מתן שופן
מתן שופן

באופן מפתיע, הבחירה במתכונים שיופיעו בטור הראשון הזה היתה פשוטה להפליא. פשוט הלכתי הביתה. מיום חמישי אחר הצהריים ועד למחרת, בית הורי הופך לאטלייה עסוק. אבא שלי קולע בווירטואוזיות מרשימה חלות לשבת, אמא שלי מבשלת, מדלגת בין כמה סירים בו בזמן, וסבתא שלי אחריה, חושבת שהיא בלתי נראית, מציצה בסירים, מתקנת תיבול או מנמיכה את האש. מחוללת קסמים, לא פחות. ואני, אף על פי שכבר הקמתי בית משלי, בבית הורי אני עדיין אותו הילד שעוקב במלוא הקשב אחר כל תנועה, מתעד במוחי, בכתב או בתמונה, את ההתרחשות. מציץ דרכה לזמן ולמקום אחרים, שבהם נטועים שורשי המטבח שעליו גדלתי. לומד מיד ראשונה את מסורות הבישול – אנטיתזה לקיצורי דרך ומופת לאורך רוח – שרבים אחרים יכולים רק לקרוא עליהן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ