${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קופיקס: המהפכה מתחילה בקפה גרוע

הקפה שרוף ולאלפחורס של טעם של משהו בטעם לימון, אבל רשת קופיקס היא עדיין אחד מהדברים היותר טובים שקרו לנו לאחרונה. מיה קופרברג ביקרה בשני הסניפים וחזרה לדווח

תגובות

על ההשלכות הצרכניות של קופיקס אי אפשר להתווכח. הרשת המוזלת קמה והציבה מראה בפני הציבור הישראלי: תראו כמה אתם משלמים, ותראו איך אפשר לעשות את זה אחרת. נכון, הם לא היו הראשונים, וכבר קמו לפניהם פלאפל או סנדוויצ׳ון בשישה שקלים, אבל רשת שלמה שכל המוצרים בה זולים בעשרות אחוזים למול מקביליהם עוד לא נפתחה כאן. ההייפ היה מטריד כצפוי, והתור הזכיר תקופות חשוכות יותר בהיסטוריית המדינה, אם כי מעודד לקוות שהעובדה שהפעם לא היו נפגעים, מעידה על התפתחותינו כעם. » רשת קופיקס - לכל הסניפים » קופיקסמניה: סניף שני לרשת בתל אביב» ארוחות הבוקר הטובות בתל אביבכשהזעם הראשוני שכך, הגיע תורי לנסות את ההצעה הכי משתלמת בעיר. הסטנדרטים של הקיבה שלי אינם ידועים ביומרנותם - אם זה ניתן לעיכול ועושה רושם בר תוקף, אני מוכנה לקרוא לזה ארוחת צהריים. גדולתי, אם כן, היא במקרי הקיצון: מוצר צריך להיות ממש טוב או ממש גרוע כדי שאדע לזהות שהוא חורג מהבינוניות הקולינרית שמקיפה אותנו. וקופיקס, עם כל הרצון הטוב, חורגת מהבינוניות. כלפי מטה.הביקור הראשון היה בסניף קינג ג׳ורג׳ עשר דקות לפני סגירתו. בדיוק יצאנו מסרט גרוע והיינו חייבות עוגייה. התפריט מפתה: קפה? חמישה שקלים. שקית עוגיות? חמישה שקלים. מוזלי? חמישה שקלים. קולה? חמישה שקלים. אין בתפריט מוצר אחד שאינו עולה חמישה שקלים, ונמכרים גם מוצרים חיצוניים כמו Nature Valley או ופל גרדנה. הצטיידנו בקפה הפוך עם חלב סויה (ללא תוספת תשלום) ושתי שקיות עוגיות, ״חמאה״ ו״שוקולד״. הקפה היה רותח ולכן ללא ממצאים חד-משמעיים, אבל העוגיות קידמו היטב את העלילה: בעוד ש״חמאה״ התפצלה גנטית מעוגיות משובחות יותר דור או שניים אחורה, הגיע הזמן לספר לאחותה, ״שוקולד״, שהיא נמסרה לאימוץ על ידי שקית פצפוצי שוקולד לאפייה מהפריזר. כל מהותה היתה כשל עוגה ישנה שהתקשתה, התפוררה והתרכבה יחד מחדש בצורת עוגייה. זה לא בהכרח רע, אגב. זה נסבל לחלוטין. זה פשוט לא טעים.המהפכה מתחילה בקפה. קופיקס (צילום: מיה קופרברג)גמרתי אומר לא לשפוט מקום בעת סגירתו ולנסות שנית למחרת בשעות הצהריים. גם הפעם, למרות התור הממושך, השירות היה מהיר ויעיל, והקנה לקופיקס מאה נקודות זכות שאת כולן איבדה עוד בטרם נבלעה הלגימה הראשונה מכוס הקפה הקר; הנסיינית הראשונה עיוותה פניה, השני ירק אותו החוצה ופרש מהמשחק, ואני עמדתי במקום ומלמלתי ״זה.. זה קצת שרוף, נכון?״. לא ברור באיזו טכניקה הם הצליחו לייצר קפה בטעם השאריות שמגרדים מהטוסטר אובן, אך בוודאי היתה מעורבת בכך וירטואוזיות ראויה להערכה. חתימתה של אותה יד מיומנת ניכרה גם בעוגיות האלפחורס: הן היו בטעם של משהו בטעם לימון. ניתן רק לשער שבעבר הכילו טעמים נוספים, מן הבולטים בהם אולי ריבת חלב וקוקוס, אך מישהו הסיק שעדיף למנוע מאיתנו חוויה מורכבת מדי והטביע הכל בלימון. בדומה לחוויה הכללית עם מוצרי הרשת, גם עוגיית האלפחורס היתה בסך הכל נסבלת, אפילו שעל מנת להגיע לסופה נדרש חינוך דור שלישי לשואה.

סקרנות מזוכיסטית ויושרה עיתונאית דרבנו אותי לבחון גם את הכריכים. הפעם בחרתי בסניף אבן גבירול - הסניף הגדול יותר, שפתוח 24 שעות ביממה (מלבד שבתות) וכולל גם מספר מקומות ישיבה. התור ארך כעשר דקות, זמן מספיק על מנת לבחון את הסחורה המוצגת לראווה תחת זכוכיות. בחרתי את שני הכריכים שנראו בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר: חביתה וטוסט גבינה צהובה. בהחלט יתכן כי היה גלום בהם פוטנציאל ביום בו הוכנו, והם היו משמחים גם את הדינוזאור הבררן ביותר שהתהלך על הארץ באותה תקופה. הבוקר, על כל פנים, הם היו פלופ קר בטעם אתמול. הגבינה בטוסט היתה קשה בקצוות, החביתה תפלה. לטובה אציין שני דברים עיקריים: ללחם מרקם נחמד וטעם לא רע בכלל, והכי חשוב - בלמתי את הרעב עד לארוחת הצהריים בעשרה שקלים.אל תצפו ליותר מידי. קופיקס (צילום: יעל אנגלהרט)

למרות כל האמור לעיל, אני די מבסוטה על קופיקס. ממילא לעיתים תכופות נמכרים מוצרים באיכות דומה במחיר דו-ספרתי גבוה, אז בואו נוריד את אלמנט האשליה: בסדר, הקפה קצת שרוף והעוגיות מחרידות ומעל הכל מנצח הטעם הדומיננטי ״לוואי״, אבל מדובר כאן בבית קפה זול ומהיר שזמין 24 שעות. ההיגיון אומר שבדיוק כמו שאני מוכנה לשלם יותר בשביל לקבל פסטה מופלאה במסעדה, אני מוכנה לשלם פחות בשביל לקבל קפה בינוני באמצע הלילה ברחוב. אם ניקח צעד אחורה בהתבוננות נבין שזה לא רק הקפה, זה הרעיון שאפשר בפחות, שלא כל מוצר שאינו הכרחי חייב לפנות לעשירון העליון. שהם יתקעו עם השלושה שקלים תוספת לחלב סויה ופחיות ספרייט בשמונה שקלים, אני הולכת להתענג על כריך חביתה רק-קצת-גרוע ברבע מחיר. ויוה לה רבולוסיון!

*#