מיוחדת. במקום חמש ארוחות בוקר. "בוקר לחם יין" כוללת ביצים לבחירה, גבינות וממרחים, סלסלת לחם, סלט ושני משקאות לבחירה (96/57 שקלים לארוחה זוגית). יש גם שקשוקה שמוגשת עם לחמניות, או פרנץ טוסט עם תפוחים מקורמלים (41 שקלים). ארוחת בוקר דיאט (41 שקלים) כוללת ביצה קשה, סלט, גבינות רזות, סלט טונה ולחם קל, ובוקר בריאות (37 שקלים) מורכבת מיוגורט, גרנולה וסלט פירות. כולן, מלבד ארוחות הבוקר הגדולות שמוגשות עם שני משקאות, מוגשות עם משקה אחד לבחירה. הלכנו על "ארוחת בוקר לחם יין" ועל מנת שקשוקה אדומה.אדומה, השקשוקה.  ארוחת בוקר בלחם יין (צילום: יעל רייף)

השעה: ארוחת הבוקר מוגשת בימים א'-ה' בין השעות 8:00-12:00 ובימי שישי עד השעה 13:00.

החברה: הגענו למקום בשעת בוקר מאוחרת. הרחבה החיצונית הייתה מוצלת ומזמינה, אבל החלל הפנימי הממוזג והמעוצב קרץ לנו יותר. מבפנים המקום נראה כמו ביסטרו קלאסי עם רהיטי עץ רבים ותאורה נעימה, בשילוב מוטיבים של לופט ניו יורקי כמו קיר לבנים חומות, ספות עור שחורות ומראות פזורות לאורך הקיר. בשעות הבוקר איכלסו את המקום תושבי בקעת אונו ושלוחותיה, פנסיונרים, דרי השכונה ואימהות צעירות על עגלותיהן וחברותיהן. בצהריים נוספו לקהל הלועסים עובדי הסביבה, מצויידים בתג ובתיאבון בריא.

השתייה: מבין ההיצע הרגיל, מיץ תפוזים הוא היחיד שנסחט במקום. יחד עם זאת, טעמו ומרקמו העידו כי המתין זמן מה, כנראה במיכל גנרי כלשהו טרם מזיגתו, ולא נסחט בעת ההזמנה.

הקפה: את ארוחת השקשוקה ליווינו באייס קפה עדין ומתקתק עם נוכחות מינימלית של תמצית אספרסו אמיתית, כזה שילדים ייהנו מאוד לשתות ועדיין יישארו רגועים. אספרסו כפול של Mauro היה קצר, תמציתי ואכזר. בדיוק מה שצריך בשביל להתעורר.בנאליים וחסרי ייחוד. ארוחת בוקר בלחם יין (צילום: יעל רייף)

הלחם: בצמוד למסעדה שוכנת מאפיה המנפיקה בכל יום עשרות סוגי לחמים, מאפים עוגות ושאר פחמימות שיגרמו לכם להשמין, ולא רק מנחת. סלסלת הלחם שהגיעה לשולחן היתה נדיבה, מגוונת ובעיקר מוצלחת מאוד. פוקצ'ה אוורירית מקמח לבן צופתה מכל צדדיה בשלל סוגי דגנים פציחים, זרעונים ושיבולת שועל, מה שהעשיר את טעמה והפך אותה לאושר צרוף של פריכות ממכרת. לידה היה לחם כהה ודחוס מקמחים מעורבים, דגנים ושומשום וגם לחם מחמצת לבן עם קרום פריך וארומה חמצמצה, נהדרת ועמוקה. שלוש לחמניות גדולות ועתירות שומשום שהגיעו עם השקשוקה הלהיבו פחות והיו לא מענייניות, הן בגזרת הטעם והן במרקם.

הממרחים: שבע פנכות קטנטנות של ממרחים הוגשו לשולחן. היות שמדובר במסעדה של ממש, חיפשנו אמירה אישית, יצירתיות או כל דבר שיבדל את המקום מכל בית קפה שגרתי אחר, אבל ללא הצלחה. היו שם קוטג', חמאה, זיתים מוצלחים משני סוגים, ממרח אבוקדו עם בצל ומיונז, סלט טונה עם עירית ומיונז, ביצה קשה ויותר מדי מיונז, גבינה מלוחה עם טעם עמוק ורמז חמצמץ, וגם ריבה ביתית של תפוח וקינמון. כולם מלבד ממרח האבוקדו-מיונז היו חביבים, אך אף אחד מהם לא הצליח להתרומם אל מעבר לגבולות הבנאלי. טחינה, טעימה מהאנטיפסטי שמוגש בצהריים או אפילו סלט חצילים היו הופכים את ההיצע למעניין, אטרקטיבי ולכזה שימשיך את הקו המוקפד שחרתה המסעדה על דגלה.

הביצים: אומלט עם גבינה בולגרית ופטריות (בתוספת 5 שקלים), היה נהדר, תפוח ואוורירי, עם כמות יפה של פטריות שהוקפצו קלות לפני שילובן בביצים. הגבינה המלוחה נמסה את תוך הבלילה הוסיפה מימד נימוח ועדין. לעומת זאת, השקשוקה שהגיעה במחבת ברזל שחורה היתה רחוקה מלהיות מוצלחת. הרוטב היה משחתי ונדמה היה ש-90% ממנו הורכב מרסק עגבניות בסיסי שחבר ל- 10% עגבניות טריות. הטעם היה חמוץ והתחתית שרופה. גם במקרה הזה ציפינו לשקשוקה מעניינת וטעימה יותר, כזו שתוכל לשמש כגאוות המסעדה.אחד מוצלח, שני לא. ארוחת בוקר בלחם יין (צילום: יעל רייף)

הסלט: הכמות היתה יפה, העגבניות והמלפפונים פריכים וטריים והפטרוזיליה הוסיפה רעננות וטעם נחמד. לצד אלו ניצב פלח לימון בשיטת "עשה זאת בעצמך". הדבר היחיד שהיה חסר הוא מעט שמן זית, מלח ופלפל.

השירות: מוצלח ומחוייך. זכינו לפגוש מלצרית חביבה, אינפורמטיבית, וסבלנית, ששמרה על מורל גבוה לאורך כל הארוחה, גם כשהמקום המה אנשים.

השורה התחתונה: על אף שהמקום נעים מאוד לישיבה וסלסלת הלחמים תסב הנאה עצומה לכל חובב בצק באשר הוא, עבור 57 שקלים היינו מצפים לקבל ארוחה שבה גולת הכותרת לא תהיה הלחמים, אלא סך המרכיבים כולם. רק כאשר יעבור אגף הממרחים מקצה שיפורים ויקלוט אל שורותיו מטבלים יצירתיים וטעימים יותר, נגיע לביקור חוזר. עד אז נמשיך לשמור אמונים ללחמים הנהדרים מבית היוצר של המאפיה.

*#