בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהבי התאנים בסוף עונת הייבוש

עדי סגל ועמית פומפן מתגוררים בקהילה שיתופית בגליל ומייצרים מזון בשיטות מסורתיות. תאנים מיובשות, לדר, צלפים, קמח מחיטה מקומית מונבטת ועצי פרי מזנים נכחדים הם רק חלק מהתוצרת המוצעת למכירה

18תגובות
לדר וכיכר תאנים מיובשות של "ילקוט הרועים"

"זה סוף עונת הייבוש", אומר עמית פומפן ומנסה לשווא לפרוש על הקרקע יריעת בד משי לבנה, דקיקה ועצומה בגודלה. "עוד רגע מפסיקים לייבש את פרי האדמה תחת כיפת השמים ולאור השמש, וכדי לשמר פירות מחוץ לעונתם עוברים לבשל אותם לדבש". כאילו כדי לחזק את דבריו מתעקשת רוח סתווית נעימה לשחק בשוליה של יריעת הבד המתנופפת. עדי סגל מניחה מידיה את אלומה, בתם בת השנה של בני הזוג, וממהרת למצוא אבנים גדולות שירתקו את מצע הבד למקומו. על היריעה השקופה מפזרים־גורפים השניים חיטה מונבטת — גרגירי חיטה מקומית שמקורה באזור סכנין...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו