אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר ביטבתה בעיר: טעם של פעם

אם השבועיים האחרונים החזירו את שנות התשעים לתל אביב, למה לא ללכת עד הסוף עם ארוחת בוקר ביטבתה בעיר? יעל רייף חזרה 20 שנה אחורה ואפילו היה לה נחמד

תגובות

הדיל: בבוקר לח עם ריח של גשם טרי ששטף כל הלילה את תל אביב, החלטנו שהולכים לראות את הים. שבויים בסטריאוטיפ שקובע שמקומות שקרובים מדי לקו המים מגישים אוכל בטעם של פלטת מטוגנים, ניסינו למצוא פיתרון אכיל הולם. סקרנו בראשנו לרוחבו ולאורכו את קו הים, כשפתאום הפציעה התשובה, בהירה וברורה מתמיד: "חוזרים לשנות ה-90. בלי להתלבט יותר מדי צעדנו בראש זקוף ליטבתה בעיר שעל הטיילת, ממלכת הספגטי ברוטב אלפרדו והלזניות המוקרמות. » יטבתה בעיר - לשעות פעילות ולכל הפרטיםביקורות נוספות: » קפה נואר: מתעלה על עצמה» הוגו: אוכל בינוני ושירות מצוין» טרומפלדור 10: חוויה קולינרית מרשימה

לא פחות מעשר ארוחות בוקר מופיעות בתפריט שאינו נגמר, חלקן וראיציה כזו או אחרת לארוחת הבוקר הישראלית המוכרת, וחלקן הגדול הן מנות שקשוקה בשלל הרכבים שונים, כולל זו על טהרת פטריות, גבינת פטה וזיתים שחורים.

אחרי שסיימנו לעבור על התפריט ולהתרשם מכמות מאכלי העדות שיכולים לככב במקום אחד, בחרנו בארוחת בוקר ספיישל (49\89 שקלים לארוחה זוגית) ובה צמד ביצים לבחירה, גבינות, ממרחים, מוזלי, לחם, קנקן שייק פירות, משקה חם וגם פנקייקס מתוקים.

השעה: הארוחה מוגשת לאורך כל שעות פעילות המקום.

החברה: הגענו בשעות הבוקר המאוחרות והתמקמנו ברחבה החיצונית, סמוך לשולחן בר שמשקיף לים. לצידינו ישבו זוג תיירים וזוג וויבערס בלייניות. בפנים אוכלסה הרחבה הגדולה, שבה שולחנות רגילים לצד תאי דיינר חביבים, בשולחן עם אמא ושלושה ילדים מרוצים ועתירי סוכר וגם בזוג גברים בפגישת עבודה קז'ואלית. ברקע פעלה טלוויזיה על ערוץ MTV ואווירת התלישות מהעשור הנוכחי היתה במיטבה.אל תפספסו את השייק. יטבתה בעיר (צילום: יעל רייף)

השתייה: אחת החוויות הגסטרונומיות הנוסטלגיות ביותר שיכול אדם לחוות, היא השייק היציקתי של יטבתה שמוגש בקנקן זכוכית עבה ובתוכו כפית ארוכה לערבוב. לא משנה איפה גדלת וחונכת, את קנקן שייק הפירות של יטבתה מכירים. לפעמים נראה שהוא היה שם עוד לפני הים.כשנתבקשנו לבחור את התמהיל המושלם לשייק, כזה שסותם בקלות את הקש, התלבטנו בין היצע מכובד של לא פחות משלושה עשר פירות, חלקם טריים וחלקם משומרים. בסוף, בהמלצת המלצר החינני, הלכנו על שילוש של מנגו, אגס ותפוחים. חצי ליטר של אושר צרוף נחת על השולחן והיה מתוק, מרענן, טעים ובעיקר ריפד היטב את הקיבה.הקפה: אמריקנו מתערובת קפה של לנדוור היה מוצלח מאוד וחד בטעמו.

הלחם: ג'בטה פשוטה, לבנה ומחומת היטב עד פריכות, הוגשה לשלוחן על גבי קרש עץ עגול כשנעוצה בה סכין עם ידית עץ, מחווה מרגשת לתחילת שנות ה-90. ג'בטות כאלה טובות רק כשהן חמות ופריכות. עשר דקות מרגע חיתוכן הן הופכות למשהו אנמי וחסר מרקם. לצידה הוגשה חמאה בתבניות קטנות עם מכסה פלסטיק כסוף, וגם ריבה שכל מה שניתן היה להסיק ממנה הוא טעם מתוק עז.מישהו אמר ניינטיז? יטבתה בעיר (צילום: יעל רייף)

הממרחים: טובה ביותר היתה הטחינה, עם טעם שומשומי חזק ורמזים עדינים של שום. לצידה הוגש רוטב פסטו תעשייתי שסבל ממרירות עזה והתבסס על יותר מדי שמן ופחות מדי בזיליקום. הצלוחיות שהוגשו לצד הביצים הכילו גבינה לבנה סתמית ברוח הקיבוצים וגם גבינה מלוחה ועדינה. לא פאר היצירה, אבל בהחלט חביב כשקמים בבוקר רעבים. את אגף הממרחים חתמה כוס בינונית עם יוגורט, גרנולה לא מוצלחת ופירות טריים בזילוף דבש.

הביצים: ביצת העין היתה חביבה מאוד ושמרה על חלמונים רכים ונעימים לטבילה. טיגון עדין הותיר את השולים פריכים אבל לא חרוכים, והתוצאה הסופית סיפקה את הסחורה.

הסלט: במהלך ההזמנה נתבקשנו לבחור בין סלט טונה אישי לסלט יווני אישי. בחרנו באחרון. אישי, כנראה, הוא עניין סובייקטיבי. זה שהגיע לשולחן היה יפה מאוד בגודלו, והצליח להשביע בקלות שני אנשים. חתיכות גדולות של עגבניה ומלפפון, מעליהן רצועות חסה, בצל, זיתים שחורים מרירים מקופסא וגבינה מלוחה שמגוררת מעל. התיבול הגיע בנפרד, בתוך כלי מתכת מעשור אחר ובו רוטב וינגרטי מתקתק עם טעמי שום ותעשייתי להחריד. שומר נפשו ירחק. במקומו ביקשנו שמן זית ותיבלנו לבד.לא מדהים אבל גם לא רע. חביתת עין, סלט אישי וגבינות (צילום: יעל רייף)

המתוק: ארוחת הספיישל כוללת כאמור מיני פנקייקס. אנחנו קיבלנו במקומו אחד גדול ושלם עם טעם ומרקם יבשים כלחם דאשתקד ורוטב מייפל שהצליח בחלקו להסוות את התוצאה.

השירות: קצת אחרי שכל מה שהזמנו הגיע לשולחן במהירות ששווה לציין לשבח, נעלם המלצר לחלקה הפנימי של המסעדה, ויותר לא נראה באופק. ניסינו ליצור קשר עין, לסמן ואפילו לשדר מצוקה. בסופו של דבר נאלצנו לנקוט בשיטה הבטוחה ולגשת פיזית לאתר את המלצר.

השורה התחתונה: 49 שקלים הם מחיר סביר מאוד לארוחת בוקר, במיוחד אם לוקחים בחשבון את קנקן שייק הפירות האימתני והמשביע בפני עצמו עוד לפני שניגשים לארוחה. לעומת זאת גורמה, יצירתיות ותעוזה, לא לוקחים בארוחת הבוקר של יטבתה חלק פעיל. בין אם המקום הוא חלק אינטגרלי מנוף ילדותכם ובין אם לאו, אתם חייים לעצמכם ארוחה ביטבתה מול  הים, לפחות פעם בעשור או בכל פעם שגלי הנוסטלגיה מתעוררים.

*#