${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קפה לוסיה: אי של שלווה אורבנית

בלב ההמולה התל אביבית יש מקום שבו תוכלו למצוא אוכל חביב, אווירה ביתית וגם קצת שקט

תגובות

את הפגישה בינינו קבענו ידידי ח' ואני לשעה אחת וחצי בצהריים. התענגתי לקראתה. בשבוע שלפניה הרביתי בנסיעות, והן עייפו אותי מאוד, והשמחה לקראת הפגישה איתו התעצמה אף יותר כשהחלטתי להגיע אליה ברכבת. קפה לוסיה - לשעות פעילות ולכל הפרטים» קובה גריל: פינה חמימה ברחוב שוקן» פי בריבוע: פיצה בלי קשקושים» שיפודי זיקה: בשר ישר ולענייןנעימים ושקטים הקרונות ברכבת ישראל, ומהיכן שאני בא, אין בהם צפיפות. הנוף חלף על פני לאטו, ולפתע נעצר. ככה, באמצע המסילה. דקות ארוכות חלפו עד שהתעורר מי מעובדי הרכבת והכריז ברמקול הפנימי "אנחנו מתעכבים לחמש דקות. עם הנוסעים הסליחה". איש לא בא לבדוק, אז אני משער שלא סלחו. חמש הדקות לא היו חמש דקות, כצפוי, ונסיעה של 40 דקות נהפכה לנסיעה של שעה ורבע. יתרונה של נסיעה ברכבת, כך בעולם, הוא שאתה יודע בדיוק מתי אתה יוצא ומתי אתה מגיע. זה לא היתרון של רכבת ישראל. אף על פי כן, הרבה יותר נעים להיתקע בשומקום באמצע המסילה מאשר בפקק עמוס בכביש מספר 1.סימסתי לח' שאני מאחר ועמו הסליחה. "אני אחכה", השיב והרגיע אותי. ח' הוא צלם. הוא מצלם בעיקר נופים וכנסיות, אבל בעצם הוא מצלם שקט. הצילומים שלו נקיים ועדינים כמותו. אצלי הם משאירים תחושה של מגע במשהו עמוק או גבוה יותר, שנמצא כאן כל הזמן, נסתר מעינינו. העין שלו כנראה קולטת את המשהו הזה. שלוה בלב בלפור. קפה לוסיה (צילום: אורן זיו)המקום שבחרנו להיפגש בו היה דווקא די עסקני ועמוס, לב תל אביב, אבל ההמולה האורבנית הזו השרתה גם היא שקט - אחר אמנם, ארצי מאוד, אבל גם נעים מאוד. אני מייחס אותו למקצועיות. האנשים שפתחו את קפה לוסיה יודעים את מלאכתם. המקום, שהיה כנראה פעם דירת מגורים בבית דירות בסגנון הבאוהאוס, משרה ביתיות. הוא נטול קשקושים, האקוסטיקה בו סבירה, אפשר להתרועע עם הזולת בשולחן הסמוך ואפשר ליהנות מפרטיות בלב ההמולה. גם התפריט כזה. שלל ארוחות בוקר מושקעות, כריכים שעשויים באופן מדויק וגם כמה עיקריות טובות בכמות וההגשה הנכונה. פוקצ'ה דג מלוח (28 שקל) לפתיחה היתה מעולה. היא היתה טובה, הדג - שאיכותו היתה טובה (לא הוורדרדים הללו שיש בהם אמנם מלוח אבל לא ממש דג) - הוגש בנדיבות והשילוב בינו ובין פרוסות הבצל שליוו אותו היה מאוזן. ח' הזמין לעצמו מנה של מג'דרה עם עוף בבהרט (48 שקל). תבשיל נאה, לא כבד מדי, מנה משביעה אבל לא כזאת שמפוצצת לך את הבטן. אני, תינוק שנשבה בביתיות של המקום, הזמנתי את ארוחת הילדים (32 שקל). אמותיהן של ילדי רחוב בלפור יכולות להיות שקטות: קיבלתי שניצל חתוך לפרוסות שילד יכול ללעוס, בליווי צ'יפס דקים ופריכים. זו מנה שמתאימה בגודלה לילדים, ואני כבר, מה לעשות, לא ילד. הוספתי לארוחה שליש בירה באס, בירת הבית (16 שקל). גם המבוגר האחראי מבינינו לגם. חברים מארצות הברית שבאו לבקרו יום לפני כן הביאו לח' אחד מאותם מכשירי טלפון חכמים, והוא כבר העלה עליו חלק מגלריית התמונות העצומה שלו, מסודרת בתיקיות. אחת מהן, בשחור־לבן, נקראה "צילומים 70'-73'", אז היה עדיין צלם חובב. ביקשתי ממנו לפתוח את התיקייה הזאת, ובנגיעה אחת במסך האייפון, נזרקנו - מתוך בית קפה תל אביבי,  עכשווי, מתוקתק ומודרני, שוקק חיים - אל הנופים המרים של האגם המר של צפון תעלת סואץ, אוקטובר 1973. אימה בצהרי היום. גם מהתמונות הללו עלה שקט, אבל זה היה שקט מסוג אחר לגמרי, כבד וסמיך. לא היה פשוט לצאת ממנו בחזרה אל הרחוב. בקטנה תפאורה: ביתית, באוהאוסית, שולחנות עץ, מרפסת מסוככת, מבט אל הרחוב. פתוח, ועם זאת אינטימיסביב השולחן: שכונתייםשירות: ענייני, מקצועי, זריזחיוך: ידידותישירותים: נקיים וביתיים גם הםנגישות: נוחה. אולי מדרגה אחת בכניסהחניה: באמצע בלפור? תבואו ברכבתשורה תחתונה: אווירה טובה, תפריט מהודק, מקום שיצליח. כבר מצליח

קפה לוסיה - בלפור 18, תל אביב

*#