הגלגל הענק של הקטאייף ועוד סיבות לצאת לסיור בעקבות הרמדאן

סיפורו של הכפר ברטעה, שחלקו נמצא בישראל וחלקו האחר ברשות הפלסטינית, סבוך אפילו יחסית לאזור שבו הוא נמצא. אבל גבולות מטושטשים ושוק עמוס כל טוב הופכים אותו למקום מושלם לסיור ברמדאן

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

הגלגל הענק של הקטאייף סובב על צירו ומהפנט אליו ילדים ומבוגרים. סביב משטח הברזל העגול והקמור נאספים קטנים כגדולים כדי להמתין לחביתיות טריות וכדי לבהות בתהליך ההיווצרות המונוטוני: שלושה צינורות דקים מחליפים את ידי האופים של פעם ומזרימים, בפולסים קצובים, בלילת קמח, שמרים ומים על גבי המשטח הלוהט. עשרות החביתיות האחידות והמושלמות בצורתן מסתובבות על הגלגל הענק — דימויים של לונה פארק למיני מתיקה קופצים מיד ללב הצופים במחזה — עד שתחתיתן זהובה ופריכה וצדן העליון מצטיין במרקם נקבובי־ספוגי הנכון לקלוט אליו מיני מילויים וסירופ מתוק. גבינה או אגוזים הם המילויים הנפוצים ביותר, רגע לפני קיפולן של החביתיות לסהרונים וטיגונן בשמן, אבל יש גם מי שעורם את החביתיות למגדל בצק נישא כיפה שבין לבניו שמנת דשנה. ההיצע אינו מצליח להדביק את הביקוש למרות פלאי המודרנה וקוטרה המרשים של המכונה.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ