טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בקופי האוס: הלב במקום הנכון, הביצוע לא

ארוחת הבוקר מלווה בטעויות קולינריות אבל המיקום על שדרות רוטשילד והעיצוב החמים והלבבי מצליחים להמתיק את הגלולה

תגובות

הדיל: קפה טוב או לא הוא רק חלק מהסיפור. אני בטוחה שחצי מאוכלוסית העולם הפוקדת את סניפי סטארבקס, עושה זאת מטעמי אווירה. הקפה הגרוע הוא לפעמים רק תירוץ. כמעט בכל סניף, קצת אחרי שמתרחקים מהקופות, מסתתר אזור ישיבה סלוני ונעים ובו ספות פרחוניות, שולחנות נמוכים ואינטרנט חופשי. לעיתים, אחרי יום שלם של התרוצצויות זה באמת כל מה שצריך. » קופי האוס - לכל הפרטים» בוקר ביטבתה בעיר: בטעם של פעם» בוקר בקפה נואר: מתעלה על עצמה» בוקר בהוגו: אוכל בינוני ושירות מצויןהקופי האוס שנפתח לפני מספר חודשים בפינה המרכזית של רוטשילד ונחלת בנימין, מזכיר בהרבה מובנים את סטארבקס במובן הטוב של הכוונה: ביתי, נעים, מזמין ומכיל, ובתוספת צ'ארם ביתי ואינטימיות ישראלית. יש בו ספות למכביר, מתחמי ישיבה במפלסים שונים, רהיטי עץ, פרחים צבעוניים ותחושת בית נעימה שמתפשטת בלב רגע אחרי שמתיישבים.

במקום לא פחות מעשר ארוחות בוקר (21-52 שקלים), על טהרת מנות ביצים, שקשוקות, אג'ז בנדיקט עם סלמון או בייקון וגם קרוק מאדם ומסייה. אנחנו שילבנו בין מסורת אמריקאית וישראלית ובחרנו באגז בנדיקט עם בייקון ובשקשוקה ירוקה על טהרת תרד ועלי מנגולד.

השעה: ארוחת הבוקר מוגשת לאורך כל שעות פעילות המקום.

החברה: כייפית וחמודה. משהו שבהחלט מזכיר את יושבי "Central Perk", בית הקפה האלמותי  בחברים, בתוספת מבחר נאה של לפטופיסטים בזוג ובבודדים. לקופי האוס הגענו בשישי גשום לפרקים וכדי להעצים את אפקט הרומנטיקה התיישבנו מול החלון הגדול הצופה אל השדרה. הוילון הארוך שמיסגר את הנוף האורבני, הפרחים הצבעוניים שהוצבו בכל פינה ופרנק סינטרה שהתנגן ברקע, עשו את העבודה ויצרו חלל שהייה חמים ונעים.  כמעט כמו בניו יורק. קופי האוס (צילום: יעל רייף)

הקפה: קפוצ'ינו מתערובת המקום היה נהדר, חד בטעמו ומלא ארומה. גם בגזרת החלב וגם בגזרת הסויה עשה הבריסטה עבודת הקצפה טובה. הלחם: שתי לחמניות גדולות, אחת לבנה ואחת כהה, פשוטות ואווריריות, היו חביבות לאורך חמש דקות מרגע הגעתן לשולחן. מיד אחר כך, כשהתקררו ואיבדו לחלוטין את מרקמן, הומרה ההנאה הפריכה בבצק דק ומפורר.

הביצים: התגובה הראשונה לשקשוקת התרד והמנגולד היתה ההסכמה שהמנה נראית לא מגרה בעליל. משהו בגוון החום שיצר עודף הבצל המטוגן ועודף משקעים שעלו וצפו מהתחתית, הרתיע אותנו. בסופו של דבר אזרנו אומץ וטעמנו. הכמות היתה יפה, המרקם בסדר וגם הביצים בושלו בדיוק לדרגה הנכונה. הבעיה היתה עודף מלח ששטף כל חלקת שקשוקה טובה ויצר, למרות פוטנציאל שבשילוב העלים והשמנת, מנה שבלתי אפשרי לסיים בלי כד מים בצד. לצד השקשוקה הוגשה פנכה קטנה עם טחינה נטולת תיבול או עניין. רעיון טוב, ביצוע לא טוב. שקשוקת תרד ומנגולד (צילום: יעל רייף)מנת הבנדיקט בייקון הוגשה לבקשתנו על לחמניות בריוש מקמח מלא. בבחירה הבריאה הזו התחילה ככל הנראה הבעיה. הביצים היו עלומות כהלכה, ההולנדייז סמיך, מושחת וחמאתי וגם הבייקון היה מוצלח. הפיקשוש כאמור היה במצע. מלא או לא, הבריוש שהחזיק את המגדל היה קשה, דחוס ובלתי ניתן לחיתוך או לאכילה, עד שנאלצנו, למען בטיחות הסועדים הסמוכים, לפרק את הקונסטרוקציה ולהפריד בין השכבות. חבל, כי הביצוע המרושל פספס כמעט לחלוטין את הפוטנציאל המוצלח. בקצה השני של הצלחת המתינה ערימה מיניאטורית ומצחיקה של תרד חלוט, חמאתי וטעים.הסלט: הסלט היה פריך ולאו דווקא מטעמי טריות. כשטעמנו את הסלט חשנו, במה שאנחנו משערים, שהיו גרגירי חול. אלה לוו בקרעי חסה, עגבניות שרי וכמות אימתנית של ויניגרט מיונזי סתמי.השירות: חביב, יעיל וחייכני.

השורה התחתונה: הלוקיישן נהדר, המקום מזמין ונעים לישיבה בזכות עיצוב ביתי וחמים והאווירה חיובית ומרחיבת לב. בכל הקשור למה שנכנס לצלחת, לעומת זאת, יש לקופי האוס הרבה מה לשפר. בדיוק כמו אחיו הגלותי.

*#