בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין, אין, אין כמו במיה

יש לה חיסרון אחד בולט – מרקם רירי ושנוי במחלוקת – אבל גם אותו אפשר להפוך ליתרון שיסמיך בקלות כל תבשיל. קבלו את הבמיה – וגם את אחותה התאילנדית

20תגובות

לאחר שנפרדנו לשלום מתרמילי האביב כמו אפונה טרייה ופול ירוק, שהפציעו לזמן קצר כל כך, שבה אל חיינו הבמיה. מבחינה בוטנית פרי הבמיה מוגדר גם כן כתרמיל ואוכלים אותו כמובן בשלמותו. אי אפשר לדבר על תרמילי הבמיה מבלי להזכיר את הפיל שבחדר שהופך אותם לשנויים במחלוקת. הכוונה כמובן למרקמם הפנימי, הרירי והדביק – תוצאה של סיבים פנימיים שנמסים במשך הבישול — המעורר ברבים תחושת קבס. איך בכל זאת ניתן ליהנות ממנה? ככלל, יש לבחור תרמילים שאינם פצועים, ומומלץ שיהיו קצרים (עד אורך של 5 ס"מ). כלומר, תרמילים צעירים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו