טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר ביוליה: חול, ים וארוחה סתם

כשהגלים יפים, החוף מנצנץ והאווירה קיצית, מה כבר יכול להשתבש בארוחת בוקר? יעל רייף גילתה שאין כמו בינוניות כדי לעצבן לה את השקשוקה

תגובות

הדיל: אם ננקוט בגישת ההכללה נוכל להאשים מקומות רבים הנמצאים סמוך לקו החוף, על הדק או ממש על הים ברשלנות קולינרית. נראה כי ככל שהמקום קרוב יותר לקו המים, כך גדלה אצלו הנטייה להסתמך פחות ופחות על חוש הטעם ויותר ויותר על חוש הראייה. לא מדובר על אותן מסעדות מוקפדות המגישות דגה טריה ואיכותית, אלא דווקא על אותם ברים או בתי קפה הנמצאים ממש על קו החוף, ומאופיינים בתפריט המבוסס על אוכל פאבים שעושה כבוד גדול לסיר הטיגון. יוליה - כל הפרטיםחבל. כי חוויה המשלבת כמה חושים שנהנים בו זמנית ממראה הים, מרחש הגלים ומאוכל שופרא דה שופרא, יכולה בקלות לרומם את הנפש ולהפוך גם בוקר בינוני ביותר ליופי של יום. זו הסיבה לכך שאנחנו תרים כבר תקופה ארוחכה אחר המקום המושלם שיספק לנו חוויה חושית משולשת שתענה על הציפיות. מסעדת יוליה ממוקמת בנמל תל-אביב, ומתנאה במרחב ישיבה נוח ומרווח, שמשיות גדולות בהירות אך בעיקר במיקום מושלם המספק זווית ראייה פנורמית על כל הכחול המרגיע הזה. האם כאן יימצא המזור?בתפריט הבוקר שש ארוחות. ארוחת "בוקר קלאסי" המורכבת ממיצים לבחירה ו"בוקר ים תיכוני" (שתיהן 62 שקלים) הכוללת שקשוקה עם מוצרלה או נקניקיות מרגז, מוגשות עם סלט, ממרחים, סלסלת לחם, מיץ ושתייה חמה. "בוקר בריאות" (62 שקלים) מכילה אומלט חלבונים או שתי ביצים קשות, סלט, גבינה רזה וממרחים דלי קלוריות, לחם שיפון קלוי ושתייה קרה וחמה. בארוחת הקיש (62 שקלים) ניתן לבחור בין קיש חציל וגבינות עיזים לקיש בטטה וגאודה עיזים, המוגשים עם סלט, גבינות ושתייה קרה וחמה. יש גם מוזלי (38 שקלים) וסלט ירוק קצוץ (29/47 שקלים) המוגש עם טחינה. אנחנו הלכנו על ארוחת הבוקר ים תיכוני בשתי גירסאות: מוצרלה ונקניקיות מרגז חריפות.     הקיטש עובד על הנפש. יוליה (צילום: יעל רייף)

החברה: היות שעיקר ההתרחשות הויזואלית היא בין האופק לגלים, נעים ומומלץ לשבת בחוץ על דק העץ תחת השימשיות, וליהנות מהבריזה ומרחש הגלים. קיטש ככל שזה נשמע, על הנפש זה תמיד עובד. הגענו באמצע השבוע בשעות הצהריים המוקדמות וסעדנו לצד תיירים, וויבערס נהנתניות ואנשי עסקים בלתי מעונבים בפגישות עבודה קלילות. 

השעה: ארוחת הבוקר מוגשת באמצע השבוע בין השעות 9:00-16:00 ובימי שישי ושבת בין השעות 8:00-12:00.

השתייה: מהאופציות המיציות הרגילות - אף אחת מהן לא נסחטת במקום, ולכן בחרנו במיץ אשכוליות. זה הגיע בצבע זרחני במיוחד ובטעם צורם עוד יותר שהצביעו על קשר קלוש ביותר בינו לבין פרי ההדר המקורי אליו התכוון המשורר.

הקפה: קפוצ'ינו של Bristot  היה מוצלח, חם דיו, נעים וטעים.  מחבת אימתני אבל שום טאץ' אישי. שקשוקה ביוליה (צילום: יעל רייף)

הלחם: בסלסלה רחבה הגיעו לחמניות מהזן הפשוט והחלול ביותר בציפוי פרג. שלחנו אותן לחימום קצר כדי להפוך אותן לאכילות יותר בתקווה לשיפור במרקם. לצידן הוגש לחם דגנים חמצמץ ולא טעים במיוחד ומאפינס תפוז מתוק מדי ונוטף ארומה תעשייתית. כל אלו הוגשו להפתעתנו ללא חמאה.

הממרחים: על קרש עץ בעל שלוש גומחות הונחו הממרחים הבסיסיים. סלט הטונה היה מוצלח מאוד הודות לתוספות פריכות ומרעננות כסלרי, נענע ופלפל צהוב. הקוטג', שמאז תקרית עליית המחירים הפך לפריט חובה ביותר מדי מסעדות ובתי קפה, היה קוטג' וקוביות גבינה מלוחה היו אנמיות וחסרות עניין. גם הזיתים מיאנו לרגש ואפילו הריבה הרגישה מאוד לא ביתית והרבה יותר מדי מתוקה. השילוב בין הלחמניות הפשוטות לממרחים הבנאליים לא יצר מפגש מעניין במיוחד עם החך.  שירות חובבני עם שרשרת של טעויות. יוליה (צילום יעל רייף)

הביצים: שתי השקשוקות הוגשו במחבת אימתני בגודלו. אחת עם הררי מוצרלה מגוררת ואחת עם נקניקיות מרגז שפוזרו ביד נדיבה. הבעיה לא היתה נעוצה בכמות או בצורת ההגשה, אלא דווקא בטעם ובמרקם. שום דבר בשקשוקה לא הרגיש כמו עגבניות טריות. הטעם היה תעשייתי מאוד ומרוכז- משחתי כמעט, ונטול לחלוטין כל תיבול מעניין או טאץ' אישי של הטבח. הביצים בושלו יתר על המידה והוגשו כשהן קשות לחלוטין. התוצאה הסופית הרגישה ונראתה כמו רכז עגבניות שבתוכו צפות שלוש ביצים קשות. החזרנו למטבח ובדקנו עם המלצרים מדוע אין הם מבררים עם הסועד באיזו דרגת בישול הוא מעדיף את הביצים. "זה כל פעם יוצא אחרת, תלוי בטבח", הסבירה המלצרית את העניין. בשקשוקה החדשה שהגיעה אחרי רבע שעה שכנו שלוש ביצים רכות ונוחות לטבילה "ביי דה בוק", אך נקניקיות המרגז הגיעו בצלוחית נפרדת ובשיטת ההוספה "עשה זאת בעצמך". הטעם נותר בדיוק כשהיה.

הסלט: מדובר ללא ספק בחלק המוצלח ביותר בארוחה. עגבניה, מלפפון, גמבה, בצל, גזר ונענע שנקצצו דק דק הרכיבו את הסלט הססגוני הזה שהיה טרי מאוד, מתובל כהלכה, פריך ובעיקר טעים ומרענן.

השירות: מאוד לא אישי, אגבי ובעיקר חובבני. במהלך הארוחה שירתו את השולחן לא פחות משלושה מלצרים. היות שהקשר בינינו היה מושתת על שיטת הטלפון השבור וממידע שקיבלו מהמלצר הקודם, שרשרת של טעויות קטנות ליוותה את הארוחה מתחילתה ועד סופה.

השורה התחתונה: יש מקומות מוצלחים ומשתלמים יותר לכיס. נסו את בויה השכנה הממוקמת כחמש דקות הליכה וצופה גם היא על אותם גלים.יוליה - יורדי הסירה 1, האנגר 2, מתחם הנמל ,תל אביב

*#