${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר במסעדת מרקדו: מפגן של בינוניות

אבי ביטון, שף מוכשר ויצירתי, מתרסק במסעדת מרקדו הכשרה, עם תפריט בראנץ' ססגוני שלא מקיים הבטחות. על פריטטות ופוקצ'ות שלא יגרמו לכם לחזור

תגובות

הדיל: אבי ביטון הוא שף מוכשר ויצירתי. מנה נפלאה של ניוקי בקרמל פורצ'יני שאכלנו במסעדה האישית שלו אדורה, גרמה לנו להתאהב במוח המקורי שהנפיק את השילוב המעניין ובידיים המקצועיות שיישמו אותו. במסעדת מרקדו, שנפתחה לפני מספר חודשים בקומה השלישית של מגדלי עזריאלי, ביטון התמודד עם אתגר של בניית תפריט כשר. היה מסקרן לבדוק איך הוא עושה אינטרפרטציה למנות הסוערות שלו, בהתאם לאילוצי קהל שומרי המסורת.

ארוחת הבראנץ' הנקראת "פינוקים של שישי בבוקר", עולה 59 שקלים וכוללת צלחות של מנות קטנות, סלטים ומנות ביצים המגיעים לשולחן, ומשקה אחד לבחירה. היינו שני סועדים לא מאד רעבים וביקשנו לחלוק ארוחה אחת. "אי אפשר" הודיע המלצר ואנחנו הופתענו לגלות כי בין אם נזמין שתי ארוחות ובין אם נזמין אחת, נקבל בדיוק את אותה הכמות, ללא מילוי חוזר- כך הסביר לנו המלצר.

בצר לנו ולפי נהלי המסעדה חוייבנו להזמין שתי ארוחות. בהמשך חזר המלצר לשולחן והסביר שאם נרצה, נקבל מילוי חוזר של המנות. (תגובת מנהל המסעדה, שי בר: יש הבדל בין ארוחת בראנץ' ליחיד לבין ארוחה זוגית מבחינת הכמויות. היות שלא מדובר בבופה, אנו ממלאים את הצלחות לפי בקשת הלקוח, כך שכל סועד יצא שבע ומרוצה).

השעה: ארוחת הבראנץ' מוגשת בימי שישי בין השעות 10:00-14:00.

החברה: במהלך ביקורנו ישבו במקום בעיקר זוגות ומשפחות דתיות בהרכבים שונים. עיצוב המקום נראה תלוש מבחינת זמן ומקום ומזכיר סט של סרט סכריני במיוחד. אלמנט בעייתי במיוחד הוא מטבח הנירוסטה התעשייתי והפתוח, שפונה במפלצתיות לכיוון הסועדים ומפר את הרומנטיות העיצובית.

תחושה של סרט סכריני. מרקדו (צילום: יעל רייף)   השתייה: הלימונדה, מיץ התפוזים ומיץ האשכוליות לא נסחטים במקום, בחרנו באחרון שהיה סביר. הקפה: אספרסו של segafredo שהיה חזק, מרוכז ומוצלח. הלחם: שלוש פוקצ'ות שנאפו בטאבון הפתוח והוגשו על קרש עץ. אחת שרופה, שנייה לבקנית ושלישית ייצוגית - כולן הגיעו בטמפרטורת חדר. ביקשנו פוקצ'ות חמות יותר, נגסנו ומצאנו שהן בסדר ותו לא. התלוו אליהן שלושה מטבלים: ממרח עגבניות מעושנות שהיה מתקתק יתר על המידה, איולי שום בגוון צהוב עז שכמות ניכרת של חרדל טשטשה טעמי שום שהיו אמורים כנראה להיות בו, ופנכה קטנה של שמן זית נפלא ואיכותי, שהייתה המוצלחת מכולם. מאפים מעוררי תאבון הוגשו לסועדים בשולחן הסמוך ומשבוששו להגיע לשולחננו, ביררנו עליהם עם המלצר. "אני ממש מצטער, אבל הבריושים נגמרו", הוא הודה. חבל. כי אלה יכלו לשפר את הרושם הבינוני שהותירו הפוקצ'ות.

הביצים: "פריטטת עשבי תיבול וקונפי עגבניות שרי" נשמעה מפתה ועוררה ציפיות למנת ביצים יצירתית ושוברת שגרה. בפועל הגיעה חביתה דקה מאד שבתוכה שלוש עגבניות שרי שלמות וקמצוץ פטרוזיליה - זיכרון עמום לעשבי התיבול המובטחים, שנעדרו. "שקשוקה אסלית" הייתה מוצלחת מאד בטעמה המתקתק והמיוחד, בזכות פלפלים אדומים שהיוו בסיס לרוטב, אבל המרקם שלה היה בעייתי: בסיבוב הראשון הביצים היו קשות לגמרי ולא איפשרו את טבילת הלחם החיונית. בסיבוב השני, לבקשתנו, הביצים היו רכות, אך רוטב השקשוקה נוזלי ודליל.

הפטרוזיליה היא הנציגה הירוקה היחידה בפריטטה. בראנץ' במרקדו (צילום: יעל רייף) הטעימות: חמש צלוחיות קטנות הוגשו לשולחן: "קורנביף ביתי בחרדל דיז'ון" הוחלף בסינטה כבושה עם חרדל דיז'ון שהייתה מלוחה יתר על המידה ולא מרגשת. "חציל בלאדי בטחינה לבנונית" היה מוצלח. החציל, שנקלה בשלמותו, היה רך וחמים, הטחינה שהונחה עליו בנדיבות בתוספת פטרוזליה, עידנה את טעמו השרוף והתוצאה היתה מהנה.

"סרדינים סיציליאנים" הוגשו על עלי חסה, כששמן אדמדם עוטף אותם ומקנה להם מראה אותנטי מתמיד. הטעימה גילתה סרדינים טעימים מאד, בשרניים ופיקנטיים שהרגישו כמו מי שהגיעו מקופסאת שימורים. "כן אבל איכותית", אישרה מנהלת המשמרת את האבחנה. "פטריות פורטבלו צלויות בטאבון ומוגשות עם תרד ערבי" היו טעימות מאוד, בשרניות ומלאות טעם אדמתי ומעושן, אך נטולות תרד ערבי שהומר בעלי גרגר נחלים. המנה שהעליבה יותר מכל את החיך ואת אינטליגנציית הסועד הייתה "מסבחה של גרגירי חומוס וביצה חומה" - ביצה קשה חתוכה לשניים, שעליה מעט טחינה חיוורת וחמישה גרגירי חומוס. שלושת המרכיבים במנה, הגיעו בטמפרטורת החדר וסרבו לעניין את החיך. בכל המנות, ללא יוצא מן הכלל, הקשר בין התפריט, למה שהוגש בפועל, היה מקרי.

הסלט: התפריט שהבטיח "סלט שוק מירקות טריים", עורר ציפיות לצבעוניות, פריכות וססגוניות. לכן התאכזבנו כשקיבלנו סלט מקרעי חסה, פלפלים אדומים ושלוש פרוסות סלק, שאכן היה טרי, אבל לא נתן ייצוג מספק למגוון ירקות העונה.

השירות: מלצר יעיל ונחמד ניסה להנעים את הארוחה ככל האפשר וגם פינק במיני קינוח כשזיהה סימני חוסר שביעות רצון לאורך כל הדרך.

השורה התחתונה: במרקדו מנסים למכור לסועדים חוויה במיטבה: "שילוב של מיטב חומרי הגלם ותפריט צעיר, מרגש וצבעוני", כך לפי אתר האינטרנט. בפועל ובמחיר היקר של 118 שקלים לשני סועדים, קיבלנו חוויה בינונית למדי שהורכבה מאוכל נטול אהבה, יצירתיות ועניין, מנות שאינן נאמנות  לתפריט ומרכיבים שהיו חסרים בארוחה, עליהם שילמנו מחיר מלא.

» מסעדת מרקדו, קניון עזריאלי, קומה 3, תל אביב

*#