${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בדלאל: אוכל קלאסה, דיל סנובי

ממרחים ולחמים טובים מהמעדנייה ואגז בנדיקט איכותיות עם בשר. ארוחת הבוקר במסעדת דלאל מושקעת וטובה אבל גם יקרה וסנובית. מושלם לקהל בורגני שלא מדקדק בכדאיות הדיל

תגובות

הדיל: במסעדת דלאל שבנווה צדק טרם ביקרנו. הדעות ששמענו על המקום היו סותרות. היו מי שהתחייבו שמדובר באסקפיזם טהור, אוכל גורמה וחוויה אלגנטית, יפה ואידיאלית לביקור עם תיירים. אחרים הלינו על מחירים שערורייתיים ואווירה מנוכרת. כדי לעשות סדר ולקבוע מי צודק, התחלנו בקטן ודגמנו את תפריט ארוחת הבוקר בדלאל, עליו קיבלנו המלצה חמה.ההיצע בבוקר כולל ארוחת בוקר קלאסית (58 שקלים) שבה ביצים, סלסלת לחם ומאפים, סלט, שני סוגי גבינות, ריבה וקפה ומיץ תפוזים. בין אופציות הביצים יש גם פריטטת קישואים עם בצל ירוק וגבינת פטה או חביתה אינדיאנית עם תפוח אדמה ובצל (62 שקלים).

ארוחות בוקר - להמלצות נוספותהארוחה המכונה "בוקר מעדנייה" (75 שקלים) היא עשירה יותר וכוללת ממרחים מהמעדנייה של דלאל. יש גם מנת שקשוקה חריפה (44 שקלים) או שקשוקה עם חצילים קלויים ויוגורט (48 שקלים). אלה מגיעות עם לחם בלבד. גם מנת אגז בנדיקט קלאסי (46 שקלים) או אגז בנדיקט עם תבשיל בקר ביין אדום (54 שקלים) מוגשות ללא תוספות או שתייה. הזמנו את ארוחת ה"בוקר מעדנייה" ואת האגז בנדיקט המשודרגת בתבשיל בקר.שולחן ליד הכניסה מזמן תצפית על המתלבשות הטובות בעיר (צילום: יעל רייף)השעה: ארוחת הבוקר מוגשת כל יום בין השעות 9:00-12:00. בסופי שבוע החל מהשעה 12:00 ועד 18:00 מועשר תפריט הבוקר בארוחות בראנץ'.החברה: התמקמות בשולחן הסמוך לכניסה למסעדה, תזכה את חובבי האופנה בתצפית משובחת על טובות הפאשניסטות של תל אביב. אלה מהדסות פנימה על עקבים או נעלי סירה שטוחות ולבושות בבגדים מעוררי השראה. עוד נצפו בשטח זוגות, משפחות ותיירים, שכולם עונים להגדרה "נהנתנים בורגנים שהכסף מצוי בכיסם". המקום אלגנטי מאוד, מחולק לחללי ישיבה רבים ויש בו גם מרפסת נעימה. העיצוב אולי מוקפד מדי, המחירים גבוהים והאוכלוסיה קלאס A . כל אלה יוצרים תמהיל בלתי נמנע של אווירה אופנתית הלוקה בסנוביזם מנוכר.השתייה: מיץ תפוזים שנסחט במקום בעת ההזמנה היה טעים, צונן ורענן.הקפה: אספרסו של המותג Diemme היה נפלא הודות לתערובת המשובחת. טעמו החד והמדויק של הקפה נשמר גם בגרסאת הקפוצ'ינו.הלחם:  סלסלת המאפים שמגיעה עם ארוחת ה"בוקר דלאל מעדנייה" היתה קטנה במפתיע. כל אחת מהפחמימות היתה מוצלחת במיוחד, אך צורת ההגשה שכללה שתי פרוסות קטנטנות של לחם, כאלו שנראו כי נחתכו מסוף הכיכר, יצרה רושם קמצני. היו בסלסלה: לחם שיפון מצוין עם ניחוח עמוק של מחמצת וקרום פריך יוצא מן הכלל; לחם לבן, פריך ועדין בטעמו; לחמניית בריוש משוחה בסירופ סוכר מבריק; קראוסון חמאה שנעשה "לפי הספר", היה חמאתי בטעמו והופרד לעלים לעלים. חימום קל היה עושה לו פלאים; ועוגת פיננסיייר קטנטנה בטעם פיסטוק. כשביקשנו מילוי מחדש, קיבלנו. היה נעים יותר אם היינו מקבלים את הסלסלה מלאה ונדיבה כבר בהתחלה.פרושוטו נהדר לצד פרוסות גבינת אמנטל רכה וטרייה. דלאל (צילום: יעל רייף)הממרחים: הוגשו בפנכות קרמיקה צבעוניות ויפות שהונחו על מגש קרמיקה מוארך ונטו להתנודד לכל כיוון ולרקוד במפגש עם כלי האכילה. מזל שכולם היו טעימים במיוחד והצדיקו את האתגר. אנשובים גדולים ושמנמנים היו עזי טעם בשרניים ורכים; לצידם הוגשה גבינת שמנת סמיכה וזרועת סומק, שהיתה טעימה מאוד. היא הוצאה מהקירור במועד והוגשה בטמפרטורה אידיאלית, כשהיא רק מעט קרירה ונוחה למריחה. טפנד העגבניות, אף שלא באמת ענה להגדרה טפנד, שמר על הרמה. הוא הורכב מעגבניות חצי מיובשות שנחתכו לקוביות קטנות ושולבו עם שקדים קלויים ושחומים. מוצלח ביותר היה מוס החצילים האוורירי בעל המרקם העדין והטעם הקלוי- מעושן. עוד היו שם פרוסות דקות של פרושוטו נהדר לצד פרוסות גבינת אמנטל רכה וטרייה. עוד הוגשה ריבת תות טעימה אך בלתי נגישה לחלוטין שהוכנסה משום מה לצנצנת קטנטנה. שאפו על הגיוון וההיצע.הביצים: החביתה מארוחת המעדנייה היתה בסדר. בדיוק כמו זו שאנו מכינים בבית, אך מיאנה לרגש את החיך. האגז בנדיקט לעומת זאת עשו זאת נאמנה. הביצים העלומות הונחו על לחם בריוש מתקתק. מעליהן ומסביבן רחש תבשיל בקר קצוץ ומתקתק בעל טעם עמוק וקדירתי ונוכחות לימונית עדינה. מעל הכל היה נסוך רוטב ברנייז נהדר, הלא הוא רוטב הולנדז מחוזק בעשבי תיבול קצוצים. המנה כללה גם עלי תרד חלוטים ורבעי עגבנייה שבושלה קלות ללא הקליפה. הביצים העלומות שהוכנו כהלכה נפצעו כבר במגע ראשון עם המזלג. החלמון שהציף בטעמו העדין את התבשיל העשיר, הפך את המנה למושחתת, על גבול הבלתי מוסרית. גניחות של הנאה ליוו את האכילה.מחווית השירות נעדרו חיוך, חביבות וקצת חום אנושי חיוני. דלאל (צילום: יעל רייף)הסלט: חביב וביתי במובן הבנאלי של המילה. שילוב של עגבנייה, מלפפון, גזר ומעט פטרוזיליה שתובלו במעט שמן ומיץ לימון. אחרי שחווינו את היכולות של המעדנייה, ציפינו לסלט מיוחד ומרגש הרבה יותר.השירות: יעיל אך נעדר נשמה. מלצרית שהיתה אמנם זריזה ועירנית, ליוותה כל בקשה שלנו או שאלה במבט מופתע שגרם לנו לנוע באי נוחות על הכיסא. בכל זאת, לא נעים להטריד. עוד נעדרו מחווית השירות; חיוך, חביבות וקצת חום אנושי חיוני.השורה התחתונה: על אף שנהננו מאוד מהחוויה הקולינרית שייצגה היטב את רוח המקום והייתה מוקפדת, יוקרתית ויצירתית, שני דברים העיבו על הרושם הסופי. ראשית, התמחור של ארוחת המעדנייה הוא מוגזם וגבוה. 75 שקלים לארוחת בוקר שלא כוללת שרימפס או בשר משובח, הוא מחיר כמעט שערורייתי. שנית, לא כל ארוחות הבוקר הן חלק מדיל. אם גם לשקשוקות או לאגז בנדיקט היו מתווספים השתייה, הלחמים, הסלט וכו', היה מדובר בהצעה הוגנת יותר.  דלאל - שבזי 10 תל אביב.

*#