חדר משלו

33 שנה היה יעקוב חיאט עובד סוציאלי, לפני שהתמסר לאהבתו האחרת ופתח מסעדה המבוססת על פרי הבר שמצמיחה האדמה. כך הפך למלקט ולבשלן של אחת המסעדות המפתיעות בישראל

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

יעקוב חיאט משכים קום ושופת קומקום קפה ראשון בארבע וחצי לפנות בוקר. גם אם היה מבכר להמשיך לישון הרי שמקהלת הבולבולים והדרורים השוכנת בצמרת הפיקוס שבחלון ביתו מתחילה את הקונצרט היומי באשמורת אחרונה של לילה ומרעישה עולמות. גם אמו בת ה–86, המתגוררת בשנתיים האחרונות עם יעקוב וראדה רעייתו בבית שבנה הבן בכפר ראמה, קמה ממיטתה ויוצאת לעבוד את אדמת הגינה הקטנה. בעזרת מעדר ברזל ישן היא מנכשת את העשבים השוטים שצמחו סמוך לערוגת הכרוב - בשעה זו של היום עדיין מתנוצצים אגלי טל על העלים הירוקים - ולשיחי התבלין הריחניים.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ