פיצה ביתית: איך מכינים? - זן ואומנות הבישול עם ילדים - הארץ

פיצה ביתית: איך מכינים?

אולי להזמין בטלפון זה יותר קצר, אבל להכין פיצה אמיתית בבית עם הילדים זה הרבה יותר שווה, בריא וכיפי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פיצה ביתית
הבכור הצטרף לארגון לוחמי חירות הפיצה הביתית העולמייםקרדיט: דורעם גונט
קרן הבר
קרן הבר

אישית אני לא יודעת אם פיצה היא התשובה להכל, גם לא נשאלתי, למרות שיש לי מספר תשובות אלטרנטיביות. ההתנגדות היא מיותרת כי הבכור, שהתנדב עוד כפעוט לארגון לוחמי חירות הפיצה העולמיים, חושב ככה. וכדרכם של דיקטטורים נאורים (ובשפת העם בכורים בעלי דעה מוצקה), הציבור מיישר קו עם הקביעה ש– pizza it is, לפחות אצלנו, ב- Casa Haber – פיצריה ידועה ליודעי ח"ן בלבד (לפחות בשעת כתיבת שורות אלה).  

זה לא באמת בלאגן גדול, או התעסקות מטורפת, זאת אומרת בהנחה שאנחנו לא משווים להזמנה טלפונית, ואנחנו לא כי אנחנו יודעים יותר טוב שאסור להשוות. אז חוץ מזה שכיף לאכול פיצה, בתקווה שעדיין מקובל לדבר על אוכל וכיף, היא נהדרת עם ילדים, גם בשלב ההכנה וברור שבשלב הזלילה. ואם יש לכם ילדים שאוהבים קמח מלא או אלטרנטיבי מכל סוג שהוא וגם ירקות, אז זה אפילו כמעט בריא וזה בטח ארוחת ערב לא רעה בכלל. מה שכן אם זה ככה אצלכם, אז רק תהיו טובים ואל תספרו לי כי אצלנו זה לא (בצד הזה של המילים יש אמא שרוצה לבכות אחרי וידוי קורע לב וילדים שחושבים שזה מצחיק).

לנושא הפיצה יש כל מיני אסכולות, היא לא באמת מחייבת התפחה של השמרים ועם זאת יש (ואנחנו נמנים עליהם) שנשבעים שהטעם של הפיצה נעוץ בהתפחה. לכן, מי שמחליט להתפיח לא יכול להנות מספונטיניות, אלא אם כן בעדה שלו תכנון של שעה וחצי זה לחיות על הקצה.

לאלה מכם שעדיין מחכים שנסביר איך פיצה זה בריא, נכריז קודם כל שהגישה שלנו היא שאוכל צריך גם לעשות נעים, ומבחני טעם הוכיחו שאצלנו פיצה עונה להגדרה. אז איך פיצה זה בריא? כי בריא זה עניין יחסי, אבל חוץ מזה אם זה חלק מתפריט מאוזן (נקודה כואבת אצלנו, אני מוסיפה והילדים מצחקקים), אנחנו לא רואים שום בעיה בפיצה, שאגב הולכת מעולה עם סלט ירקות או ירקות חתוכים.

את הפיצה הזו אנחנו אופים בשני שלבים כדי שהיא תהיה כמה שיותר דומה לפיצת לבנים אמיתית בתנור רגיל וללא שום טריק כמו לבנים וכיוצא באלה.

פיצה ביתית איך מתחילים?

מצרכים:

לבצק:

750 גרם קמח, אנחנו משתמשים בלבן או בכוסמין, עשינו ניסיונות עם מלא וחצי-חצי שעבדו מצוין עם אותה כמות, על קמחים אחרים אנחנו לא מתחייבים

30 גרם שמרים יבשים (לנו יש חבילה סגורה באופן קבוע במקפיא)

1 כף שטוחה סוכר לבן

2 כוסות מים קרים

1 כף מלח

1 כף שמן זית

הכנות:

הבצק:

מכניסים את הקמח השמרים והסוכר לקערת מיקסר עם וו גיטרה, אבל כמובן שאפשר גם ללוש ביד. אם בחרתם להפעיל את המיקסר, למרות שכיף ללוש ולהרגיש את תחושת הבצק שהולך ומתרקם וכולי וכולי. להפעיל לאט ולהגביר את המהירות בצורה מדורגת תוך הוספת מים, כשמתחיל להיווצר בצק להוסיף את המלח, אם הוא לא מתאחד כמו שצריך, יש להוסיף טיפונת מים. עם היווצרות הבצק להתחיל להזליף את שמן הזית באיטיות. לתת למיקסר לעבוד כחמש דקות ולהפסיק. להוציא את הבצק ואם הוא מעט דביק להוסיף לו טיפונת קמח.

להתפיח בין שעה לשעה וחצי. גם פה יש מספר גישות – אפשר לחלק ל- 2 עיגולים בשביל 2 פיצות משפחתיות עבות או ל- 3 לפיצות דקות כמעט משפחתיות או ל- 5 לפיצות אישיות או להשאיר במקשה אחת ולחלק אחרי ההתפחה. לא משנה מה בחרתם – עטפו את הבצק בניילון נצמד ותנו לו לנוח (ממש לנוח לא "לנוח" כמו שנותנים להורים).

בינתיים אפשר לצאת לצאת החוצה ולהספיק לחזור בזמן כדי להדליק את התנור ולהתחיל להכין את כל השאר. תחליטו מה שתחליטו לעשות בזמן הזה אבל לבצק תנו את הזמן ותניחו לו בשקט. ועכשיו עד שלא נחזור לבצק, אל תעשו איתו כלום, שמעתם?

חצי שעה לפני שתמה ההתפחה זה זמן מצוין לחמם את התנור ל- °250 כי הוא צריך להתחמם ממש טוב. תנו לו לפחות 10 דקות יותר אחרי שהוא מודיע שהוא הגיע לטמפרטורה. ולא אמרנו מילה על הבצק, למעט זו. לא אמרנו – לא עשיתם, זוכרים?

זה זמן מצוין להכין תוספות, אם אתם מאנשי התוספות. אנחנו לא ולכן נקצר. כידוע אפשר כל דבר: בצל מטוגן, טבעות בצל חי, פרוסות עגבניה עם מוצרלה רכה ובזיליקום, נקניקים או בולונז לקניבורים, גרעיני תירס, זיתים, צלפים, אנשובי, טונה, פטריות, חצילים אפויים בתנור, קישואים – בקיצור כיד הדימיון הטובה עליכם. אצלנו בבית זה פיצה מרגריטה הכי טבעית שיש ולא תשכנעו אותנו לחרוג, או שכן ימים יגידו.

פיצה
הכל תלוי במה שאתם אוהבים כתוספותצילום: דורעם גונט

הרוטב:

מסתבר שרוטב פיצה הוא עוד סוגיה שאסכולותיה רבות. הרוטב שלנו הוא הכי בסיסי, אלא אם כן אתם מורחים רסק עגבניות ואנחנו לא שיפוטיים.

אז מה צריך?

כ- 200 גרם רסק עגבניות, ¼ כפית סוכר, קצת שמן זית, קצת מלח ולערבב.

אפשר כמובן להשתמש בנוסף (או במקום) בעגבניות מרוסקות (קנויות או בריסוק ביתי) וכמובן שאפשר ממש לבשל רוטב עגבניות – ההבדל בטעם לא כזה גדול לפי סקר מדגמי של 5 נפשות - לשיקולכם.

ועכשיו התיבול: כאן אנחנו לא יכולים לעזור לכם כי אם המשפחה אלרגית לעשבי תיבול (כן, קראתם טוב ומבחינתנו זה הסוד המשפחתי השני שנחשף בפוסט הזה) ולכן אין אצלנו אורגנו או בזיליקום או כל דבר אחר. מקווים שהצלחנו להעביר את הזמן עד שאתם הצלחתם לסגור את הפה. אז בנושא של עשבי תיבול אתם לבד, אנחנו רק אומרים שנהוג להוסיף אורגנו ואו בזיליקום, אבל הכי טוב פשוט לפזר מלמעלה עלים אחרי שהפיצה כבר בתנור איזה 4 דקות עם התוספות כדי שהעלים לא ישרפו.

וכמובן 400-500 גרם מוצרלה מגורדת.

רוטב יש, תוספות יש גבינה יש – אז לעבודה.

איך מרכיבים?

רק עכשיו חזרנו לבצק. מקווים שלא נגעתם.

על משטח נקי ומקומח מרדדים את הבצק לעיגול או מלבן – לשיקולכם. לנו הייתה תקופה שגם עשינו צורות - מלב ועד כל מיני סוגים של פוקימון, אבל יכול להיות שהגזמנו קצת.

מעבירים אותו לתבנית תנור מרופדת בנייר אפיה ואז מחוררים את הבצק בעזרת מזלג (או גלגלת מחוררת – זה מצחיק, תגידו את זה מהר ובקול רם), אחרי החירור מברישים בשמן זית ומכניסים לתנור, שהוא כזכור לוהט. אחרי בערך 7 דקות, אבל תהיו עירניים כי כל תנור הוא קצת שונה, הפיצה מזהיבה וזה זמן טוב להוציא, אפשר גם לחכות טיפונת יותר לאובר-קראנצ'יות. מוציאים ומיד מכניסים, בזה אחר זה, את הבצקים האחרים, כמה שיש.

בינתיים על הפיצה הכמעט אפויה, מורחים רוטב, זורים מוצרלה ואם רוצים תוספות זה הזמן לשים גם אותן.

להכניס שוב לתנור עד שהגבינה מותכת ולהוציא. מה אתם עדיין עושים פה? לא עשינו לכם חשק לעשות?

קרן הבר
קרן הבר |זן ואומנות הבישול עם ילדים

בבית אחד בעיר פרברית במרכז הארץ, בהנחה שמרכז הוא עניין יחסי, גרה משפחה - בן בכור, בת מרכזית וקטינא אחד - שמיישמת חינוך ביתי, אבא איש הייטק ואמא שכותבת מהבית ומאוד אוהבת לבשל. יש להניח שצריך היה להסביר את זה, אבל אנחנו נבחר לגלגל את סיפורינו מפוסט לפוסט, אם בכלל. הכל התחיל כשהמרכזית החליטה שהיא רוצה קצת יותר לבשל והופס, נפתחה לה מסורת חדשה שמתמקדת, לפחות בינתיים באפייה אבל לא רק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ