טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בראנץ' בבליני: לא עד הסוף

אווירה טובה, חווית ישיבה מרגיעה, סרוויס יציב ואוכל נחמד – הבראנץ' החדש של מסעדת בליני מנווה צדק חביב, אבל יכול להיות טוב יותר

תגובות
הריח כבר קנה אותנו. בראנץ' בבליני
אנטולי מיכאלו

אם יש מקום בתל אביב שכדאי להגיע אליו בשבת קיצית וחמה במיוחד הוא נווה צדק. כאן נדמה שגם אחוזי הלחות הנוראיים, הצפיפות בכבישים וערימות הילדים בחופשה שמתרוצצים בכל מקום - לא יכריעו את השלווה, הפסטורליה ותחושת התרבות הגבוהה בסמטאות. כאן הכל שיק, יפה ונכון, וינטג' במידה ומודרני במדויק. פכפוכי המים בתעלות הקטנות שברחבת סוזן דלל יצליחו לגרום לכם לחשוב שאתם באיטליה לכמה דקות, הם וריח הפוקאצ'ות הטריות  שבוקע ממסעדת בליני. בליני היא שועל ותיק בשדה הקרב של המסעדות המקומיות. עד כדי כך ותיקה שלפעמים שוכחים שהיא קיימת, אבל שיפוץ חדש ובראנץ' דנדש הן סיבות טובות להיזכר, ואפילו בחיבה.

» ביקורת ארוחת בוקר בקזינו סאן רמו
» ביקורת ארוחת בוקר בביסטרו בראון
» ארוחת בוקר בלורנץ ומינץ
» ארוחות בוקר מומלצות בתל אביב

זמינות: הבראנץ' החדש של בליני מוגש בימי שישי ושבת, החל מהשעה 9:00. אמנם הזמנו מקום, אבל נחיתה במסעדה בסביבות השעה 11:30 מעידה על כך שאתם גם יכולים לנסות להיות ספונטניים. 

נגישות: ים של מגרשי חנייה מסביב לסוזן דלל, שם ממוקמת המסעדה. הנוח ביותר הוא זה של מתחם התחנה, ממנו הליכה של 4 דקות ברגל תוביל אתכם לבליני. רמפה תעזור לכם לשנע עגלות או כיסאות גלגלים, והמסעדה מרווחת יחסית ומאפשרת תנועה חופשית. 

הדיל: הבראנץ' של בליני כולל פוקאצ'ות חמות ומטבלים לפתיחה, בנוסף לסלט ירוק ובקבוק מים מבעבע (כל זה לזוג). את המנה בוחרים מתוך הקטגוריות: פריטטה, מנות מטאבון האבן, סלטים ומנות ביצים לבחירה, כשהתשלום הוא לפי מחיר המנה העיקרית. כל שתיה נוספת כרוכה בתשלום וכך גם הקינוחים. 

פוקאצ'ות חמות ומטבלים נעימים. בליני
טל לוין

מה אכלנו: קומבינציית הפתיחה הגיעה לשולחן מעט באיחור, אבל עד מהרה התברר שההמתנה הייתה שווה. שתי פוקאצ'ות חמות, עם גרעיני חמנייה פריכים עליהן, נחו בסלסלה ולידן חמישה מטבלים: קרם פרש שמנתי ונהדר, ממרח פלפלים עוקצני, ריבת עגבניות שרי, ממרח זיתים עם אנשובי ופסטו אורגנו. ללא ספק פרשנות מקורית אך לא מדי לאסופת המטבלים הרגילה. המוצלחים היו הזיתים והאנשובי, שהמליחות בו הייתה בולטת אך מאוזנת; והפסטו אורגנו, עם טעם מרענן של עשב התיבול האיטלקי. גם הקרם פרש, התחליף המבורך לגבינת השמנת המשעממת, היה חלק חשוב באיזון הטעמים. 

לכל אלה נוסף סלט אורוגולה, שהיה טעים ומרענן, אך חשף את הבעיה העיקרית בבליני - טעים פה, נחמד פה, משתדלים פה, אבל לא עד הסוף. זה היה מסוג הסלטים שמורכבים מהרבה ירוק ומעט דברים אחרים. אורוגולה, מלפפונים, חסה ועגבניות שרי. כל אלה נחו אחד ליד השני, אבל לא באמת עורבבו כמו שצריך. יחד עם זאת, הרוטב, שהכיל לפי המסורת האיטלקית חומץ בלסמי, היה כל כך דומיננטי, עד שהוא צרב את הגרון. גבעולי האורוגלה נותרו באורך מלא, ויצרו אפקט סיבי בפה, במקום אפקט מתפצפץ וחרפרף.  

למנות עיקריות הזמנו סלט פנצנלה, שהגיע עם חסה אייסברג, אורוגלה, גלדי בצל צלוי, ריקוטה כבשים וגריסיני עבודת יד (58 שקלים). גם הסלט הזה, כמו מנת הפתיחה, היה מפוספס. הגריסיני, שהיו אמורים לתפוס את תפקיד הקרוטונים, היו מעטים מדי ועצובים מדי. הכיף בפנצנלה הוא שחתיכות הלחם הפריכות סופחות את נוזלי הסלט, ויוצרות עוד מרקם פריך ועסיסי בפה. גריסיני פחות מתאימים לעניין, והיו קשים מדי ללעיסה. הגבינה דמתה יותר לבולגרית מאשר לריקוטה, וגם היא הוספה בקמצנות משהו. והרוטב - בלסמי, בלסמי מדי.

מעט מידי לחם ויותר מידי בלסמי. פנצנלה בבליני
טל לוין

מנה נוספת שעניינה בתפריט היא ממחלקת טאבון האבן - פיצה ארטישוק וביצה רכה - שהגיעה גם עם מוצרלה, ריקוטה, פלפלים צלויים ובזיליקום (64 שקלים). מה שהגיע בפועל היה פיצה עם ממרח ארטישוק, שטעם הפלפלים הצלויים האפיל בה על הארטישוק העדין, והביצה הרכה הייתה למעשה ביצת עין. ובעצם למה ככה? הרי פיצה עם חלמון עליה אינה דבר חדש שמורכב להנדס, והבחירה בחביתה הפכה את החיבור למאולץ ועם שומן מיותר. זה לא שהפיצה לא הייתה טעימה, אדרבא, הבצק היה טוב, בעובי הנכון, והטעמים היו חביבים. אבל זה לא מה שציפינו לו. בכל מקרה, קצת אורוגולה טרייה על כל הסיפור הייתה יכולה להקליל מעט את הכבדות.

בחירה לא ברורה בביצת עין. פיצה בבליני
טל לוין

המנצחת של הארוחה הייתה הפריטטה וורדורה, שהגיעה עם לקט ירקות (ברוקולי, כרובית, תפוח אדמה) וריקוטה כבשים. בניגוד להרבה מסעדות שמגישות פשוט פשטידה מפונפנת, הפריטטה כאן שמרה על איכויות של אומלט אוורירי, והירקות היו אל-דנטה, בעלי טעם עשיר ומלא. אחת החביתות הטובות בתל אביב אם לא ה-. כל כך טעימה הייתה, שהתבאסתי שלא הזמנו עוד כאלה, כי האופציה עם פטריות שראינו שהוזמנה בשולחן הסמוך, הייתה מגרה לא פחות. 

ארוחת הבוקר מגיעה גם עם בקבוק של מים מבעבעים לכל אחד מהסועדים. רצינו מים רגילים, אבל אי אפשר להחליף, אמרה המלצרית. ביקשנו קפה עם חלב סויה, אבל גם פה נתקלנו בסירוב. בבליני לא מחזיקים סויה. למה? "לא יודעת", אמרה המלצרית בבדיחות, "אולי כי באיטליה אין דבר כזה סויה". מצד אחד - אולי באמת, מצד שני אופציה טבעונית בתפריט ארוחת הבוקר יש. לכו תבינו. 

המנה המצטיינת בארוחה. פריטטה של בליני
טל לוין

שירות: בבליני מציגים נורמת שירות סטנדרטית בסך הכל. המלצרים נעימים, בקיאים פחות או יותר בתפריט ומספקים תחושה נינוחה. נכון, המטבח הפתוח גם מספק הצצה לכל מיני תאקלים בצוות, אבל לא משהו חריג. 

שורה תחתונה: בליני היא מסעדה ותיקה, שיודעת להעמיד סרוויס יציב, טעים ומשביע. האווירה כאן טובה, הישיבה במסעדה היא חוויה מרגיעה והאוכל בסך הכל טעים. נכון, לא בטוח שזה המקום הראשון שהיינו ממליצים לכם להזמין בו מקום לבראנץ', אבל אם אתם בסביבה, סביר שלא תתאכזבו. 

חשבון בבקשה
לשולחן (פוקאצ'ות, מטבלים, סלט) - חלק ממחיר המנות
פריטטה וורדורה - 64 שקלים
פיצה ארטישוק וביצה רכה  - 64 שקלים
סלט פאנצנלה - 58 שקלים
קפה 2x (אספרסו/מקיאטו) - 22 שקלים

סך הכל -  208 שקלים לא כולל שירות

בליני - לכל הפרטים

*#