${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארוחת בוקר בהוגו: אוכל בינוני ושירות מצוין

ארוחת הבוקר על גג מתחם התחנה צריכה עוד כיוונונים ושיפורים, אבל הבריזה הנהדרת והשירות המקצועי עוזרים לחפות על כך

תגובות

הדיל: מאז שנפתח ועד היום, מתפקד מתחם התחנה, לדידנו, כאחד הפיספוסים הגדולים בעיר. זאת לא רק הגדר הגבוהה והמאיימת שמקיפה אותו מכל צדדיו ומשאירה פתח כניסה יחיד וקצת לא נגיש, וגם לא העובדה שלמרות הניסיון לשחזר את תל- אביב של פעם באווירה ובמראה, מדובר בלא יותר מקניון בלתי מקורה ובו רשתות. עבורנו חמורה ביותר העובדה שמדובר במתחם שלא מחובר לעיר בה הוא שוכן בשום צורה, פיזית ורעיונית. במילים אחרות, הסיכוי שהתל- אביבי הממוצע יגיע למתחם מיוזמתו כדי לבלות או להעביר בנעימים את הזמן, קלוש לחלוטין. חדר כושר, מוסד תרבות כלשהו, קפה שכונתי או אפילו, ישמור השם, גן ילדים (שהרי מדובר באזור בטוח, מגודר ונטול כלי רכב, ובו שטחים גדולים) או אפילו משרדים שונים- היו הופכים את המקום הזה לחלק אינטגרלי מהעיר.הוגו – לשעות פעילות ולכל הפרטים» בוקר בטרומפלדור 10: חוויה קולינרית מרשימה» בוקר ברוקח ים: דרוש ליטוש» בוקר במובינג בייקרי: כל מה שטוב בצפון העירעד שיפנים מי שצריך להפנים את המסר, הגענו למתחם בזכות הוגו, ביסטרו בר ומסעדה פוטוגנית שנפתחה לא מזמן במקום, ובה לצד התפריט הרציני יותר, גם שלוש ארוחות בוקר שעוררו עלינו את חדוות הבדיקה.כל אחת מהארוחת כוללת לחמים, חמאה, ריבה, סלט, משקה ומנה עיקרית לבחירה:ארוחת הבוקר המסורתית (92/52 שקלים לארוחה זוגית) כוללת ביצים וממרחים. יש גם שקשוקה משלוש ביצים וגם שני סוגי אגז בנדיקט, הראשון עם סלמון מעושן ושני עם תרד ובייקון.

אנחנו בחרנו באגז בנדיקט עם החיה האחרת ובארוחה המסורתית מלווה בממרחים.  אז מה צפוי לנו? ארוחת בוקר בהוגו (צילום: יעל רייף)השעה: ארוחות הבוקר מוגשת כל יום בין השעות 9:00-12:30.

החברה: מדובר באחד הלוקיישנים השווים. גג המסעדה מקבל את הבריזה שנושבת מהים בדרכה לתוך תל- אביב, ובעונות מעבר נעימות כמו אלו נעים מאוד לשהות בו ולהנות מנוף אורבני ותחושת אסקפיזם קלה. אפשר לשבת בתוך המסעדה היפה, סמוך לבר, ואם השמש מציקה או שהגשם מאיים, גם המרפסת הפנימית המקסימה תעשה את העבודה בצורה נפלאה. ביום שישי בצהריים, רוב הסועדים במקום היו זוגות רומנטיים ולצידם שולחנות תיירים מגופים בספרי הדרכה.

השתייה: כששמענו פעם נוספת שהמיצים טבעיים אבל לא נסחטים במקום, החלטנו לשבור את שיגרת המשקאות התעשייתיים והזרחניים, וללכת על משקה אלכוהולי איתו נוכל לפתוח את הבוקר בביסום קל. הצצה בתפריט הקוקטיילים גילתה מצאי קבוע, ולכן התעניינו באגף המיוחדים. ברמן מקצועי וחמוד הגיע לשולחננו, התעניין עמוקות בהעדפותינו ותפר קוקטייל "קסטום מייד" נהדר בסגנון מוחיטו על טהרת לימון, אננס ונענע (39 שקלים) שהיה מרענן, שובב בטעמו, אך לא מתוק יתר על המידה.

הקפה: אספרסו כפול של tazza d'oro היה חביב ורגוע בטעמו. לא משהו שהסעיר לנו את החך מעודף ארומה או טעמים חדים.

הלחם: פוקאצ'ה פריכה תפקדה על טהרת ה"לחמים מהמאפיה שלנו" המובטחים בתפריט. חימום יסודי היה עושה טוב למעטפת החיצונית, מכפיל את פריכותה והופך אותה לטעימה ונעימה הרבה יותר.שנות התשעים התקשרו. הגבינות (צילום: יעל רייף)

הממרחים: הממרחים שליוו את ארוחת הבוקר הישראלית היו בנאליים בחלקם, ובחלקם האחר בלתי מוצלחים. על צלחת גדולה מדי ביחס למה שהיה בה, היתה גבינת שמנת שהוזלפה בצורת קצפת מלכותית משק זילוף - לוק ששלט בבתי הקפה בשנות התשעים. לצידה גבינת עיזים חמצמצה וגבינה צהובה טריה אמנם, אך בעלת טעם לא מוצלח שנע על סקאלת המתוק מריר. אחרון להיטעם היה סלט טונה על בסיס יותר מדי מיונז, שהפך אותו לכבד ומלוח מדי. ריבת התפוזים היתה גם היא לצערנו, תוקפנית ומרה בשל היותה מבוססת ברובה על קליפותיו המרירות של הפרי.

הביצים: ביצת עין הפוכה לא היתה פוטוגנית, אבל טעמה היה רגיל וחביב. האגז בנדיקט, לעומתה, היה פספוס אחד גדול בעקבות ביצוע כושל. החלה עליו הוגשה הקונסטרוקציה היתה פריכה מבחוץ, ורכה וענוגה מבפנים, התרד היה עדין, הביצים העלומות הוכנו כהלכה וגם ההולנדייז היה טעים. הבעיה היתה בבייקון שהגיע חתוך לקוביות קטנות שרובן הורכב משומן צמיגי ובלתי אכיל. כדי להיות מסוגלים לסיים את המנה היינו צריכים להגלות הצידה את הבייקון ולהתרכז בחלקים הטעימים יותר שמתחתיו ומעליו.

הסלט: על צלוחית נאה הגיע לקט ירקות מלא טעם: מלפפון, גמבה ועגבניות שנחתכו לחתיכות גדולות ונגיסות ותובלו בעדינות בשמן זית ולימון.  בייקון הצידה. אגז בנדיקט (צילום: יעל רייף)

השירות: דווקא כאן רווינו נחת גדולה. המלצר ממנו נהננו במהלך היה חביב מאוד, חייכן ועירני ותיבל את השירות המסורתי בשיחות נעימות ובהומור משובח.

השורה התחתונה: המקום יפה ונעים מאוד לשהיה, המלצרים חביבים והפוטנציאל ממומש בכל מקום מסביב, אך נעדר כמעט לחלוטין מהארוחה עצמה שדורשת מקצה שיפורים.

*#