לנגב חומוס עם פליטים סורים באיסטנבול

געגועים לחומוס של חומס בארוחת הבוקר; קינוחים של בני הדור הרביעי לשושלת יצרני ממתקים מחאמה לארוחת צהריים; ארוחת ערב עם עלאווים תומכי אסד. מפגשים מהסוג הקולינרי עם פליטים סורים באיסטנבול

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

ארוחת בוקר

עמאר יוצק שמן זית על צלחת החומוס ומוסיף שבבי צ'ילי אדומים. את החומוס — עשיר בטחינה, דליל מרקם ומעודן טעם לימוני — הוא מכין כפי שלמד להכין ולאכול בחומס, עיר אבותיו. "החומוס בחומס מכיל הרבה טחינה ולימון", הוא אומר. "זה חומוס של אנשים אמידים, מכיוון שטחינה היתה תמיד יקרה יותר מאשר מחית של גרגירי חומוס. כשאין כסף מכינים חומוס גס מרקם עם מעט טחינה, כשיש כסף מכינים משחת חומוס חלקה ועשירה בטחינה". בנוסף לחומוס הוא מציב על השולחן בדירה שבה הוא מתגורר בשכונת בייאולו שבאיסטנבול גם פול, גרגירים מוצקים עם שפע שמן זית ושום; מסבחה בנוסח הסורי — גרגירי חומוס מבושלים ומוגשים עם שמן זית ועגבניות טריות; וערימה של לוואש, פיתות דקיקות כנייר.

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ