אוהבי התאנים בסוף עונת הייבוש

עדי סגל ועמית פומפן מתגוררים בקהילה שיתופית בגליל ומייצרים מזון בשיטות מסורתיות. תאנים מיובשות, לדר, צלפים, קמח מחיטה מקומית מונבטת ועצי פרי מזנים נכחדים הם רק חלק מהתוצרת המוצעת למכירה

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

"זה סוף עונת הייבוש", אומר עמית פומפן ומנסה לשווא לפרוש על הקרקע יריעת בד משי לבנה, דקיקה ועצומה בגודלה. "עוד רגע מפסיקים לייבש את פרי האדמה תחת כיפת השמים ולאור השמש, וכדי לשמר פירות מחוץ לעונתם עוברים לבשל אותם לדבש". כאילו כדי לחזק את דבריו מתעקשת רוח סתווית נעימה לשחק בשוליה של יריעת הבד המתנופפת. עדי סגל מניחה מידיה את אלומה, בתם בת השנה של בני הזוג, וממהרת למצוא אבנים גדולות שירתקו את מצע הבד למקומו. על היריעה השקופה מפזרים־גורפים השניים חיטה מונבטת — גרגירי חיטה מקומית שמקורה באזור סכנין שהושרו במים ואז הונחו להנבטה במשך 36 שעות. "בדרך כלל מספיק יום כדי לייבש את הגרעינים המונבטים", אומר עמית, "אבל במזג אוויר כזה יידרשו כנראה יומיים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ