מסעדת יוליה: ארוחת בוקר מושלמת. כמעט

בנמל תל אביב מסתתרת התשובה הטובה ביותר לארוחות הבוקר הסטנדרטיות והמאוסות. היא מוגשת בשלוש קומות ותגרום לכל אחד להרגיש כמו בן מלוכה

עלמא אליוט הופמן
עלמא אליוט הופמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנת בוקר דייגים במסעדת יוליה
מנת בוקר דייגים במסעדת יוליהצילום: עלמא אליוט הופמן
עלמא אליוט הופמן
עלמא אליוט הופמן

מאז שיקומו והפיכתו למתחם בילוי, נמל תל אביב הוא חידה בלתי מפוצחת מבחינה קולינרית. מצד אחד - מפוזרת בו כמות נאה של מסעדות ובתי קפה שמציגים יוקרה מבחוץ, מצד שני - מעטים מהם נמנעים מלהפוך לקלישאה האומללה של מלכודת התיירים הידועה. דהיינו, מנות סבירות במקרה הטוב, שתיירים חושבים שהן פסגת הקולינריה הישראלית, במחירים מוגזמים. הסיכוי להיכנס למקום שכזה הוא בדרך כלל חצי-חצי, ורובנו עושים את הטעות הזאת לפחות פעם-פעמיים בחיים. דווקא בין כל אלה ניצבת בגאון מסעדת יוליה, שמיקומה בפינת הנמל סמוך לחוף מציצים, משכיח לפעמים שהיא אפשרות ראויה. עם מיקום נהדר שצופה לגלים הנשברים אל הדק, שלושה מתחמי ישיבה (רחבה חיצונית, רחבת ביניים למעשנים וחלל המסעדה), אווירה נעימה והשירות המהיר במזרח התיכון – היא כנראה לוקחת את מוסדות הנמל בהליכה. אבל, בואו לא נקדים את המאוחר.

התקשרנו יום לפני להזמין מקום לשישי בשעה 09:00. בגלל החשש לענייני חניה יצאנו מוקדם, ולמזלנו הרב מצאנו במהרה מקום קרוב, כך שהגענו כרבע שעה לפני הזמן. באופן מפתיע – המסעדה היתה יחסית ריקה, דבר שמהיכרות מוקדמת - אינו בשגרה. המארחת המתינה בסבלנות בזמן שהתלבטנו אם לאכול בחוץ. ניסינו את זה לדקה: התיישבנו, קפאנו והחלטנו להיכנס פנימה. הושבנו סמוך לדלת, ממש בתוך פרץ הרוח ולצד שולחן עקום. לא מתנדנד, פשוט עקום. לא ברורה סיבת קיומו במסעדה, אך אני לא מקנאה בסועדים שיחזיקו את כוסותיהם משך כל הארוחה. ביקשנו לעבור שוב, נענינו ובמהרה הוגשו לנו בקבוק מים, שתי כוסות ותפריטים.

הדיל: במבט ראשון נראה כמו סטנדרט סטנדרטי לעייפה. שעמום. התפריט מציע שלוש ארוחות מרכזיות: 'בוקר ישראלי' ב-66 שקלים (אומלט/עין/מקושקשת/ביצים קשות) או שקשוקה קלאסית אדומה ב-68 שקלים, שתיהן מוגשות עם סלסלת לחמים, חמאה, ריבה, זיתים, סלט ישראלי, טונה, לאבנה ופטה. על תקן הזוגית באה 'בוקר דייגים' ב-124 שקלים, שכוללת איקרה לבנה, שמאלץ הרינג, סלמון מעושן, סרדינים בשמן זית, סביצ'ה דג-ים וקוויאר אדום, ומוגשת עם לחמים, זיתים, חמאה וירקות חתוכים גס. שתייה לא נכללת באף אחד מהדילים. מלבדם, לטשנו עין אל הקרוק מיסטר (בריוש קלוי, בייקון טלה, פטריות שימג'י ושמפיניון בקרם שמנת וביצת עין) במחיר של 68 שקלים. בנוסף התפריט מציע מבחר קוקטיילי בוקר במחיר של 29 שקלים.

האוכל: במסעדה שמתמחה בנמשה מן הים, נמנעים מדגים לא ימצאו אוכל להשתגע עליו. המנות הטיפוסיות קיימות, אך העניין נמצא בתפריט הימי, ומניסיון - לא כדאי לוותר עליו. לפיכך, הלכנו על 'בוקר דייגים', מנה שמורכבת מטעימות של רוב הפתיחים בתפריט, ו'קרוק מיסטר', שנראה כמו משהו שאסור לפספס (טלה על הבוקר, מישהו?). לאחר התייעצות קלה עם המלצר, שציין שאלה מנות מספקות למדי וש-"יש לכם ירקות חתוכים בבוקר דייגים", החלטנו לוותר על הזמנת הסלט היחיד שמופיע בתפריט, סלט ישראלי (שבעה סוגי ירקות, מוגש עם לחם כוסמין קלוי וטחינה – 45/59 שקלים), שנשמע, ובכן, די משעמם. עד שהאוכל יגיע הזמנו הפוך גדול ותה בריאות (ג'ינג'ר, לימון, נענע, קינמון ודבש) שהוגשו ממש דקה לאחר מכן, והיו מעולים.

שמונה דקות מרגע ההזמנה נחתו על השולחן שתי המנות ושברו שיא. מעטות הפעמים בהן זה קרה לנו, נזכרנו איך רק בשבוע שעבר המתנה של 20 דקות נראתה לנו כמו נצח ועוד קצת. יכול להיות שזה הודות לתפוסה היחסית נמוכה במסעדה באותה שעה, ויכול להיות שזה פשוט עניין של שירות מצוין.

מנות בוקר דייגים וקרוק מיסטר במסעדת יוליהצילום: עלמא אליוט הופמן

לפני שנגיע לטיב המנה עצמה, הרשו לי להתעכב לרגע על ההגשה של 'בוקר דייגים': מדובר במגש מתכת בן שלוש קומות, צבעוני ומלא פרטים. קומה ראשונה מוקדשת לדגים בשילובים שונים ומלאי מחשבה, בהם למשל סלמון מעושן שהונחה מעליו כף גדושה של גבינת שמנת זרועה שמיר, או איקרה לבנה שעוטרה בשמן זית ובצל ירוק; בין הדגים שובץ תפוח אדמה מתובל אפוי, חתיכת לימון, שתתן חמיצות לסלמון המעושן, או בצל סגול שייתן קונטרה להרינג המלוח. פשוט, אבל עושה את העבודה.

הקומה השנייה מוקדשת למאפים: פרוסות קלויות של לחם דגנים ולחמניות ביס רכות וחמאה. בקומה השלישית נחו להם ירקות: חצי ארטישוק בודד, קרעי חסה, פלפל חריף, עגבניות ומלפפונים חתוכים גס. ההגשה המרשימה, בניגוד למגשים רגילים בעלי קעריות עגולות או מרובעות מאוסות, מיישמת את כל תורת ה"לאכול עם העיניים", עוד לפני שלקחנו טעימה אחת. תומכת בכך הסועדת בשולחן ממול שהתעניינה בשקט מה אנחנו אוכלים. כל פרט שוקלל לתוך המארג הזה, והתוצאה היא - מגדל ראוותני, אפילו מלכותי, עבור צמד הפועלים שאנחנו.

מנת בוקר דייגים במסעדת יוליהצילום: עלמא אליוט הופמן

ומה עם הטעם? 'בוקר דייגים' מבטיחה ומקיימת. על אף שאלה לא חומרי הגלם הכי משובחים או יוקרתיים שנחשפנו אליהם, הטעמים שלהם משתלבים היטב זה בזה ומתגלגלים בפה בכל ביס. הסביצ'ה, למשל, היה נהדר. ביס מתקתק ואחריו חמיצות מרעננת, יצר מנה שהיינו חוזרים לאכול אותה שוב. שאר הדגים הפגינו ביצוע טוב בהחלט, ואפילו ה'פילרים', דוגמת הירקות, השלימו בדיוק רב את התמונה. לרוב, כשחומרי הגלם מוגשים כך שהסועד צריך להרכיב מנה בעצמו, מדובר בכאב ראש רציני, אבל במקרה הנוכחי זה היה מתבקש ונוח.

עד כה הארוחה תפקדה ללא דופי. כלומר, אפשר להיות קטנוניים ולהתלונן על כך שהלחם והלחמניות היו ממוצעים לגמרי, ולא הגיעו לרף שהעמידה ההגשה המפוארת. אפשר היה גם להתלונן על כך שהקוויאר האדום הוגש באיחור, אבל גם על זה דילגנו. הכשל האקוטי בארוחה הזאת, אם כך, טמון בסרדינים. בזבוז של מקום בצלחת, בכל מובן שהוא. אפילו מעט הצ'ילי שפוזר מעליהם לא הצליח לטשטש או להעלים את טעם הלוואי הנורא של קופסת השימורים, וחבל. לוותר עליהם או להחליף בדג אחר, לחילופין להגדיל טעימה אחרת - יהיה נבון יותר. עם תיקונים קלים, זו בהחלט ראויה להיות מנת הדגל של יוליה.

מנת קרוק מיסטר במסעדת יוליהצילום: עלמא אליוט הופמן

ה'קרוק מיסטר' האימתני הגיע חם מהמחבת, וגם הוא יותר מעמד בציפיות. כמה פשוט - ככה טוב. הכל עבד בו נכון, בלי קישקושים מיותרים ובלי הגזמות. הבריוש היה רך ואוורירי, מלווה בקרם שמנת (יותר נכון רוטב) חרפרף ומלוח בכמות מדויקת על מנת לא להטביע הכל, אך כן לתת עוד בעיטה למעלה למנה. הבייקון היה נימוח, בעל טעם עדין ולא אגרסיבי, חלמון הביצה נזל בפאסון משל נשלף מפרסומת לביצת עין, והפטריות היו מבושלות בדיוק ברמה ששומרת את טעמן נא ולא הופכת את מרקמן לסמרטוטי. ואם זה לא מספיק - כל ביס היה מוצלח יותר מסך החומרים בו. ייתכן, שמדובר במנה מושלמת.

שתי מנות בסך הכל, אך שתיהן יותר ממספקות זוג סועדים רעב. היינו מלאים. התייעצות קלה עם המלצר בנוגע לקינוח, גנזה את חלומנו על מלבי קליל וקטן שייתן סיומת מתוקה, אך לא משתקת מדי, לארוחת הבוקר הכמעט מצוינת הזאת. עם המלצה נלהבת שלו, הזמנו עוגת גבינה אפויה (ריבת פירות יער ופירורים – 38 שקלים), שהוגשה לשולחן אחרי כמה דקות. לצידה ביקשנו גם קוקטייל בוקר בשם 'ליידי שייקי' (מליבו, סאוור, אנגסטורה ומיץ אננס – 29 שקלים), רק שהפעם לא ברור מה קרה: עשר דקות מייגעות של המתנה למשקה אחד? העוגה הייתה נהדרת, לא מתוקה או כבדה מדי, בעיקר בזכות החמצמצות הלימונית שלה. הקוקטייל היה מתוק ומרענן, פשטני אך יעיל וטעים.

עוגת גבינה אפויה במסעדת יוליהצילום: עלמא אליוט הופמן

שירות ומהירות: יוליה זוכה נכון לעתה בתואר השולפת המהירה במזרח התיכון. מלבד הקוקטייל, שהברמן התמהמה איתו שנים ארוכות, הכל הגיע לשולחן תוך דקות ספורות. השירות בכללותו היה טוב, כן ויעיל. התפריטים שניתנו לנו מיד בישיבה, כוסות המים שהוגשו ברגע הראשון, וכאמור המלצות כנות של המלצר - אלה בדיוק הדברים שלא צריכים להיות ראויים לשבח, כי אם סטנדרט בכל בית אוכל.

תמורה לכסף: המנות שהזמנו יקרות מעט, אך מצדיקות את מחירן. חוטאת לכך עוגת הגבינה (כמעט 40 שקלים על משולש רזה - פחות אהבנו). בכללי - התפריט לא נופל לבנאליות, המחירים בו הוגנים, וההשקעה והמקצועיות ניכרת במנות.

בקיצור: הגדולה האמיתית של יוליה טמונה בכך שהיא לוקחת חומרי גלם כמעט יומיומיים, אך כשהיא מחברת ביניהם היא הופכת אותם למשהו גדול בהרבה מסך חלקיו. החוכמה של המנות הפשוטות הללו מתרכזת יותר מכל במלאכת ההרכבה - הכמויות הנכונות, הטעמים המתאימים, ובזה אין ספק שהייתה הצטיינות יתרה. אם מאסתם בארוחת בוקר ישראלית סטנדרטית, נסו את חגיגת שלוש הקומות, או בריוש עם בייקון טלה על הבוקר, לא תתאכזבו.

חשבון בבקשה

ליידי שייקי - 29 שקלים
הפוך גדול - 17 שקלים
תה בריאות - 16 שקלים
עוגת גבינה אפויה - 38 שקלים
בוקר דייגים - 124 שקלים
קרוק מיסטר - 68 שקלים
סך הכל - 292 שקלים

יוליה, נמל תל אביב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

עלמא אליוט הופמן

עלמא אליוט הופמן | ארוחות בוקר

עורכת מדור משפחה ויחסים ב"הארץ".

עורכת יחד עם דניאל צ'צ'יק את בלוג הצילום "אלבום משפחתי".

ניתן לשלוח הצעות במייל - family@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ