אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בויינברג: להישען אחורה בהנאה

השירות טעון שיפור והמטבח לא מדויק, אבל הויינברג מפצה על כך במנות טעימות, סנגרייה מרעננת ואווירה נעימה

תגובות

הדיל: לכבוד חגיגות יום הולדת עגול ומכובד של אחד החברים, חיפשנו מקום לבראנץ' חגיגי של יום שישי שיאפשר "לפתוח שולחן", עם אוכל טעים ולא בנאלי, ואלכוהול טוב, כלומר: בירה, יין ועוד לצד אוכל שישמח את הקיבה. לאחר לא מעט סקרי שוק מצאנו את המקום הנכסף: בר היין ויינברג, המוגדר כ "פונדק עירוני" (הגדרה שפותחת תיאבון באופן פבלובי כמעט), על קרן הרחובות בן יהודה ונתן החכם. על קיבה בלתי מזוינת באוכל או אלכוהול, המקום נראה מזמין ושנעים לקבל בו את השבת.ויינברג - לשעות פעילות ולכל הפרטים» בוקר בקפה שלג: מתעלמים מהמסורת» בוקר באסתריקה: אהבה ממבט ראשון» בוקר בדרך הגפן: פריטטה בין הפרחיםארוחות בוקר בתל אביב - לכל הביקורותלצד התפריט האלכוהולי העשיר ישנו תפריט בראנץ' ובו ארוחה אחת בלבד, יחידה (44 שקלים) או זוגית (78 שקלים). בראנץ' ליחיד מורכב מביצים לבחירה, ארבעה מזטים לבחירה, פוקאצ'ה שמכינים במקום, סלט ירקות ומשקה לבחירה. בראנץ' זוגי כולל מנה כפולה של הנ"ל, עם שבעה מזטים לבחירה. אפשר לתגבר את הביצים בתוספות שונות כמו שקשוקה, פירות ים או בשר (8-10 שקלים) או להמירן בחביתת ירק (5 שקלים). כדי למקסם אפשרויות וטעמים, הלכנו על הבראנץ' הזוגי. השעה: ארוחת הבראנץ' מוגשת בימים שישי ושבת בין השעות 11:00-15:00, ולפעמים עד השעה 16:00. אם מגיעים על קו התפר, כדאי לברר מראש.החברה: נעימה, חברותית וחפה ממניירות. זהו לא מקום שבאים אליו כדי לראות ולהיראות, אלא מקום של חבר'ה, זוגות, והורים צעירים עם עגלות חונות בצד. אפשר לשבת בפנים, שם ביתי וממוזג, אבל בימים נעימים כדאי לשבת בחוץ תחת הסוכך או על הבר שמספק הצצה אל הרחוב. עם הנוף לרחוב. ויינברג (צילום: יעל רייף)השתייה: אחד הדברים הנחמדים בארוחה המשמחת הזו, מלבד עושר המרכיבים, הוא הבחירה בין בירה או סנגריה לבנה בתור שתייה קלה. הלכנו על סנגרייה על בסיס יין לבן עם פירות יער. המשקה הגיע כשהוא מגרד את קו חצי הכוס, אבל היה מצוין, עשיר בטעמים ומחופה בנענע ולימון שחידדו את מתקתקות הפירות. לגימה אחת מהסנגריה הפכה אותנו לאנשים מחוייכים הרבה יותר, בזכות שילוב של אלכוהול, טעם מוצלח ויכולת מיידית להצטנן מהשרב הכבד.הקפה: אספרסו כפול של Dada היה מצוין, עוקצני ומדגדג באף אבל מאוזן. כזה שלא גורם לפרצוף להתכווץ ממרירות לאחר הלגימה הראשונה.כיף לפתוח ככה את הבוקר. סנגרייה ומזטים בויינברג (צילום: יעל רייף)הלחם: כל סועד קיבל צלחת גדולה עם לחם מוארך, זרוע שומשום וקצח, שזה עתה יצא מאפייה. הטעם היה נהדר, הקרום פריך, והנאת הבציעה הייתה במיטבה. הדבר היחיד שיכולנו לטעון נגדו הוא שלא מדובר ב"פוקאצ'ה שמכינים בבית" כפי שכתוב בתפריט, אלא בלחם. אמנם משובח באיכותו, אבל רחוק שנות אור מפוקצ'ה אווירירית, שמנמנה ועשירה בשמן זית. הממרחים: הגיע הזמן לבחור מזטים. המלצרית הגיעה לשולחן כשבידיה מגש גדול עמוס במזטים וממרחים שונים שכל אחד מהם נראה טרי ומפתה, והעבירה אלינו את זכות הבחירה. אחרי הסבר קצר והתלבטות ארוכה בחרנו שתי פרוסות של מאפה מנגולד קטנטן עם בצל מטוגן, גבינה ומנגולד. לצערנו הוא הוגש קר, ונעדר כל פריכות או אטרקטיביות. המילוי אמנם היה מצוין אבל הבצק סתמי לחלוטין. בקשתנו להחזירו למטבח לחימום זכתה להתעלמות מצד המלצרית, וחבל, כי זה היה עושה נפלאות למאפה. לצידו בחרנו בפלפל אדום קלוי בתחמיץ ושום שהיה מצוין ובממרח חצילים שרופים וקוביות פלפל קלוי עם טעם עמוק. הרומנים בינינו ירוו נחת ממרח החצילים הביתי והנהדר הזה. הלבנה היתה גם היא מצויינת, סמיכה מאוד ועם כמות יפה של שמן זית מריר וטוב, וכך גם שתי פרוסות של נקניק סלמי חמצמץ וטעים. לציון "כמעט טוב" זכתה כרובית באיולי צ'יפוטלה עם חמיצות מחשידה שספק אם מקורה באיולי המעושן, ועלה גפן ממולא יחיד (!) על מצע יוגורט, שהצריך אותנו לחלוק בו. כשחתכנו, גילינו טעם בנאלי ואורז אל דנטה שלא בושל מספיק. ריבת תות שהוגשה עם הלחם היתה עמוקת טעם וטובה.  הכל עניין של בחירה. המזטים של ויינברג (צילום: יעל רייף)הביצים: לאחר שביקשנו מהמלצרית לפרט את רשימת התוספות המושחתות, בחרנו בביצים מקושקשות עם תוספת האם (10 שקלים). כעבור כמה דקות הגיעה לשולחן צלחת ובה כמות נדיבה של ביצים מקושקשות ומעורבבות עם חלקי נקניקייה עזת טעם, שהקשר היחיד בינה לבין האם הוא ששניהם היו יונקים פעם. כששאלנו את המלצרית לפשר הבלבול, נעננו ש"זה אצלנו נחשב להאם". זרמנו עם הבחירה האמנותית של המטבח. הנקניקייה הייתה טובה ופיזרה טעמי תיבול עזים שהסיפו למנה אופי תבשילי וקשוח, אבל הביצים הוכנו עד ייבוש חלקי, במיוחד בצדדים, ופגעו בתוצאה הסופית. ביצה מקושקשת נוספת שהוזמנה "א-לה נטורל", היתה רכה מבפנים ולכן גם מוצלחת יותר, טעימה ומפולפלת כראוי.הסלט: רוטב האיולי היה מצויין ועדין, וטבעות הבצל היו פריכות ומרעננות. עגבניות השרי הגיעו מחוברות לגבעול ויחד עם חסות שלא נחתכו לגודל נוח לאכילה - הפכו את החוויה למסובכת, מגושמת וחסרת חן. סלט מבוסס על חסות רצוי לחתוך, לקרוע, או להגיש בליווי מזמרה.למה אתם קוראים נקניקייה? חביתהבויינברג  (צילום: יעל רייף)השירות: טעון שיפור ויפה שעת אחת קודם. המלצרית שלנו יצגה את ההיפך המוחלט בכל הנוגע להכנסת אורחים, שירותיות וחביבות. זה התחיל בפרצוף חמוץ, המשיך בהתעלמות מבקשתנו לחמם את מאפה המנגולד והסתיים בכוס מים שטיפטפה קלות על רגל אחד הסועדים, אך זכתה להבעת "לא ראיתי לא שמעתי" מצד המלצרית שגם ראתה וגם שמעה. פנים חיוביות יותר וגם יחס חביב יותר, היו הופכים את חווית השירות להרבה יותר נעימה. השורה התחתונה: על אף חוסר הדיוקים פה ושם והשירות הלא ידידותי, החוויה הכוללת הייתה חיובית וטעימה. המקום נעים לישיבה, המנות עשירות ואפשרויות הבחירה הרבות מאפשרות להרכיב ארוחה שתקלע באופן ייחודי לטעמו של כל אחד. האלכוהול מעודד ומשמח והתוצאה הסופית היא  חבורת סועדים שנשענת אחורה שבעה, מבוסמת ומרוצה. בפעם הבאה שנחזור נקווה לפגוש פנים חייכניות יותר ומנות שעוברות טיפול מוקפד יותר טרם הוצאתן מהמטבח.ויינברג - בן יהודה 108, תל אביב

*#