גפילטע פיש מטוגן בארוחת פסח טבריאנית
לפני שהמושג "פיוז'ן" היה מאוס, ההשפעה ההדדית במטבחים המשותפים בטבריה הפכה מאכלים יהודיים מסורתיים למנות מקומיות מעניינות
"כשהיו האשכנזים מזמינים אותנו לאכול בפסח, היה צריך לזכור לקחת איתנו בגד ים. כי הכל אצלם מרתיחים עם הרבה מים". הציטוט הזה, מפיה של בשלנית ספרדייה מהיישוב היהודי הישן בירושלים, מופיע בספר הנפלא שהקדישה שרי אנסקי לצ'ולנט, המאכל המשותף המובהק לכל הקהילות היהודיות בעולם ("חמין", כתר, 2008). המילים המצחיקות האלו מקדימות מתכון של חמין קניידלך, מעין חמין־מרק המתבשל לאורך כל הלילה, אבל הולמות את הדימוי המקובל של כמעט כל מאכל מהמטבח האשכנזי, על אחת כמה וכמה את סמלו הגדול ביותר — הגפילטע פיש.
רונית ורד
עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם