אם אין לחם, שיאכלו בריוש

בחינה מחודשת של הלחם המתוק המורם מעם, ושלוש הצעות לצריכתו בשעת הסתערות על הבסטיליה

מתן שופן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתן שופן

המשפט האלמותי, "Sils nont plus de pain, quils mangent de la brioche", בין אם שנאמר על ידי מארי אנטואנט או על ידי בת אצולה אחרת, תורגם לעברית כ"אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות". למרות השגיאה הקלה בתרגום, שהרי היכן עובר הגבול בין עוגה ללחם מתוק, גם במתכונתו המקורית המשפט מסמל ניתוק גדול מן העם. הבריוש, שמקורו בצרפת, הוא אולי יותר לחם מאשר עוגה, וככזה הוא אפילו מתריס יותר בעושרו. הוא לא רק מאפה שמרים ריחני ומתוק, אלא גם מועשר בביצים וחמאה, ולא מעט ממנה – מצרכים שעניי המאה ה–18 יכלו רק לחלום עליהם במאכלים יומיומיים כמו לחם. תוספת הביצים והחמאה מעניקה לו קרום פריך ומרקם פנימי אוורירי שנמס בפה. לרוב אין מוסיפים נוזלים בתהליך הכנתו, אך כאן בחרתי להוסיף מעט מאוד מים; שמרים לעתים מתקשים לפעול בבצק המכיל כמות גדולה יחסית של שומן, ולכן תחילה משרים אותם במעט מים פושרים יחד עם מעט סוכר. אלו גורמים להפעלתם, והשמרים בתורם מביאים לתפיחת הבצק העשיר בחמאה. ביחד עם תפיחה אטית בקירור לאורך כל הלילה, מתקבל בצק רך מאוד ואלסטי מאוד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ