קפה בוגרשוב: שכונתי נעים וטעים

האוכל בקפה בוגרשוב סטנדרטי, אבל המחירים נוחים והאווירה נעימה. מספיק בשביל שצ"ג היה מזמין את בוגרשוב המקורי לארוחה

צבי גילת, עכבר העיר תל אביב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי גילת, עכבר העיר תל אביב

רחוב בוגרשוב, אני קורא בוויקיפדיה, נקרא על שם חיים בוגרשוב, כאות הוקרה לו, עוד בחייו. הכבוד הגיע לו – האיש, ציוני נלהב שנלחם נגד תוכנית אוגנדה ועלה ארצה בראשית המאה הקודמת, ניהל יותר מ־30 שנה את הגימנסיה העברית הרצליה, היה בין מקימיה וכל אותן שנים גם לימד בה את מקצוע הגיאוגרפיה. כפי הנראה הוא היה אדם צנוע ועניו, ולא אהב את הכבוד שחלקו לו. כדי לא להיות מזוהה עם הרחוב הקרוי על שמו, החליף את שם משפחתו מ"בוגרשוב" ל"בוגר". איפה תמצאו אנשים כאלה היום? הייתי שמח לו אפשר היה להזמין אותו לכוס קפה ב, ולשוחח איתו על החיבה לציון ומשמעותה המעשית בימינו. האם היינו יושבים בחוץ, ליד השולחנות הלבנים שברחוב ומביטים בנחת על התנועה העסקנית, שכוחה ביומיומיותה (מוכרי טפטים, אמהות צעירות עם עגלות ילדים, אוטובוסים ממהרים, פיצוציות וחנוונים, ריח מלוח קלוש הבא מחוף הים הקרוב)? או שהיינו מתמקמים דווקא בחלק המקורה זכוכית, ושוקעים בשיחה כבדת ראש על אודות מוסדות השלטון במדינה העברית (הוא היה חבר הכנסת השנייה), או על אודות עתיד התעופה העולמית (איש שיחי הקים את המועצה הכללית לתעופה עברית)? קפה בוגרשוב הוא מקום הולם לשיחה כזו. פשוט נעים שם. פרנק סינטרה מתנגן ברקע, שורה של שיחים מטופחים יוצרת חציצה אינטימית בין הפנים לחוץ, הגוונים הבהירים משרים רוגע נעים ולא עמוס. בשבתנו שם (המחנך ואנוכי) עדיין נותרו על השיחים הללו קישוטי הסילבסטר. נדמה לי שבוגרשוב, איש התרבות העברית, עיקם מעט את אפו, אבל שמר על איפוק סובלני. למנות הפתיחה הייתי מזמין עבור שנינו קסדיה גבינות (26 שקל) וסיניה בשר טחון עם טוסטונים (25 שקל), ולו כדי להראות לו שאנו מעורבים עם העולם (יש גם שקשוקה, ארוחת בוקר ישראלית, ארוחה נורבגית, ארוחה אנגלית, אבל זה שקוף מדי). קסדיית הגבינות - שישה מאפים קטנים, בצק דק ופריך, במילוי חם של גבינה שהותכה בטוסטר - היתה טעימה ונימוחה. הסיניה הביאה אל שולחננו את ניחוח המזרח – המחנך ודאי היה משבח את טעמו של הבשר המתובל ואת הדומיננטיות של הטחינה. אני, כשלעצמי, הייתי שמח אם המאכל היה מוגש בכלי דמוי טאג'ין או משהו כזה, ולא בצלחת רגילה. המקום מציע מגוון סלטים בריאים, כריכים נחמדים בלחם דגנים, שניצל עם פירה או אורז תאילנדי, אבל אני התעניינתי ב"מנת היום שאל את המלצר". מלצר לא היה, אבל המחנך הסביר לי שאני יכול לשאול גם את המלצרית החביבה ששירתה אותנו. מנת היום, התברר, היתה חציל ממולא בבשר כבש טחון (39 שקל) וכחובב חצילים מושבע, פרט להיותי חובב ציון, הסכמתי לה ברצון. החציל השלם, שנחצה לשניים, הדיף ריח נעים של עישון חרוך מהגריל, מילוי הבשר היה טוב, והטחינה הסמיכה הלמה אותו היטב, רק שלמרבה הצער המנה הגיעה בטמפרטורה פושרת, אולי משום שהמלצרית רצתה להגיש בו זמנית גם את מנת סלט הקינואה והסלמון (42 שקל). קינואה זה קינואה – מאכל שתמיד משעמם אותי. נתחי הסלמון על הגריל היו יבשים מעט, אולי שהו שם קצת יותר מדי זמן. אבל כמדומני שלא נשמעו תלונות מהעבר השני של השולחן. במחשבה שנייה, מוטב היה אילו הייתי מזמין את מר בוגרשוב למנה של כבד קצוץ ממנות הפתיחה ולכבדי עוף צלויים מהעיקריות. אולי בפעם הבאה. האם נבוא לכאן לפעם הבאה? ייתכן. איני יודע מה היה אומר על כך המחנך מר בוגר. לטעמי, האוכל אמנם די סטנדרטי, אבל מחירי המנות נוחים מאוד. השירות ידידותי וקשוב, ובעיקר נעים שם. פשוט נעים. לקפה וקרואסון על הבוקר או לארוחת בוקר מאוחרת, זה ודאי אחד המקומות הטובים באזור. אי של נינוחות ברחוב הומה וארצי מאוד, מעורר מחדש את החיבה לציון, לאנשים כמו בוגרשוב, ליומיום השקט והמעשי.

» . בוגרשוב 27. טל' 03-5656633. פתוח: א'-ו' 1:00-7:30; שבת 1:00-8:30.השורה התחתונה תפאורה: הצבע הלבן שולט, שולחנות לבנים בחוץ, שולחנות לבנים בפנים, חופת זכוכית שמאפשרת מבט אל הרחוב, אדניות סביב השולחן: אינטרנטיים, סועדים, לוגמי קפה נינוחיםשירות: קשוב ולבבישירותים: נקייםחיוך: נעיםנגישות: לבית הקפה נוחה, לשירותים בעייתית. נמצאים קומה למטה, מדרגותחניה: חניון ציבורי ממול, אבל בערב הוא סגורשורה תחתונה: כמו אחיו הבכור, , נעים ושכונתי 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ