טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דגי תוכי לארוחת בוקר ותעלומת העיר הנטושה

לפי התשתיות והבתים שבנו, תושבי הערים הקדומות בנגב חשבו שהם כאן כדי להישאר. את הסיבות לעזיבתם מנסים החוקרים לגלות באמצעות האשפה ושאריות המזון שהותירו מאחוריהם לפני יותר מאלף שנים

תגובות
סינון דליים של אשפה קדומה בשבטה

"ארוחת בוקר, בואו לארוחת בוקר", צועק פרופ' גיא בר־עוז, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, בעודו מתהלך בין עיי החורבות של הגן הלאומי שבטה. "חצי מהזמן אני משמש כרועה האוסף את צאן מרעיתו", הוא רוטן ברוח טובה, וממשיך ללקט אנשים ששים אלי אוכל ממוקדי חפירה שונים של המשלחת שבראשותו. את ארוחת הבוקר הישראלית הטיפוסית — ביצים קשות, לחם אחיד פרוס, גבינה צהובה, ירקות חתוכים, חומוס מקופסה ושוקולד השחר — הכין בבית הקשתות (אחד ממבני המגורים הקדומים ששוחזרו למחצה ומעל קשתותיו נישא גג אבן) וערך על שולחן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות