בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המינגווי צדק: קלאסיקה קובנית ושמה דאקירי

מרומם נפש, חמצמץ ומרענן: הדאקירי הוא הקוקטייל האידיאלי לתחילת ערב של שתייה מרובה, אז למה שלא תכינו אותו בבית?

6תגובות

אגדות מקומיות וסיפורי עם שונים מספרים את סיפורו של הקוקטייל החמוץ-מתוק דאקירי (Daiquiri). ברובם, נולד הקוקטייל, לפחות בגרסתו הקלאסית, באזור מכרות הברזל של קובה בשלהי המאה ה-19, ונרקח לראשונה על ידי מהנדס כרייה בשם ג'נינגס סטוקטון קוקס שביקש לצנן את הרום המוכר והקלאסי עם קרח (או מים), לימונים וסוכר. המשקה נותר כתענוג מקומי, כנראה עד שנת 1909, כשניסה אותו אדמירל בשם לוציוס ג'ונסון, שהיה קצין רפואה בחיל הים האמריקני. ג'ונסון, שכֹּה התלהב מה'מרקחת'- מיהר להפיץ אותה בקרב אנשי הצי, מהם הגיע הדאקירי לוושינגטון די.סי. וכך, כ'אש בשדה קוצים', נסללה לה הדרך, מהמכרות בקובה למועדוני הלילה בניו-יורק. מקור שמו בשפת הטאינו (Taino), שפתם של בני הטאינו, תושבי איי הבהאמה והאנטילים, מהתקופה הפרה-קולומביאנית והוא קרוי על שמו של האזור בו נרקח לראשונה, במכרות הברזל שליד חופי סנטיאגו, במולדת הסלסה והסיגרים- קובה.

אגדות שונות גם קושרות את המשקה עם שמות שונים, ביניהם אדי פולקה מה"ונוּס בר" או קונסטנטינו ריבאליגוּאה וורט מ"לה פלורידיטה", האמון, ככל הנראה, על המצאת הדאקירי הקפוא. כטבען של אגדות וקלאסיקות מודרניות כדאקירי, לסיפורי הצלחה- דורשים ואבות רבים. לכן, אין זה מפתיע שיש הגורסים כי כבר אז, בקובה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים (וטרם הגעתו של קוקס), היה הדאקירי חי, שריר וקיים ושימח לבבות רבים. אליבא דגרסאות אלו, קוקס היה, בסך הכל, זה שנתן לו את שמו, או זה שדילל אותו: בגרסה אחת דילל במים, בשנייה צינן בקרח ובשלישית, היה דווקא זה אשר הוסיף לו את המרכיב האחרון, את ה'טוויסט' הסופי, כלומר, סחט אליו את הלימון. או הליים. תלוי באיזו גרסה אתם דבקים.

דרימסטיים

כך או כך, דאקירי בסופו של דבר הוא קוקטייל חמוץ-מתוק שמרכיביו העיקריים הם רום, סוכר והדרים. הוא חמוץ, לרוב ממיץ הליים או הלימון, מתוק מסוכר, סירופ (גרנדין) או דבש וכשהוא מעורבל ומסונן מגישים אותו בכוס מרטיני צוננת, וכן – לפעמים הוא גם קפוא. "אחד מהקלאסיים קלאסיים" כך מתאר אותו אבירם כץ, איש היין והאלכוהול ("סנהדרינק" ו"על השולחן") "וזה היופי בו: איך רום, ליים ו"קצת" סוכר יכולים ליצור כזה משקה יפהפה, עם מנעד כל כך רחב של טעמים, ביחס לכל כך מעט מרכיבים". 

כמו לא מעט משקאות, דאקירי הפך פופולארי במיוחד סביב שנות הארבעים של המאה העשרים, יחד עם אימוץ הרום, כמעין ברירת מחדל, בעקבות מחסור במשקאות כוויסקי או וודקה בזמן מלחמת העולם השנייה. בנוסף, בערך באותו הזמן, אוּמצה על ידי פרנקלין רוזוולט, נשיאה ה-32 של ארצות הברית, מדיניות "השכן הטוב" (או: התוכנית הפּאן-אמריקנית), שהקלה על הסחר עם קובה, הקאריביים ואמריקה הלטינית. בהתאמה, הפך הרום נגיש ופופולארי יותר ברחבי ארצות הברית וקוקטיילים מבוססי רום נהפכו לחביבים על רבים, ביניהם הסופר ארנסט המינגווי וג'ון F קנדי, נשיאה ה-35 ארצות הברית. הסכר נפרץ והרום הופקע מנחלתם ה"כמעט" בלעדית של מלחים ותפרנים, ונהפך אופנתי ונפוץ גם בקרב שועי עולם, תיירים ובליינים, אנשי שררה, משוררים, נשיאים ושאר נהנתנים. ואין הנאה שלמה בלי כמה מתכונים:

אבירם כץ ממליץ על הדאקירי כקוקטייל אידיאלי לתחילת הערב: מרומם נפש, חמצמץ ומרענן, כשהשמש מתחילה לשקוע ורוצים להתחיל לשתות אבל ממליץ עליו לא פחות גם כמשקה לסופו של ערב, כשהבטן מלאה מדי בשביל בירה או רגישה מדי בשביל וויסקי. אז דאקירי, או דאקירי המינגווי, שהוא גרסתו המתוקה פחות והחדה יותר של הקוקטייל. או כפי שמכנה אותו כץ- "הרדבוּל של המאה הקודמת". כי לזקן והים היו כנפיים.   

דאקירי קלאסי

החומרים
60  מ"ל רום (בקרדי, הוואנה קלאב, או כל רום אחר)
כפית סירופ סוכר (בשביל להכינו- ממיסים כמות שווה של סוכר ומים עד קבלת סירופ)
כף מיץ ליים 
20 מ"ל מים מינרלים קרים 
קרח 

ההכנה

משקשקים את המרכיבים בשייקר על קרח ויוצקים לכוס מרטיני מצוננת. מקשטים בפלח לימון. 

דאקירי קפוא

הדאקירי הקפוא הוכן לראשונה על ידי קונסטנטינו ריבאליגוּאה וורט בבר פלורידיטה, במלון פלאזה שבהוואנה, קובה. שם גם גילה אותו ארנסט המינגוויי (שגם לו גרסה לדאקירי הקרויה על שמו ומפורטת בהמשך)
החומרים

60 מ"ל רום לבן 
כף מיץ ליים 
כף סירופ סוכר 
זילוף של גרנדין 

ההכנה

מערבבים את כל המרכיבים במערבל, על כ-1/3 ליטר קרח. מגישים בכוס מרטיני מקוררת היטב. אפשר להוסיף גם תות, אננס, בננה ועוד

המינגווי דאקירי (או: Papa Noble)

גרסת הדאקירי של המינגווי למעשה 'משדרגת' את מתכון הדאקירי הקלאסי במיץ מחצי אשכולית, בשש טיפות ליקר Maraschino ועוד 20 מ"ל של רום לבן

AP

החומרים:

80 מ"ל רום לבן

מיץ משני לימוני ליים

מיץ מחצי אשכולית

שש טיפות ליקר Maraschino (ליקר דובדבנים שמקורו בדלמטיה)

ההכנה:

בגרסתו של המינגווי לא מוסיפים לקוקטייל סוכר ואין מעבדים במערבל אלא משקשקים בשייקר, מסננים ומגישים בכוס גבוהה עם קרח.

גולדן דקירי באדיבות גל יניב, מנהל ההדרכה של הכרם

הדקירי הקלאסי מקבל טוויסט מטורף של וניל מהרום המתובל והשילוב עם ליקר התפוזים והליים יוצר איזון מושלם.

חומרים:

50 מ"ל סיילור ג'רי (רום מתובל)

25 מ"ל קואנטרו

25 מ"ל מיץ ליים טרי (אם אין ליים אז אפשר להשתמש בלימון)

ההכנה:

יש לערבב את כל המרכיבים עם קרח ולסנן לכוס מרטיני מקוררת מראש.

הדקירי הקלאסי מקבל טוויסט מטורף של וניל מהרום המתובל והשילוב עם ליקר התפוזים והליים יוצר איזון מושלם.

מומלץ לקלף בעזרת קולפן קליפת לימון ולסחוט אותה מעל המשקה.

באדיבות הכרם

רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה במדור האוכל? לחצו כאן: http://bit.ly/1jJ3xdy

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו