בחזרה למקורות: ארוחת שבועות טבעונית על בסיס תנובת הארץ
בחג השבועות הקרוב אפשר להיזכר במסורת המקורית שלו – החוגגת את תבואת הארץ, ולאו דווקא את תנובת הפרה
כולנו בוודאי זוכרים את הטנא עמוס הפירות והירקות שהיינו מתבקשים להביא לגן הילדים ערב החג, כדברי השיר האלמותי "סלינו על כתפינו". ואולם ממרחק השנים, נראה כי החג כולו, בעיקר בעקבות מהלכים שיווקיים אגרסיביים, נצבע בלבן - גון החלב והשמנת.
חג השבועות הוא הרי חג הקציר, על שום החיטה שהגיעה לבשלותה ונקצרה. מעבר להיבט הדתי, נקשרות בו משמעויות חקלאיות, עונתיות ומקומיות. לא בכדי סמליו של החג הם שבעת המינים הנפוצים באזורנו, ושם נוסף שהוענק לו הוא חג הביכורים. הגבינה היא בוודאי תוספת מאוחרת יותר, ומרבית העדות, במקור, לא נהגו לאכול מאכלים חלביים בסעודת החג, אלא רק למחרת. כך, מנהג סמלי של אכילת מוצרי חלב ודבש השתלט על אורחות החג כולו.