עוגת שוקולד מנצחת עם גנאש לעצלנים

אם לקיסרים רומים מגיע נזר, לעוגת השוקולד הזאת מגיע נזר ניצחון בתחומה, וחוץ ממתכון מנצח מתחבא בין השורות הבאות גנאש לעצלנים שהופך את כל העסק לממש שווה אם שאלתם

קרן הבר
קרן הבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוגת שוקולד מנצחת
עוגת שוקולד מנצחתקרדיט: לימור לניאדו תירו

נזרי ניצחון היו מקובלים מאוד ברומא העתיקה, שם הם נקראו Corona (בלטינית). חלק מהקורונות היו זרים מחומרים טבעיים, כמו עלים או קליפות עצים, וחלקן היו עשויים זהב. חלקם ניתנו באופן רשמי על הישגים בקרב, כמו קורונה אובסידיאונליס (גראמינאה) או זר הניצחון קורונה טריומפאליס. חלקם, כמו קורונה רדיאטה, ניתנו לאלים ובאופן לא רשמי גם לקיסרים כמו קליגולה. אבל בשום מקום לא ניתן נזר ניצחון לעוגות שוקולד, נניח קורונה טריומף-שוקולאוס והפוסט הנוכחי שם לו למטרה לתקן את העוול.

יש המון מתכונים לעוגות שוקולד ולאורך השנים שם התואר "מנצחת" עובר תקופתית מעוגה לעוגה. אלא שמתישהו חל הרגע המכונן. ניתן לזהות אותו לפי השקט שבו מתקבלת העוגה לאחר שנחתכה, שמעיד באופן חד משמעי שהגעת למנוחה ולנחלה ואת יודעת למי צלצלו הפעמונים – לזאת שיש לה עכשיו מתכון להוריש מדור לדור. מבחינתי אפשר לקרוא לה עוגת מורשת, או קורונה טריומף-שוקולאוס, ולצמצם את הווייתי לכדי זאת שתיזכר לעד כמחוללת הנס המשפחתי.

שבת, אני מתמתחת בעצלתיים. בערב הבנזוג חוזר מהגולה ואני משולה לאחת שרואה את האור, שזה אומר רק שדלקת העיניים עברה, לא יותר. בלי שום הכנה, ובעוד אני משוחחת עם עצמי על הצורך בהפגנת בגרות, שזה אומר לגרד את עצמי מהספה ולפסוע למטבח בצעד בטוח, או בזחילה אינדיאנית, לצורך הכנת צהריים, נשמע קול נמרץ מחצר המסדרים. רוצה לומר, חדר המגורים: "אמא, אבא חוזר הערב מחו"ל והשבוע לא אפיתי. עוגת שוקולד נשמע לך טוב?" בחישוב מהיר, שמביא בחשבון שיש שעה עד להכנסת תפוחי האדמה לתנור ושאבא שלי מגיע לצהריים ועוגת שוקולד חמה תהיה קינוח מושלם, מול העובדה שהבנזוג בכלל לא אוהב עוגות, ומתוך ידיעה שעולם שלם עוצר את נשימתו למתכון הבא של הבלוג הקטן הזה (טוב, זה לא), הבנתי שלא נותרה לי ברירה.

עוגת שוקולד קורונה טריומף-שוקולאוס

תבנית? בחרנו תבנית לב, כי כזכור אבא חוזר ואנחנו אוהבים את אבא ומכיוון שהיא נמוכה וגדולה יותר זמן האפייה גם קצר יותר. בדרך כלל אנחנו בוחרים תבנית קוגלהוף בקוטר 26.

תנור? 160 מעלות.

חומרים:

¾ 2 כוסות קמח

שקית אבקת אפייה

כפית וחצי סודה לשתייה

1 כוס סוכר דמררה

1 כוס סוכר לבן

1 כוס קקאו

1 כפית מלח שטוחה

3 ביצים

1 מכל שמנת מתוקה 15%

½ כוס חלב

250 ג' חמאה מומסת או ¾ כוס שמן / שמן קוקוס

כף תמצית וניל

1 כוס מים רותחים

צילום: קרן הבר
צילום: קרן הבר

גנאש לעצלנים:

200 גרם שוקולד מריר קצוץ או שבור

1 מכל שמנת מתוקה (תכל'ס, אפשר גם 15%)

מה עושים?

במיקסר: ביצים, שמנת מתוקה, חלב, חמאה (או שמן), וניל – להקציף במהירות אטית.

בינתיים לערבב חומרים יבשים בקערה נפרדת ולהוסיף אותם לתערובת הביצים. כאשר התערובת אחידה לשפוך 1 כוס מים רותחים ולהמשיך לערבב עד שהתערובת אחידה. ליצוק לתבנית האפייה ולאפות.

צילום: קרן הבר

זמן אפייה? בערך 40 דקות, אבל העוגה מוכנה כאשר מכניסים קיסם והוא יוצא עם פירורים. להניח לצינון ולהכין גנאש.

הכנת הגנאש:

שמים את השוקולד השבור בקערה ומכיניסים למיקרו. מפעילים דקה ומוסיפים את מכל השמנת. מפעילים את המיקרו עוד כ-45 שניות. מוציאים ומערבבים. לרוב לא צריך עוד חימום קצר, והנה לכם גנאש לעצלנים שגם אוהבי גנאש גדולים לא יוכלו להעיד על אופיו המהיר עד זלזול.

כשהוא מוכן, אם הכנתם את העוגה בתבנית לב זה הזמן לצפות. לעוגה בתבנית קוגלהוף כדאי לתת להצטנן עוד קצת, ואז לחלץ מהתבנית לצלחת הגשה ולצפות.

צילום: קרן הבר

כל הסיפור זה בערך 15 דקות של הכנה מקסימום ולמהירים זה כולל גם את שטיפת הכלים. יוצאת עוגה נימוחה ותענוגית שעושה תחושה נעימה בגוף, מושלמת להגשה ככה או עם גלידה ונפלאה בבוקר עם הקפה. כאן לשלושה ילדים נדלק ניצוץ מסוכן כי העוגה כבר מוכנה. אנחנו מסיימים כי לפנינו עוד ארוחת צהריים. קורונה טריומף-שוקולדאוס, תודו שהעוול תוקן.

תגיות קשורות:

קרן הבר

קרן הבר | זן ואומנות הבישול עם ילדים

בבית אחד בעיר פרברית במרכז הארץ, בהנחה שמרכז הוא עניין יחסי, גרה משפחה - בן בכור, בת מרכזית וקטינא אחד - שמיישמת חינוך ביתי, אבא איש הייטק ואמא שכותבת מהבית ומאוד אוהבת לבשל. יש להניח שצריך היה להסביר את זה, אבל אנחנו נבחר לגלגל את סיפורינו מפוסט לפוסט, אם בכלל. הכל התחיל כשהמרכזית החליטה שהיא רוצה קצת יותר לבשל והופס, נפתחה לה מסורת חדשה שמתמקדת, לפחות בינתיים באפייה אבל לא רק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ