שבעה ימים של תענוגות אוכל ומשקה בסמטאות איסטנבול. יומן

טיול באיסטנבול - בין מסעדות, שווקים, עגלות אוכל וגם שוטרים חמושים ובריקדות - במקום שבו הכל מוּכר אבל יותר טעים

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

היום הראשון: קרח על פנים סמוקות

חרדת טיסה. בירה וצ'ייסר וויסקי בבר בשדה התעופה. 65 שנה חלפו עד שקם בר בנמל התעופה הבינלאומי של ישראל, חבל שמדובר באחד כעור וקולני במיוחד. המטוס לא התרסק. כוסית ראקי של הכרת תודה בדירה שבשכונת ג'הנגיר. כיפות מסגדים וגגות רעפים אדומים נשקפים מהחלונות הגדולים. חזרנו הביתה. אביב באיסטנבול. פתותי שלג כבר לא מסתחררים מהשמים, ריח הקבב עדיין נישא באוויר. עגלת רחוב של קוקורץ', מעי כבש מלופפים על שיפוד גדול. הרוכל צולה עגבניות ופלפלים חריפים ודוחס אותם עם הבשר לתוך לחמנייה לבנה. אושר. נזכרים מחדש בחדוות השוטטות בסמטאות התלולות. אוצרות בחנות הספרים. ערב באוצ'אקבאשי, מסעדת גריל פחמים מסורתי. ג'ג'יק, סלט מלפפונים ויוגורט. דלעת ביוגורט. בצל מקורמל ברכז רימונים. ראקי. קוביית קרח על פנים סמוקות מחום הגחלים הלוהטות. נתחי כבד עטופים בלוואש דקיק עם בצל ופטרוזיליה. שיפודי כבש. צלעות טלה. אדנה קבב משובץ בפלפלים אדומים. האוסטה, המאסטר של הגריל, מושיט חרבות שום ורומחים של פלפלים ירוקים חריפים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ