בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסד המייהנה חי ובועט. פרק שלישי במסע הקולינרי לאיסטנבול

שתיית ראקי מלווה באכילת מיני מזה היא מסורת שירשו הטורקים ממיעוטים שחיו בערים הקוסמופוליטיות של האימפריה העותמאנית. רוב הקהילות נעלמו, אבל מוסד המייהנה חי ובועט. מסע תענוגות באיסטנבול, חלק 3

18תגובות

יורדים אל המרתף שמתחת לפני הרחוב, זה שאת חללו מפארות — כמו בימים עברו — חביות שיכר גדולות עשויות עץ. חולפים במנוד ראש על פני הפטרון, אב המשפחה היושב תמיד סמוך לדלת הכניסה, ומתיישבים לאחד השולחנות הערוכים בפשטות במפיות נייר לבנות. תחילה מזמינים בקבוק ראקי, ההטעמה במלרע מתגלגלת במתיקות על הלשון כמו מילים אחרות בשפה המקומית המתנגנת, וכשכוסות זכוכית ארוכות וצרות מלאות במשקה מתחלב ובקוביות קרח מוגשות לפה מתרווחים לאחור ושוכחים את טרדות היום־יום. זה הזמן למזה קר והשולחן מתמלא בצלוחיות: ג'ג'יק, סלט...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו